
שוחחנו עם מנכ"לית העמותה, צופית גורדון, על מצבן של היזמיות בישראל, על הלקחים של השנים האחרונות ועל מה שנדרש כדי להפוך עסקים זעירים למנוע צמיחה משמעותי עבור המשק כולו.
הנתונים שאתם מפרסמים השנה מרשימים במיוחד. מה עומד מאחוריהם?
צופית גורדון: "כשמסתכלים על הנתונים חשוב להבין שהם לא משקפים מזל, אלא תהליך. עסק לא גדל במקרה. הוא גדל כשהיזמית יודעת לתמחר נכון, לשווק נכון, להבין את השוק שלה ולהתאים את עצמה למציאות משתנה. מה שאנחנו רואים הוא שכאשר נשים מקבלות כלים מקצועיים, ליווי אישי ועוגנים עסקיים ברורים, הן מצליחות לבנות עסק יציב גם בתקופות מורכבות מאוד".
המלחמה לא עצרה את היזמות הנשית?
"להפך. עבור לא מעט נשים היא חידדה את הצורך בעצמאות כלכלית. ראינו נשים שהקימו עסקים דווקא מתוך המשבר, נשים שבני זוגן גויסו למילואים, נשים שפונו מבתיהן, נשים שהבינו שהכנסה אחת כבר לא מספיקה למשפחה. העסק הפך עבורן לא רק למקור פרנסה, אלא גם למקור של ביטחון, שליטה ויכולת להשפיע על העתיד שלהן. לצד זאת, אנחנו מזהות שינוי עמוק יותר בשוק העבודה. למעלה מ־ 60% מהיזמיות שפונות אלינו הן נשים בעלות השכלה גבוהה. זה מלמד שהיום השכלה גבוהה כבר אינה ערובה לביטחון כלכלי. בדור של ההורים שלנו המסלול היה הרבה יותר לינארי – למדת באוניברסיטה, השתלבת במקום עבודה אחד, ובסבירות גבוהה נשארת בו שנים רבות והתפרנסת בכבוד. היום המציאות שונה לחלוטין, וגם נשים משכילות מוצאות את עצמן מתמודדות עם אי־ודאות כלכלית. במקביל, אנחנו רואות יותר ויותר נשים שבוחרות במודע לצאת לעצמאות ולעבוד כפרילנסריות, מתוך רצון לגמישות גדולה יותר, לאיזון בין הקריירה למשפחה ולעיתים גם מתוך שאיפה להגדיל את פוטנציאל ההכנסה שלהן".

מהם האתגרים המרכזיים של בעלות עסקים זעירים?
"עסק זעיר הוא בדרך כלל עסק של אישה אחת. אין מחלקת כספים, אין מנהל שיווק ואין רזרבות. כל דבר נשען על אותה אישה. במקביל היא גם מנהלת בית, מטפלת בילדים ולעיתים נושאת לבדה בנטל משפחתי משמעותי. לכן כל משבר פוגע בה באופן ישיר. נתון נוסף שממחיש את המציאות הוא שכ־ 30% מהנשים שפונות אלינו הן אימהות חד־הוריות – שיעור הגבוה פי שניים מחלקן באוכלוסייה. עבור נשים אלה, האחריות לפרנסת המשפחה ולגידול הילדים מונחת כמעט כולה על כתפיהן. דווקא עבורן, יזמות עסקית היא לא רק דרך להגשמה עצמית, אלא גם כלי שמאפשר למקסם את פוטנציאל ההשתכרות ולבנות יציבות כלכלית. מצד שני, דווקא בגלל זה, התערבות מדויקת יכולה לייצר שינוי משמעותי. לפעמים הכשרה, מנטורינג או חיזוק של ערוץ מכירה נוסף הם ההבדל בין עסק שנסגר לעסק שממשיך לצמוח".
אחד המרכיבים הבולטים בפעילות שלכם הוא מערך המנטורים. עד כמה הוא משמעותי?
"מאוד. למעשה, זה אחד המנועים המרכזיים של המודל שלנו. לאורך השנים בנינו קהילה של כ־ 700 מנטורים ומנטוריות – מנהלים בכירים, אנשי שיווק, פיננסים, אסטרטגיה ופיתוח עסקי – שמלווים את היזמיות באופן אישי. עבור אישה שמקימה עסק לבד, לעיתים בפעם הראשונה בחייה, המנטור הוא האדם הראשון שיושב איתה על התוכנית העסקית, מאתגר את החשיבה שלה, מסייע לה לקבל החלטות ומעניק לה ביטחון. לא פעם המנטור רואה את הפוטנציאל עוד לפני שהיא רואה אותו בעצמה. אנחנו רואים שוב ושוב שהשילוב בין הכשרה מקצועית לבין ליווי אישי הוא זה שמייצר את השינוי. הידע חשוב, אבל הידיעה שיש לצידך אדם מנוסה שמאמין בך, פותח דלתות ומסייע להתמודד עם אתגרים, היא בעלת ערך עצום. זו גם דוגמה יפה לחיבור בין המגזר העסקי למגזר החברתי, שמייצר השפעה אמיתית בשטח. מהשיחות שלנו עם היזמיות אנחנו מבינות שהערך המשמעותי ביותר שהן מקבלות הוא לא רק הידע המקצועי, אלא תחושת הביטחון והמוטיבציה להמשיך גם בתקופות מאתגרות. אנחנו רואות שנשים שממשיכות להיות חלק מקהילת יוזמות עתיד, משתתפות בסדנאות, בקורסים ובמפגשי ההעשרה, מדווחות על שיעורי שרידות גבוהים יותר של העסק לאורך זמן. זה מחזק אצלנו את ההבנה שעסק אינו יכול להישאר במקום. כדי שהוא ימשיך לצמוח, גם בעלת העסק חייבת להמשיך ללמוד, להתפתח ולהשקיע בעצמה".
מה אתן מלמדות את הנשים כדי לייצר חוסן עסקי?
"אנחנו מדברות הרבה על בניית עוגנים. עסק צריך להיות מוכן למציאות משתנה עוד לפני שמגיע המשבר הבא. זה אומר נוכחות דיגיטלית, אתר מכירות, עבודה ברשתות חברתיות, תמחור נכון, שיווק ויכולת להגיע ללקוחות בכמה ערוצים במקביל. כשלעסק יש יותר מרגל אחת לעמוד עליה, הוא הרבה יותר יציב. ראינו את זה במלחמה, אבל ראינו את זה גם בקורונה. מי שבנה את התשתיות מראש היה מסוגל להמשיך לפעול גם כשהמציאות השתנתה".
אחת האוכלוסיות שבהן אתן רואות ביקוש גובר היא החברה החרדית. מה את מזהה שם?
"הנשים החרדיות הן כוח יזמי משמעותי מאוד. במקרים רבים הן גם המפרנסות המרכזיות בבית, ולכן הרצון לשפר את המצב הכלכלי של המשפחה יוצר עניין עצום ביזמות. אנחנו רואים ביקושים גבוהים במיוחד ורשימות המתנה. בעקבות זאת הרחבנו את הפעילות בבית שמש ובמודיעין עילית, לצד מחזורים שכבר פעלו בהצלחה. מה שמעניין לגלות הוא שהאזור של עצמאות עסקית כערוץ פרנסה – בין אם כהכנסה עיקרית ובין אם כהכנסה משלימה – נמצא בעלייה בכלל האוכלוסייה, אך בחברה החרדית הקצב גבוה אף יותר. בעוד שבציבור הכללי נרשמה עלייה של כ־ 8% – 10% , בקרב נשים חרדיות מדובר בכ־ 12% שבוחרות במסלול של יזמות עסקית. אפשר להבין מדוע. מדובר פעמים רבות בנשים ממשפחות גדולות, שהן המפרנסות המרכזיות בבית. עבורן, עסק עצמאי הוא לא רק מקור הכנסה, אלא דרך לייצר גמישות תעסוקתית ולהגדיל את היכולת לפרנס את המשפחה. מה שמרגש במיוחד הוא לראות כיצד נשים מתוך הקהילה עצמה הופכות בהמשך למנטוריות ולדמויות מובילות עבור נשים אחרות. כך נוצרים מעגלי השפעה רחבים שמחזקים לא רק את העסק הבודד, אלא משפחות וקהילות שלמות".
המדינה מספקת מספיק מענה לעסקים הזעירים והקטנים?
"יש היום יותר מודעות לחשיבות של עסקים קטנים, אבל עדיין חסרה תפיסה מערכתית. הרבה פעמים מסתכלים עליהם כעל מגזר שולי, בזמן שבפועל מדובר באחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של הכלכלה הישראלית. מאחורי כל עסק כזה יש משפחה, יש פרנסה ויש קהילה שלמה שמושפעת ממנו. כשעסק גדול נקלע למשבר יש לו בדרך כלל הנהלה, יועצים, נגישות למימון ויכולת להתמודד. לעסק זעיר אין את הפריבילגיה הזו. לכן המדינה צריכה לשאול לא רק איך מפצים אחרי משבר, אלא איך בונים חוסן לפניו. איך מפחיתים בירוקרטיה, איך מנגישים אשראי, איך מסירים חסמים ואיך מאפשרים לבעלי עסקים להתמקד בצמיחה במקום בהתמודדות יומיומית עם רגולציה וסרבול".
מה המדינה מפספסת ביחס לעסקים זעירים?
"את העובדה שמדובר במנוע צמיחה כלכלי. אנחנו רגילים לדבר על חברות גדולות ועל הייטק, אבל מתחת לפני השטח פועלים עשרות אלפי עסקים זעירים שמחזיקים משפחות שלמות ומניעים כלכלה מקומית בכל רחבי הארץ. עסק זעיר הוא לא 'עסק קטן פחות'. זה מודל כלכלי בפני עצמו. אם המדינה רוצה לצמצם פערים, להגדיל תעסוקה ולהוציא משפחות ממעגל העוני, זו אחת ההשקעות המשתלמות ביותר שהיא יכולה לעשות. העלות יחסית נמוכה, אבל התועלת הכלכלית והחברתית עצומה".
אילו תחומים בולטים כיום בקרב היזמיות?
"אנחנו רואים צמיחה משמעותית בתחומי הטיפול, הרווחה הנפשית, ההדרכה והליווי המקצועי. אלה תחומים שהביקוש אליהם גדל מאוד בשנים האחרונות. לצד זאת, יש תחומים מורכבים יותר. בעולם המזון, למשל, העלויות גבוהות, הרגולציה מורכבת והתחרות קשה. לכן חשוב לבחון היטב את המודל העסקי ולבנות אותו בצורה נכונה כבר מהשלבים הראשונים".
מה נותן לך אופטימיות כשאת מסתכלת קדימה?
"הנשים עצמן. בכל יום אנחנו פוגשות נשים שמסרבות לוותר, גם כשהנסיבות לא פשוטות. הן מגלות יצירתיות, גמישות ונחישות יוצאות דופן. כשנותנים להן הזדמנות אמיתית, כלים מקצועיים וקהילה שממשיכה ללוות אותן לאורך הדרך, הן לא רק משנות את החיים של עצמן. הן משפיעות על המשפחה, על הקהילה ועל הכלכלה כולה. מבחינתי, זה הסיפור הגדול של השנים האחרונות"
