“יצירתיות קורית בעת חיבור של דברים”, אמר סטיב ג’ובס. אכן, עולם העסקים והניהול של ימינו הוא עולם של חיבורים ושל שיתופי פעולה. בסביבות עבודה ופיתוח עתירות ידע ומבוססות ביג דאטה, כאשר ההתמחויות המקצועיות הן ספציפיות כל כך – היכולת לעבוד יחד, בשילוב כוחות רב-תחומי, היא המפתח לפריצת דרכים חדשות. ברוח זו בנינו בבילינסון אסטרטגיית חדשנות, המושתתת על תפיסת ניהול סינרגטית – גישה המחברת אל עולם הרפואה כוחות מקצועיים מתחומים שונים, ממזגת אותם יחד למען המטופלים, המחקר והקִדמה הרפואית – ויודעת לייצר, שוב ושוב, שלם הגדול מסך חלקיו. לא המצאנו את הגלגל: זהו מודל מוביל המיושם בעולם הגדול על ידי ארגונים מקדמי חדשנות. כך עובדים כיום בהיי- טק ובסייבר, בזרועות המודיעין ובמערכת הביטחון, בענקיות הטכנולוגיה האזרחיות, בגופי המחקר ובאקדמיה. אנו מתאימים את הגישה הזאת לעולם הרפואה, בבואנו לשרטט את חזון המרכז הרפואי של העתיד: הקמת קריה רפואית משולבת, המקדמת חדשנות וניזונה ממנה. יהיה זה מקום שבו יצמחו אלו בצד אלו קליניקה מתקדמת, מחקר פורץ דרך ופיתוחים רפואיים. חיבורים עם גורמי אקדמיה כמו מכון ויצמן ואוניברסיטת תל-אביב, עם חממות טכנולוגיות ועם מעבדות מחקר מובילות. קשרי עבודה עם תאגידים מסחריים וחברות ענק כמו מיקרוסופט, אמזון ו- IBM . שיתופי פעולה עם חברות הזנק, קרנות השקעה ומרכזי חדשנות מקבילים בעולם. במשפט אחד: ה- R&D של הרפואה בת זמננו.
את תפיסת הניהול הזאת אנו רואים כ”עמוד האש” של רפואת המאה ה-21. רפואה המבוססת יותר ויותר על צוותים רב-מקצועיים, שבהם כל מומחה מביא את מיטב הידע והניסיון שלו כדי לייצר יחד אבחון וטיפול מצוינים. רפואה המושתתת על אנשי מקצוע שהם לא רק רופאים מעולים, אלא גם אנשי צוות המצטיינים בתכונות הנדרשות כיום בכל ארגון שפניו לעתיד: רפלקסביליות, יכולת התאמה וגמישות מחשבתית, הירתמות מהירה לצוותי משימה המוקמים אד-הוק, ומוכנות לחלוק ידע ולעבוד יחד, ללא אגו ועם ברק בעיניים. כך אנו מטפלים היום בחולים מורכבים, כך אנו מפעילים מרפאות רב מקצועיות, כך אנו מקדמים באופן מולטי-דיסיפלינארי רפואה, מחקר וחדשנות. כל זה נכון לגבי מקצועות רבים ברפואה, אך בעיקר לגבי תחומים מורכבים ועתירי מחקר וטכנולוגיות. תפיסה זו, של חיבור כוחות סינרגטי כלפי פנים וכלפי חוץ, עומדת מאחורי הקמת מרכז המוח החדש בבילינסון. יצאנו לדרך עם חזון של Neuro Science Center במודל העולמי המתקדם ביותר, כשאנו נושאים עיניים למרכזי המוח המובילים בארה”ב ובעולם, כמו Johns Hopkins בבולטימור ו- UCSF בסאן פרנסיסקו. המודל שלנו הוא מרכז שבו ישכנו תחת קורת גג אחת כל המחלקות והיחידות הקשורות לרפואת המוח המתקדמת. החולה במקום אחד – וכולנו פה מסביבו, משלבים את כל היכולות כדי להציל חיים, להחזיר תפקוד ולהעניק איכות חיים גם במקרים שפעם נחשבו חסרי תקווה. מרכז המוח המוקם עתה יהיה חוד חנית במימוש אסטרטגיית החדשנות של בילינסון.
ענת וד”ר שמואל חרל”פ תרמו תרומה משמעותית להקמת המערך לנוירוכירורגיה על שם עו”ד ד”ר משה שקל במגדל המערבי החדש, שיחד עם המערך לנוירולוגיה, יהיה מקום שידגים מיצוי מיטבי של אסטרטגיית החיבורים, לעומקה ולרוחבה של רפואת המוח. שבדומה למרכזי המוח הגדולים בעולם, יממש גישה של שותפויות, יצירתיות וחדשנות, אולם כזו שלא תישאר ב”מגדל שן” אקדמי או מחקרי אלא תתורגם הלכה למעשה לרפואה Tailor Made , שמגיעה במהירות האפשרית אל מיטת החולה. זה יקרה דרך מיזוג רבדים חדשים ומצטברים של ידע ויכולות, מעולם הרפואה ומעולמות מקבילים כמו ננו-טכנולוגיה, רובוטיקה, וירטואל-ריאליטי וביו-טק. אבל החיבורים הללו מתחילים קודם כול מבפנים: שותף מרכזי לחזון הוא מערך החדשנות שלנו בבילינסון, המוביל חממת פיתוח וחדשנות, שהוקמה ביוזמת ובתמיכת עמותת ידידי המרכז הרפואי בראשות פנחס (פיני) כהן ואורלי מסקין. החממה עובדת על פי אבני היסוד של מרכז הביו-דיזיין בסטנפורד. אבל אם כולם עובדים יחד, מדוע צריך בעצם מרכז מוח נפרד? כדי להבין כמה משמעותי המהלך הזה, יש להביט רגע
אם כולם עובדים יחד, מדוע צריך בעצם מרכז מוח נפרד? כדי להבין כמה משמעותי המהלך הזה, יש להביט רגע אל ההתפתחות המטאורית שמתרחשת" בעצם ימים אלו במדעי המוח, בעולמות הנוירו-ביולוגיה והנוירו- פסיכולוגיה. לא יהיה מוגזם לומר שאנו בעיצומה של מהפכה”
אל ההתפתחות המטאורית שמתרחשת בעצם ימים אלו במדעי המוח, בעולמות הנוירו-ביולוגיה והנוירו-פסיכולוגיה. לא יהיה מוגזם לומר שאנו בעיצומה של מהפכה. מקצוע הנוירולוגיה השמרני יחסית, שסבב לאורך כמה עשורים סביב אותם טיפולים תרופתיים, מזנק בשנים האחרונות קדימה עם דיסציפלינות חדשות ופתרונות מסעירים. זה קורה בזכות פריצות דרך מדעיות, שיתופי פעולה רב תחומיים בהבנת מחלות המוח העיקריות, ופיתוח אמצעים טכנולוגיים שרק אתמול נראו כמו מדע בדיוני. פענוח מסתורי המוח האנושי הוא משימה כלל עולמית. לוקחים בה חלק רופאים, חוקרים ומדענים ברחבי העולם המערבי; מרכזים רפואיים, אוניברסיטאות ורשתות מחקר; סטארט-אפים המפתחים התקנים זעירים, הדמיות שטרם ראינו ואמצעי טיפול חדשים ומלהיבים. בית החולים בילינסון הוא חלק מהעולם הזה. אנו משתתפים במחקרים רב-מרכזיים, חולקים ידע עם מוסדות מהשורה הראשונה בעולם, שולחים את הרופאים שלנו לתת-התמחויות במרכזי המוח המובילים בארה”ב ובאירופה, ועובדים יחד עם מובילות הטכנולוגיה במגוון תחומים חדשניים: מפיתוח אלגוריתמים מבוססי ביג דאטה לניבוי מחלות, ועד לצ’יפים זעירים המושתלים במוח ומתקנים בעיות שבעבר היו חשוכות מרפא. בשנות החמישים של המאה הקודמת, מכון ויצמן השיק את “ויצק” – המחשב הישראלי הראשון ואחד היחידים אז בעולם. יהודי חכם אמר אז על המיזם השאפתני: “מדינה כזו קטנה, מה היא תעשה במחשב כזה גדול?”. לאיש הזה קראו אלברט איינשטיין. המחשב הענק של אז הוא השבב הזעיר שאנו משתילים כיום במוח. חקר המוח הוא עולם שלם ועצום, המרכז אליו תחומים רבים ברפואה ובמדע. זה המקום שממנו יצמחו לא רק פתרונות למחלות קשות, אלא הבשורות הגדולות הבאות של האנושות. בפתח העשור השלישי של המאה ה-21 , אנו סוללים דרך חדשה ומרגשת אל רפואת המחר.
עוד במוסף
