שינויי האקלים והתחממות הגלובלית ידועה זה שנים – תהליך שהולך ומחמיר. מומחים סבורים כי הפתרון לטווח הארוך, הוא עידוד המעבר לאנרגיה מתחדשת - אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, ביו-מסה (דלק ביולוגי) ומקורות לא מתכלים נוספים שאינם דלק פוסילי. אחד הפתרונות האפשריים הוא ביוגז - סוג של "דלק ביולוגי" המיוצר ממגוון מקורות של פסולת אורגנית: שפכים מוניציפליים, שפכי רפתות, גזם ופסולת חקלאית, פסולת מתעשיית המזון ועוד.
ד"ר נועם פרלמוטר, מנכ"ל חברת Clairion הישראלית, מסביר כי "ביוגז מופק על ידי פירוק של פסולות אורגניות בתהליך אנאירובי. בתהליך זה, חיידקים מפרקים את הפסולת האורגנית ומייצרים ממנה ביוגז ודשן. הדשן משמש בחקלאות ובמקומות מסוימים כמקור אנרגיה, בעוד שבביוגז ניתן להשתמש מקומית לחימום וייצור חשמל, או להפריד ממנו את כלל המזהמים וליצר ממנו ביומתאן ('מתאן ממקור מתחדש'), מה שמאפשר את הזרמתו לרשת הגז (Grid), מערכת ההולכה של הגז הטבעי".
"שוק הביוגז גדול מאוד - הוא מוערך כיום בהיקף של 60 עד 80 מיליארד דולר בשנה, וצפוי להגיע ליותר מ-110 מיליארד דולר עד 2028, עם גידול של כ-10% בשנה", מוסיף פרלמוטר. "אלא שיש בעיה גדולה - לפני שמשתמשים בביוגז חייבים לנקות אותו, וזה כבר תהליך מורכב ויקר מאוד, שמאתגר ומצמצם את הכדאיות הכלכלית של הפקת ביוגז.
"מדוע חובה לנקות ביוגז? משום שביוגז מורכב בדרך כלל מעד כ-60% מתאן וכ-40% פחמן דו-חמצני, אדי מים, ובנוסף מכיל גם כמות קטנה של מזהמים - לרוב תרכובות מימן גופריתי (H2S) וסילוקסנים. נוכחות התרכובות הללו יכולה לגרום לקורוזיה ושחיקה בגנרטורים וגם פגיעה בציוד הובלה וקצה, מה שמזניק את עלויות התפעול והאחזקה ואף מוביל להרס הציוד. שדרוג ביוגז לביומתאן דורש גם שלבי טיפול נוספים ורמות ניקיון גבוהות בהרבה, מה שהופך את התהליך לעוד יותר מסובך ויקר.
"תהליכי הניקוי המקובלים כיום כוללים שניים עד שלושה שלבים, כאשר בכל שלב מנקים מהביוגז גורם מזהם אחר. התהליך דורש מערכות גדולות, יקרות ומסורבלות מאוד להקמה. עלויות התפעול גבוהות מאוד, ואם לא די בכך, גם היעילות שלו בהסרת התרכובות הבעייתיות, מוגבלת. הבעיה חמורה אף יותר, כי מדובר בשוק מבוזר, והפקת הביוגז מבוצעת במתקנים קטנים יחסית. יחד עם עלויות הייצור הגבוהות, הכדאיות הכלכלית נפגעת – וזה מחסום משמעותי שמונע את התרחבות השימוש בביוגז".
כאן נכנסת לתמונה קלייריון - שהוקמה על בסיס טכנולוגיה ייחודית מוגנת פטנטים, "טכנולוגיית נוזלים קטליטיים" שפותחה באוניברסיטה העברית - במעבדות לכימיה סביבתית של פרופ' יואל ששון. מוצר הדגל של החברה SULKANTM, המבוסס על טכנולוגיה זו, הוא מערכת לניקוי ביוגז, שייחודה בכך שהיא מאפשרת להרחיק את המזהמים (מימן גופריתי וסילוקסנים) בשלב אחד וביעילות גבוהה במיוחד, של מעל 99%. ממדי המערכת קטנים, כעשירית ממערכת מקבילה, ועלויות האחזקה השוטפות (OPEX) קטנות ב-50% עד 70% מהמקובל.
ד"ר צח ברנע, מייסד קלייריון וה-CTO שלה, מסביר כי "מבחינה תהליכית, המערכת מבוססת סקראבר (סולקן) רטוב. זרם הביוגז המזוהם נכנס בתחתיתו ויוצא נקי מהחלק העליון. בתוך הסקראבר מתרחש הקסם, כשה'נוזל הקטליטי' הייחודי שפיתחה החברה מסתחרר במעגל סגור. הנוזל מסוגל לספוג את המזהמים מזרם הביוגז ולפרק אותם ביעילות רבה לתרכובות (צורות) לא מזיקות.
"לאחר מכן, ביחידה ייעודית, מופרדים המזהמים ומתבצע איקטוב של הנוזל והחזרה שלו לפעולה. ההרכב הייחודי של הנוזל הקטליטי, והאפשרות להתאמה שלו לתנאי השטח, הם בין הגורמים המאפשרים את היעילות הרבה של התהליך".
ד"ר פרלמוטר מוסיף כי "מערכת SULKANTM ייחודית גם בכך שהיא מפחיתה משמעותית את טביעת הרגל הסביבתית. בניגוד לשיטות הקיימות כיום, המייצרות כמות גדולה של פסולת, בתהליך שלנו – כמות הפסולת היא זניחה ואין כלל בזבוז מיותר של משאבים".
מה הביקוש שאתם צופים למערכת שלכם?
"התחלנו כבר במכירות בארץ ובחו"ל, ואפשר לומר שאנחנו מכים על הברזל בעודו חם", אומר פרלמוטר. "בארה"ב, אירופה ומדינות אחרות בעולם מקדמים עכשיו תמריצים משמעותיים למעבר לשימוש בביוגז, כמו תוכנית ה-RePowerEU של האיחוד האירופי, ותוכנית Net-Zero 2050. אירועים כמו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שפגעו באספקת הגז לאירופה והעלו חשש שלא ניתן יהיה לחמם את הבתים בחורף, רק האיצו את התהליך.
"יותר ויותר מדינות מבינות כיום כי האלטרנטיבות הירוקות לדלק פוסילי, לא רק מפחיתות פליטות של גזי חממה אלא גם מסייעות בבניית עתיד טוב וירוק יותר עבור כוכב הלכת שלנו, על החי והצומח שבו".
קלייריון, כאמור, הוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטה העברית, במכון קזאלי לכימיה יישומית. החברה החלה את דרכה בחממה טכנולוגית, זכתה למענקים מרשות החדשנות. ונתמכת על ידי משקיעים בהובלת מריוס נכט, אחת הדמויות המובילות בישראל ביזמות סדרתית, בייסוד חברות טכנולוגיה ובהשקעות בהיי טק. יו"ר החברה הוא אופיר שהם, ראש מפא"ת לשעבר, שמוביל את השקעות ההיי טק של מריוס נכט. בימים אלה, מוכרת החברה מערכות ורוקמת שיתופי פעולה עם חברות בישראל, אירופה וארה"ב, והיא נמצאת בעיצומו של סבב גיוס. החברה צופה גידול משמעותי במכירות בשנים הקרובות.
ד"ר פרלמוטר, העומד בראש החברה, הוא בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בניהול חברות והטמעת טכנולוגיות חדשניות בתעשייה. הוא שימש במגוון תפקידים בתעשיית המים העולמית לאורך השנים ובעל תואר דוקטור בביוכימיה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
למידע נוסף:clairion.com
הכתבה מטעם חברת Clairion
התמונות באדיבות Clairion
