ביס מפירות הקריפטו

מיסוי קריפטו
מיסוי קריפטו

שיקולים של מיסוי תופסים מקום משמעותי בכל הנוגע לפעילות במטבעות וירטואליים, אך האם המיסוי נעשה בחוכמה?

|
Financial Technologies
|
אוקטובר 2021

נתחיל בחדשות: הכוונה להנהיג בישראל חובת דיווח על החזקה במטבעות וירטואליים (קריפטו) בסכום העולה על 200 אלף שקל - לא נכנסה לחוק ההסדרים ולמעשה הוקפאה לעת עתה. מצד שני, עדיין תקפה חובת הדיווח על הכנסות, וכמובן שעדיין יש חיוב מלא במס בגין פעילות במטבעות כאלה. למעשה, אי-דיווח על הכנסות ממימוש רווחי מטבעות קריפטו ואי-תשלום המס כנדרש עלולים להיחשב כהעלמת הכנסה, ולסבך את בעל המטבע בפלילים. 

כאן אפשר להיתמם ולשאול: אם אין חובת דיווח, איך יכולות רשויות המס לדעת בכלל מי מחזיק בביטקוין? אכן יש כאן לקונה מסוימת - כיום מקור המידע העיקרי  של רשות המסים לעניין זה הוא רק מדיווחי האדם, העסק או מדיווח הבנק על כספים שהתקבלו לחשבון ממכירת קריפטו. לעתים גם פונה רשות המסים לחברות החלפנות המבצעות מסחר בביטקוין, ומקבלת נתונים לגבי הלקוחות הפעילים שלהן.

עם זאת, רשות המסים מעסיקה מחלקה מיוחדת למעקב אחרי מחזיקי מטבעות וירטואליים כאלה, ומי שנתפס כשלא מילא את חובת הדיווח עלול להגיע לכדי עונשים פליליים. רק בינואר השנה הוגש כתב אישום על העלמת מס של 2 מיליון שקל מרווחי סחר בביטקוין. ולא מזמן הזהיר מנהל רשות המסים במפורש מתרמיות מכוונות כאלה. 


2 טריליון דרכים להרוויח

האזהרה החמורה הזו מסמנת שיש כאן פרצה גדולה מאוד לתרמיות. מדוע קל כל כך לבצע תרמיות קריפטו? 

קריפטו הוא השם הכולל לשלל מטבעות וירטואליים המוצפנים בצורה מתקדמת: זה התחיל עם ביטקוין והמשיך עם הבלוקצ'יין והאית'ריום, מונחים שהפכו מילות קוד למהפכה פיננסית וטכנולוגית שעדיין לא תפשנו את מלוא היקפה, עם שווי שמוערך ב-2 טריליון דולר. ההצפנה המשוכללת היא שמאפשרת את השימוש במטבעות הללו, והיא חלק חיוני בהם: הקריפטוגרפיה מסייעת לאבטח את העסקאות המתבצעות בהם, לפקח על יצירת יחידות מטבע נוספות ולוודא העברה תקינה של בעלות עליהן.

הרשויות בישראל נקרעות, למעשה, בין שתי מגמות - הכרה בקריפטו כאמצעי תשלום לגיטימי, ומצד שני רגולציה מוגברת כאמצעי למנוע אפשרויות של הלבנת הון. ללא רישום ריכוזי של הפעילות וללא נכסים מוחשיים, כבר אין צורך להמריא לחו"ל עם מזוודות כסף, ומקלטי המס קלים מאי פעם. 

הבלבול הרגולטורי והחשד הנלווה אליו מובן לאור העובדה שהפעילות בקריפטו היא ענף השקעות טרי יחסית, שההתפתחויות בו רבות ומואצות. המטבעות החדשים הללו אינם עונים בהכרח להגדרות המסורתיות של הכלכלה הקיימת. כך למשל, הדיווחים לצרכי מס צריכים להתבצע עד 30 יום מביצוע העסקה, אך כיוון שאין בנק האחראי על הניכוי במקור, ובהינתן התדירות הגבוהה מאוד של העסקאות, מדובר בדרישה מסורבלת שאינה מתאימה למקרה. מובן אם כך מדוע גם הרגולטור עומד נבוך פה ושם ומרגיש ש"השמיכה הרגולטורית קצרה מדי". 


נופלים מחוץ להגדרות

העיקרון העומד בבסיס המיסוי של קריפטו בארץ, הוא הקביעה של הרגולטור שעל פיה מטבעות הקריפטו אינם מטבעות אלא נכסים פיננסיים בלתי מוחשיים. זאת כיוון שהם אינם עונים על הגדרת המונח "מטבע" על פי החוק בישראל - הגדרה המצריכה שהמטבע יהיה חוקי במדינה ויונפק על ידי הבנק המרכזי. מטבעות קריפטו אינם כאלה, כמובן, אלא מבוזרים לחלוטין ואין בהם כל מעורבות או שליטה של בנק מרכזי או ממשלה כלשהי. 

אם כך, כנכסים פיננסיים, יחול על הקריפטו מיסוי המקביל לזה של נכסי ניירות ערך, קרי רווחים בבורסה. המס עליהם הוא מס רווח הון. ובמקרה של פעילות עסקית במטבעות, יחולו גם מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי.

ברוח זו, רווחי ביטקוין אין דינם כדין הפרשי שער בין השקל והדולר למשל, הפטורים ממס. הם  מחייבים דיווח מלא ותשלום מס אמת. בארץ מוטל על קריפטו מס רווח הון בשיעור של 25%. זאת, במקרה שמדובר בעסקה חד-פעמית, או במספר עסקאות בהיקפים מצומצמים וללא מימון חיצוני, וכאשר המוכר אינו נחשב לסוחר מקצועי בתחום. 

במקרה שההכנסה מעסקאות קריפטו היא בעלת מאפיינים עסקיים (למשל קבלת תשלום על עסקה בביטקוין) היא חשופה למס שולי או מס חברות, בשיעור שיכול להגיע אף ל-50%, ולמע"מ בהתאם. יש אף מקרים של דרישה לתוספת מע"מ או להגדלת ההפרשה לביטוח לאומי מטעם העוסק.

בכך מבדילה ישראל את עצמה ממדינות רבות שבמוצהר הפכו את עצמן ל"ידידותיות לקריפטו", כמו שווייץ, גרמניה, הונג קונג, פורטוגל ועוד. במדינות אלה אין מיסוי על רווחי קריפטו, ולעתים אף על כל סוגי העסקאות המתבצעות במטבעות אלה. גרמניה למשל מתייחסת לביטקוין כמו לכסף פרטי ולא כמו למטבע זר, נכס או מניות, ובהתאם, עסקאות קריפטו בין אנשים אינן חייבות במס במדינה זו.


לקרוץ למשקיעים טכנולוגיים

בישראל, כאמור, המצב שונה בתכלית: למרות ההבנה שחלקו של הביטקוין ומטבעות אחרים בפעילות הפיננסית הגלובלית רק צפוי להמשיך ולגדול, המדינה עדיין לא רואה אותו כמטבע אלא כמקור רווח וכסכום חייב במס. מדיניות זו אינה עולה בקנה אחד עם המיצוב של ישראל כמעצמה טכנולוגית. 

המדיניות הישראלית דומה לגישה האמריקנית לפעילות קריפטו: שם סבורים כי הקושי לפקח על עסקאות וירטואלית כאלה גורר סיכון גבוה לפעילות לא חוקית, כולל העלמות מס. מסיבה זו פעל משרד האוצר האמריקני לקידום חוברת דיווח למס ההכנסה הפדרלי על כל העברת מטבע קריפטו בסכום של 10,000 דולר ומעלה.

גישה זו של המדינה גררה ביקורת ממי שהיו רוצים לראות פעילות קריפטו חופשית ומשגשגת יותר. בישראל הנושא רגיש אף יותר. לדבריהם, מומלץ לישראל להציע שיטת מיסוי שתקרוץ למשקיעים טכנולוגיים ותמנע העברות מסיביות של פעילויות קריפטו אל מדינות אחרות על פני הגלובוס. בהחלט ייתכן שמיסוי נכון יאפשר למדינה לקצור רווחים בטווח הארוך יותר, מפירותיהן של עסקאות פוטנציאליות שבמצב הקיים לא ייתקיימו בשטחי מדינת ישראל. 


(*) הכתבה הינה אינפורמטיבית בלבד ואינה מתיימרת לייעוץ או המלצה כלשהי
יש לכם רעיון למגזין משלכם? צרו קשר