פרטיות בימי קורונה

הזכות לפרטיות בעלת שורשים עתיקים, אך כמו זכויות אחרות - מוגדרת מחדש עם כל אירוע משמעותי באנושות. לפני זמן לא רב, תקנות הגנת המידע האירופיות, ה- GDPR, הציבו רף חדש בכל הנוגע לזכויות במידע האישי.רוח זו נשבה מעבר לים, ותקנות דומות הותקנו גם בקליפורניה. עתה כבר הוגדר רף בינלאומי,אשר שורשיו יחדרו לכל פינה מערבית בגלובוס. התקנות השונות נושאות אופיאקס-טריטוריאלי, הן חוצות יבשות – בדיוק כפי שמידע חוצה יבשות.  לכן, ברף זה גם ישראל צריכה לעמוד, שכן נמצאת בבחינה על ידי האיחוד האירופי, ואם לא תעמוד בו – תיפגע כלכלית. למרות זאת, ישראל לא עדכנה את החקיקה שלה בתחום, ונסמכת על חוק ישן משנת 1981.

את ה- GDPR עיצבו גם קולות הביקורת, שהדגישו את החשיבות שבשימוש במידע. רבות נכתב על ערך המידע בעידן מתקדם, ובעיקר – כיצד ניתן לייעלולשפר את מערך הבריאות והתרופות, על ידי הסתכלות על קבוצות פרטניות באוכלוסייה,השפעות טיפולים ותרופות עליהן ולמידה של חוויות אישיות, עד לשיפור התרופה והתאמתההאישית לאדם מסוים.

עם התפרצות מגפת ה- COVID-19, הקורונה, נוכחנו לדעת עד כמה אנו תלויים במידע. התלות תמיד הייתה שם אך גברה בהדרגתיות. בעזרת הכלים המתאימים והטכנולוגיה המתקדמת, גם הפריון עולה, ואז התלות גוברת. הצלחנו ללמוד את אופי הנגיף, וכשלמדנו כיצד הוא מידבק – הבנו כיאנו אלה שצריכים לשנות את התנהגותנו.

במדינות בהן סטנדרט הפרטיות שונה מאשר מדינות המערב, לא בחלו באמצעים והחלו בניטור התנהגות תוך מעקב אחר תנועות במרחב – הכל כדי לעצור את התפשטות הנגיף. שימוש במידע לשם עצירת נגיף נראית כמטרה נעלה, אך במדינות בהן אין משטר דמוקרטי, החשש הוא מפני המטרות והשימושים הנעלמים מן העין.

בישראל הותקנו תקנות החירום המאפשרות מעקב, התקנתן נעשתה באישון ליל ובמה שמרגיש כמחטף. התקנות רחבות ומקנות סמכויות שאינן ברורות למשרד הבריאות - גוף שיכולתו הטכנולוגית לשמור על מידע בעל ערך כה רב, מוטלת בספק. הגוף המבצע הוא השב״כ. הרסן שוחרר. מעטה הפרטיות שהיה קיים נרמס במעטה של צו חירום, ללא כל פיקוח שמתחייב בפעילות שכזו. התחושה היא, שאם היו פועלים לחקיקה עדכנית ומותאמת בארץ, לא היה צריך את תקנות שעת החירום. חקיקה כזו הייתה נוקטת בכיוון שונה, תוך קביעת כללי התנהגות במידע בשעות חירום, כללים סדורים המאפשרים שימוש מידתי ותחת פיקוח. לא רק השב"כ היה שם, אלא גם הרשות להגנת הפרטיות. כך נוהגת דמוקרטיה.

עו"ד דן חי עומד בראש משרד דן חי ושות', המתמחה בדיני טכנולוגיה,סייבר ופרטיות ומשמש גם כיו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין.

עו"ד רועי סננס עומד בראש מחלקת דיגיטל ומשפט דאטה בינלאומי במשרד דן חי ושות' ומשמש גם כיו"ר (משותף) של ועדת סייבר ורשתות חברתיות שלועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי-הדין.

‍