%20-%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.jpg)
מדוע לחברות מסוימות יש מוניטין של מפתחות פטנטים חזקים, בעוד שלאחרות לא? מדוע חברות מסוימות דורשות תמלוגים בסך מיליוני דולרים בגין הפטנטים שלהן, בעוד שבקרב חברות אחרות, להבדיל, הפטנטים מהווים חלק משורת ההוצאות בדוח המאזן שלהן, ותו לא? ומדוע פטנטים של חברות מסוימות מבריחים מתחרים, כשמנגד פטנטים של חברות אחרות לא גורמים להם להניד עפעף?
התשובה היא שלא כל הפטנטים נולדו שווים. כדי להבין מדוע כך הם פני הדברים, וכיצד אתם, בתור מנהלי תאגיד, יכולים להזניק את ערכה של החברה באמצעות מערך הפטנטים החברה, הבה ניקח לדוגמא חברת הייטק היפותטית בתחום הסייבר בשם סייבר-סוד. סייבר-סוד פותרת את הבעיה של וירוסים ותולעי מחשב החודרים דרך פורטים שאינם מאושרים. אבישי, מנהל הטכנולוגיות הראשי, הוא אדם מבריק שהגה פתרון אלגנטי לבעיה זו: לערוך רשימה של פורטים מאושרים, תוך קביעת קיומה של פעילות חשודה על ידי בדיקת זרם המידע העובר דרך פורטים שאינם מופיעים ברשימת הפורטים המאושרים. גיא המנכ"ל, המודע לכך שמשקיעים מתוחכמים תמיד שואלים על פטנטים, ביקש מאבישי להיפגש עם מוטי, עורך הפטנטים של החברה. אבישי נעתר לכך ושוחח עם מוטי, עורך פטנטים מבריק שהפגין יכולת מקצועית לדון בעניין עם אבישי. מוטי ניסח פטנט מפורט להפליא. בדיוק כפי שאבישי תיאר זאת בפניו, מוטי הגדיר את ההמצאה כסדרות של מתגים, נתבים, רכזות וגשרים. כעבור שנתיים, הפטנט התקבל, והחברה ערכה מסיבה לכבוד הישגו של אבישי. אלא שאיש לא הבין שהפטנט הוא גרוע. מדוע? משום שישנן שלל דרכים להגיע לאותו פתרון מבלי לארגן את המתגים, הנתבים, הרכזות והגשרים באופן שנדרש במסגרת הפטנט. מתחרה שיאהב את הפתרון של סייבר-סוד יאמר לבטח: "רעיון מצוין! אני יכול להגיע לאותה תוצאה על ידי סידור אחר של המרכיבים. וכשאעשה זאת, לא אצטרך לחשוש מהפטנט של סייבר-סוד".
היכן טעתה חברת סייבר-סוד? ובכן, החברה פיתחה פטנט טכני במקום פטנט עקרוני. על ידי התמקדות בפתרון הטכני הספציפי של אבישי, השאיר מוטי פתח לאפשרות שמתחרה יגיע לאותה תוצאה מבלי להשתמש בפתרון טכני ספציפי זה. זו בהחלט לא אשמתו של מוטי. הוא פעל על פי הנחיותיו של אבישי. שורש הבעיה הוא שאבישי, שחושב כמהנדס, הנחה את מוטי לערוך פטנט טכני המגן בסופו של דבר על פתרון טכני צר.
כיצד במקום זאת, הייתה צריכה לפעול סייבר-סוד? במקרה זה, היה עליה לפתח פטנט אסטרטגי שבבסיסו עומד רצון לחסום בפני מתחרים את האפשרות של גניבת זרם ההכנסות, במקום למנוע מהם גניבה של פתרון טכני ספציפי. לשם כך, ראוי היה לערב שני אנשי מקצוע: גיא המנכ"ל, או איש מקצוע אחר בעל גישה עסקית מובהקת, כשלצדו איש שיווק. אילו סייבר-סוד הייתה מאמצת גישה עסקית לפטנט שלה, במקום גישה טכנית גרידא, היא הייתה מבינה שבמקום למקד את הפטנט בארגון המתגים, הנתבים, הרכזות והגשרים, מוטב לרשום פטנט כללי יותר על מערכת המבוססת על רשימת פורטים מאושרים לצורך בדיקת פעילות חשודה בפורטים שאינם מאושרים. פטנט מסוג זה היה מונע מכל אחד אחר להשתמש בפתרון על בסיס אותו עקרון, ללא קשר לארגון הטכני של המרכיבים.
אם למקרא הסבר זה, תגובתכם היא: "שטויות, לא ניתן לרשום פטנט כללי כזה", חשבו שוב. זה בדיוק הפטנט שחברת Hewlett Packard רשמה. אתם מוזמנים לבדוק: פטנט אמריקאי מספר 9,521,154.
למרבה הצער, להערכת מומחים רבים, הטעות של סייבר-סוד חוזרת על עצמה בלמעלה מ- 90% מהמקרים בכל החברות, תהא אשר תהא הטכנולוגיה שבשימוש. אסטרטגיה עסקית המנוהלת על ידי אנשי העסקים חותרת לכיוון מסוים; ורישום פטנט, בהובלתם של אנשים טכניים, פונה לכיוון אחר. בבוא הזמן, כשמגיעה העת להשתמש בפטנטים כדי לחסום מתחרים, הפטנטים אינם יעילים. תנאי הכרחי לפטנט מוצלח הוא אפוא אימוץ גישה עסקית על ידי החברה לפני ובמהלך הרישום. משמע, על התאגידים לזהות מבעוד מועד, עוד בטרם הגשת הפטנט, את המטרות העסקיות האמורות להיות מושגות באמצעות הפטנט. בשלב הבא, יש לבדוק את האסטרטגיה של כל פטנט פוטנציאלי כך שיהיה ניתן להעריך עד כמה פטנט זה עשוי לחסום מתחרים. חיוני לשתף בתהליך זה אנשי עסקים ואסטרטג פטנטים. אסטרטגיה שהיא בעלת סיכויים להשיג את המטרה העסקית מהווה "אור ירוק" לרישום הפטנט. מנגד, אם לא צפוי שתושג המטרה, ראוי לזנוח את הפטנט, מחוכם ככל שיהיה. בהתחשב בעובדה שהעלויות הגלובליות של משפחת פטנטים עומדות בקירוב על 200,000 דולר לאורך קיומה, על החברות להיות זהירות יותר בגישתן לרישום הפטנט. אחרת, וכפי שאנו נתקלים בכך לא אחת, החברות תתמודדנה עם הוצאות עתק על פטנטים, ללא יכולת לקבל דבר מה בתמורה. אמר לאחרונה מנכ"ל ישראלי: "נדרש לי זמן רב כדי להגיע לתובנה זו, אולם בכל הקשור לפטנטים, או לעשות את זה כמו שצריך, או לא לעשות זאת בכלל".
**גרשון פניטש הוא שותף בפינגן, אחד המשרדים המובילים בעולם בתחום הקניין הרוחני, ומנהל את קבוצת תכנון הפטנטים האסטרטגי של המשרד ואת הפרקטיקה שלו בישראל. גרשון עבד עם למעלה מ- 160 מהחברות המובילות בישראל וסייע להן להגדיל את הערכת השווי שלהן באמצעות תכנון פטנטים אסטרטגי, ולטעון טענות ולהתגונן במסגרת תביעות להפרת פטנטים בבתי משפט בארה"ב. גרשון מרצה בפקולטה לבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שם הוא זכה בשלוש השנים האחרונות בפרס המרצה המצטיין של בית הספר, על קורס באסטרטגיית פטנטים שהוא מלמד במסגרת לימודי תואר שני במנהל עסקים (MBA).
לפרטים נוספים: מייל: IsraelInfo@Finnegan.com
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון מתוך סייברטק על הגנה על פטנטים
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון על גיבוש אסטרטגיית פטנטים
עוד במוסף
.jpg)