המסה הקריטית כבר כאן

קרוב ל-90% מהאמריקאים עושים שימוש באפליקציית פינטק כלשהי לניהול החיים הפיננסיים, כך מצא סקר חדש. אימוץ יישומי הפינטק זינק למסה קריטית בעידן הקורונה - בין אם מדובר ברכישה מרחוק, ביצוע תשלומים, ניהול חשבון הבנק או השקעות. 

שיעור הצרכנים האמריקניים המשתמשים באפליקציות פיננסיות זינק ל-88% ב-2021, בהשוואה ל-58% בלבד שנה לפני כן. בכך עלה שיעור המשתמשים בטכנולוגיות פינטק על המנויים לשירותי סטרימינג (78%) והמשתמשים ברשתות חברתיות (72%). ההעדפה לפינטק בדרך כלל תלוית גיל, כאשר 95% מבני דור המילניום מדווחים שהם עושים בו שימוש. אך הזינוק הכניס למעגל גם את בני דור הבייבי בום, וכיום 79% מקרב בני ה-56 ומעלה התנסו בשימוש בפינטק. 

היתרונות ברורים: 93% מהמשתמשים דיווחו שהפינטק חסך להם זמן, 81% סיפרו שהוא מאפשר להם שליטה רבה יותר בכספים, ו-78% חוו חיסכון ממשי הודות לו. מבצעי הסקר אמרו כי דווקא הזינוק מעלה במקביל את הציפיות של משתמשים, לקבל שירותים דיגיטליים ברמה גבוהה מהמוסדות הפינסיים. ל-80% מהמשיבים חשובה גישה לחשבון הבנק שלהם באפליקציה, ולכ-75% מהם האפליקציות הן שיקול חשוב בבחירת בנק. 

CBDC - חדשנות או חשדנות?

מדוע מדינות רבות בעולם, כולל ישראל, מתכננות להנפיק מטבעות דיגיטליים?

מדוע הנפקת מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי - CBDC הפכה למשאלת לב של ממשלות ברחבי העולם? יש הטוענים כי טכנולוגית הבלוקצ'יין, הנבחנת על ידי מדינות כאחת החלופות המובילות להנפקה ולהפצה של CBDC, יצרה את ההזדמנות לבזר את מערך התשלומים הלאומי והגלובלי. טענה אחרת היא שהחשש שהדומיננטיות של היואן הדיגיטלי הסיני בכלכלה העולמית יתפוס את מקומו של הדולר האמריקאי, דוחף מדינות רבות להעמיד לו אלטרנטיבה ראויה. ואכן, מרבית המדינות בוחנות הנפקת CBDC ובכללן הבנקים המרכזיים החשובים בעולם המערבי, שגם נערכים לשיתופי פעולה רבים ביניהם. 

ארצות הברית, שעלולה להיות הנפגעת העיקרית מהיואן הדיגיטלי, עדיין לא התקדמה בהתוויית היישום של CBDC בגבולותיה. אחרים מעלים את הסברה כי הממשלות נכנסו לפעולה דינמית בנושא ביום שפייסבוק העלתה את האפשרות להנפיק מטבע שלה (שנקרא תחילה "ליברה" ושונה ל"דיאם"), אך טרם הנפיקה אותו. ציניקנים יאמרו כי שערו המאמיר של הביטקוין והעובדה שהיקף הפעילות במטבעות דיגיטליים, שאינם מתנהלים במערכת הבנקאית המסורתית אלא במערכת מבוזרת ואוטונומית
(DeFi Decentralized Finance-) הגיע לשני טריליון דולר מהווה איום חדש על המערכת הפיננסית הממוסדת. לתפיסת הממשלות, ה-CBDC אמור לשכנע את אזרחיהן כי השימוש בביטקוין או במטבעות יציבים (Stable Coins) מיותר, על אף שעקרונות הפעולה החופשית ונטולת הצנזורה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים שונה ב-180 מעלות מזו של מטבע ריכוזי בשליטה ממשלתית. 

התועלות הרבות המיוחסות להנפקת שקל דיגיטלי של בנק מרכזי הן יצירת אלטרנטיבה יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי תשלום קיימים וחדשניים המתאימים לעידן הדיגיטלי; הגדלת התחרות בתחום הבנקאות לאור כניסת שחקנים חדשים לתחום - הניאו בנקים, הבנקים הדיגיטליים וחברות פינטק, נותני שירותי תשלום חוץ בנקאיים; יצירת תשתית תשלומים שתתמוך באימוץ חדשנות והתאמה לצרכי הכלכלה המתוכננת; מערכת יעילה לתשלומים חוצי גבולות; הקטנת השימוש במזומן, שתסייע במלחמה בכלכלה השחורה ובהלבנת ההון; הגדלת הרווחה הכלכלית; והקטנת נטל המס על האזרחים. 

לצד כל התועלות הללו, הנפקת CBDC מעוררת סוגיות ושאלות רבות: כלכליות, טכנולוגיות וחברתיות. האם גם ישראל תצעד קדימה עם רוב ממשלות העולם ותנפיק שקל דיגיטלי? עבודת הכנה מעמיקה כבר מתבצעת בבנק ישראל, אבל ימים יגידו. חשובה מעצם היישום היא השאלה איך יבוצע התהליך וכיצד ישמרו ערכי זכויות האזרח אל מול השאיפה ליעילות ולשמירה על יציבות המערכת הפיננסית. 

* הכותבת היא חברת הוועד המנהל של קהילת הפינטק הישראלית, ראש מרכז הבלוקצ'יין בלשכה לטכנולוגיות מידע ויועצת חדשנות באיחוד האירופי.

פינטק לחברה הערבית

לאחרונה נערכה סדנה ראשונה מסוגה לקידום פינטק וחדשנות פיננסית בחברה הערבית. מטרת הסדנה היתה לבחון דרכי פעולה לקידום הכלה פיננסית באמצעות טכנולוגיה בקרב קבוצות בחברה הערבית, המאופיינות בנגישות מוגבלת לעולם הבנקאות המסורתי. 

לארגון הסדנה היו שותפים קהילת הפינטק הישראלית, הפורום הכלכלי הערבי, קרנות קורת לפיתוח כלכלי, הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. עלו בה, בין היתר, נושאים כמו חינוך פיננסי, אוריינות דיגיטלית, מאפייני הצריכה של שירותים פיננסיים וחסמי השימוש בכרטיסי אשראי ובאפליקציות בנקאיות בחברה הערבית. 

על רקע האתגרים שזוהו, מתוכנן בעתיד אירוע האקתון לאיתור ולפיתוח של פתרונות פינטק, שיתנו מענה לצרכים הייחודים של החברה הערבית.  את הסדנה יזמו והובילו ד"ר אירה סובל מקהילת הפינטק הישראלי וד"ר סאמי מיעארי, מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי. בין המשתתפים היו נציגי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, ארגון מעוף Rise Up ויזמים מהחברה הערבית.

זיהוי קול ובוט חכם יותר

בשנים האחרונות, בנקי ענק קבעו את הסטנדרטים ביישומי הפינטק, וכתוצאה מכך, נצפה לראות גם חברות קטנות משכללות את יישומי הפינטק שלהן, במטרה לעמוד בקצב.
בכיר בבנק Caye International הגדיר את הטרנדים הצפויים בתחום על רקע זה: 

אינטליגנציה מלאכותית ורובוטיקה - תחומי ההשקעות, התאימות, ניהול הסיכונים, האנליזות הפיננסיות, ניהול חשבונות וקביעת משכנתאות והלוואות, כולל שלבים בשרשרת האספקה של סחורות - כל אלה יסתייעו ב-AI וברובוטיקה ויתבצעו בצורה מהירה ומדויקת יותר לצרכי הלקוח. 

צ'אט משופר - הצ'אטבוט, נציג השירות האוטומטי, יוכל לספק ללקוחות יותר ויותר מידע רלוונטי, באופן שיקשה מאוד להבדיל בינו לבין נציג אנושי. בין היתר, הבוטים יוכלו להבין מילות סלנג וטעויות באיות. 

התאמה למילניאלים - בני הדור הזה מחפשים יותר פתרונות ניהול אשראי או עסקאות חוצות יבשות לנוודים דיגיטליים, מאשר הלוואות עסקיות. התמקדות בצרכיהם תאפשר לקלוע יותר לפלח שוק נרחב. 

זיהוי קול - בנקים מנסים לשכלל כעת שיטות של זיהוי קלות, שיאפשרו ללקוח לדלג על שלב הקלדת הסיסמה או הקראת פרטי האשראי בטלפון. זיהוי מדויק יאפשר לבצע יותר ויותר פעולות בנקאיות מרחוק. 

אבטחה - כל הסעיפים שלעיל דורשים כמובן הגדלת השקעה באבטחה ובמניעת פשעי סייבר. ככל שגדל השימוש ב-AI למניעת תרמיות ולזיהוי דיגיטלי של לקוחות, כך יגבר הצורך לעמוד על המשמר מפני סכנות חדשות.