אורח חיים יושבני, ניתוחים בשלפוחית השתן או בבלוטת הערמונית, הרמת משקלות או משאות כבדים, עודף משקל, שיעול רב הנגרם מעישון או ממחלות בדרכי הנשימה, וכמובן, הגיל - כל אלה ועוד עלולים לגרום להיחלשות או לפגיעה בשרירי רצפת האגן. היחלשות שרירים אלה גורמת לא פעם לבריחה או לדליפת שתן, לשלפוחית רגיזה, לבעיות התרוקנות ואי שליטה בצרכים. תופעות נוספות הן כאבים באזור רצפת האגן, קשיים בתפקוד המיני ועוד. חלק מהבעיות הללו ניתן לפתור בעזרת תרופות, מכשור רפואי או פתרונות ניתוחיים, אך גם - ואולי עוד לפני ההסתייעות בעזרים פולשניים - בעזרת פיזיותרפיה של רצפת האגן.
רצפת האגן היא מעין סל של שרירים שתומכים באיברים חשובים בגופנו - שלפוחית השתן, פי הטבעת, הרחם אצל נשים והערמונית אצל גברים. שרירים אלה נמתחים על פני אזור הערווה, מלפנים, מאחור ומצד לצד. הם לרוב מוצקים ועבים, אבל גם גמישים ומסוגלים לנוע מעלה ומטה. שרירים אלה חשובים מאוד לצורך תמיכה באיברים והם חיוניים גם לשמירה על השליטה בשתן ובמעיים וכן לתפקוד המיני. את שרירי רצפת האגן ניתן לכווץ ולהרפות באופן רצוני וגם אותם, כמו כל שריר, ניתן לחזק בעזרת התרגול מתאים, ולשפר את תפקודם הן מבחינת כוח והן מבחינת סיבולת.
כאשר שרירי רצפת אגן מתוחים מדי, נסבול מעצירות, מכאבים במהלך ולאחר קיום יחסי מין, מכאבים באזור האגן, מחוסר יכולת לרוקן לחלוטין את שלפוחית השתן, מכאב במתן שתן ועוד. במקרה כזה, כדאי ללמוד להרפות את השרירים. מאידך, שרירי רצפת אגן חלשים יובילו לבריחת שתן, תדירות ודחיפות במתן שתן, בריחת גזים וצואה, בעיות בתפקוד המיני ועוד.
ישנם תרגילים רבים שניתן לבצע לעשות כדי לחזק את רצפת האגן (ראו מסגרת). ידועים ביותר הם תרגילי קיגל, שממליצים לכווץ ולהרפות את השרירים הקשורים להתאפקות במתן שתן, אלה יסייעו לבודד את שרירי רצפת האגן, אבל רצוי לשלב אותם עם אימוני כוח באזורים אלה. התרגילים יתחילו להשפיע רק אם יבוצעו באופן קבוע כמה פעמים ביום, והשפעתם תורגש רק לאחר מספר שבועות, אז אמורים להפחית שפיכה מוקדמת אצל גברים ואף לסייע במניעת דליפה או בריחת שתן.
אפשרות נוספת היא ביצוע תרגילים מיוחדים לרצפת האגן ביחד עם שימוש במכשיר ביופידבק, המעביר נתונים מן השרירים אל מסך מחשב ומאפשר למטופל איך הוא מפעיל את השרירים. כך, ניתן ללמוד ביתר קלות לשלוט באופן יעיל בשרירי רצפת האגן. במקביל, משתמשים הפיזיותרפיסטים בתרגילי הרפיה, דמיון מודרך וכד'.
שלפוחית שתן רגיזה מאופיינת בצורך חזק ללכת לשירותים ובתחושה שאי אפשר להתאפק. מצב זה עלול לגרום לאי נוחות גדולה ולהפרעה באיכות החיים. חולים נאלצים לעתים להפסיק לעסוק בפעילות גופנית או להימנע מפעילויות חברתיות. הפגיעה באיכות החיים היא לא רק באדם עצמו אלא גם בסובבים אותו. החרדה להיות במקום ללא נגישות לשירותים עלולה לגרום להסתגרות, ולמעשה, מחקרים הראו כי מדובר בפגיעה הדומה בעוצמתה למחלות כמו סוכרת ודיכאון קליני. גם במקרים כאלה, קיימים פתרונות תרופתיים וטכנולוגיים אבל מומלץ בשלבים ראשונים לעשות שינוי באורח החיים ואף להסתייע גם בתרגול פיזיותרפי.
שינוי באורח החיים יכול להתחיל בהימנעות או הפחתת השימוש בקפאין, באלכוהול ובמשקאות מוגזים, שגורמים לגירוי והתכווצויות לא רצוניות של שריר השלפוחית. במקביל, ישנם "אימוני שלפוחית", שמסייעים לשלוט ולהרחיב את יכולת השלפוחית לאגור שתן ולהגדיל את המרווח בין ההליכות לשירותים.
הרעיון באימון השלפוחית הוא לתרגל את השלפוחית לאיפוק מחודש, בעזרת דחיית מועד ההליכה לשירותים, ובמקביל, לכווץ את שרירי רצפת האגן כשהבטן רפויה. המטופל מתבקש להתאפק מללכת לשירותים למשך חמש דקות בכל פעם שהוא רוצה ללכת לשירותים, ובהדרגה לעלות עד להתאפקות של שעתיים.
על מנת להבין היכן נמצאים שרירי רצפת האגן, מוצע לנסות לעצור את זרם השתן למשך מספר שניות. כך ניתן יהיה להבין את תחושת הכיווץ של רצפת האגן ולדעת את ההבדל בינם לבין שרירי הבטן והישבן. חשוב לא לתרגל באופן קבוע עצירה מכוונת של השתן משום שהדבר נוגד את הרפלקסים הטבעיים.
כדי לתרגל את שרירי רצפת האגן, עברו לתרגיל הבא: בשכיבה על הגב נסו לכווץ את שרירי רצפת האגן 10 פעמים רצופות. התחילו בכיווץ חזק של שלוש שניות, הרפו לשלוש שניות, וכן הלאה. השאיפה היא להגיע לכיווץ והרפייה של כ-10 שניות בכל פעם, מספר פעמים ביום.
לאחר שזיהיתם את המקום ולמדתם לכווץ אותו - נסו לכווץ אותו לפני שיעול, עיטוש וכד'. גם כיוון לפני הרמת משקולות או תרגיל כוח יכול לסייע בשליטה. אל תתאמצו מדי בשירותים. הפעלת לחץ מחלישה את רצפת האגן ולא מועילה לעניין שלשמו התכנסתם. מומלץ, כמובן, להסתייע בפיזיותרפיסט מוסמך כדי לדייק את התרגילים ואת הדרכים לשפר את תפקוד שרירי רצפת האגן.
