״הילד שלי הוא אלוף העולם״

עדי חן | צילום: בנימין אדם
עדי חן | צילום: בנימין אדם

לעדי חן יש עיניי שקד חומות, חודרות, חיוך ענק, גומות חן משגעות וכמויות גדולות של קסם אישי מיוחד. גבה קומה, בנוי היטב, עושה הרבה ספורט, שוחה, רוכב על אופניים, אוהב בעלי חיים, וגם מוזיקה: נתן גושן, עידן רייכל. במיוחד אהוב עליו השיר: "אני אלוף העולם", של חנן בן ארי. לרגל יום האישה הבינלאומי ראיון עם אימו רדה חן

שוש רוטנברג
|
יום האישה הבינלאומי
|
מרץ 2021

חוץ מאלה, הוא מאד אוהב להצטלם, נהנה לעשות פוזות למצלמה והוא ילד בעל קסם רב, מלא באהבת אדם, וכזה שמפיח סביבו הרבה חום אנושי. אך עדי כבר לא ילד. הוא בן 21 ואימא שלו, רדה חן, יכולה להתפוצץ מרוב אושר, כשהוא מצליח להגות שתי הברות שמזכירות במעט את המילה, "אימא".  

עדי אוטיסט ברמת תפקוד נמוכה, מתקשר בעיקר דרך העיניים ודרך הלב, ומסיט את ראשו ל"כן" או "לא", ללא מילים. אבל אימא רדה, אשת שיווק ופרסום למגזר הרוסי, מאמינה שבעולם השיווק, העובר מהפכה בעקבות מגפת הקורונה והסגירות שכפתה עלינו, הפכנו אנשים שמעריכים יותר אכפתיות, אותנטיות ואנושיות, ופחות חשובלנו מה יגידו עלינו. שלמות בעולם הפרסום, מתחלפת לדמויות של אנשים רגילים, ולאנשים שמעוררים אצלנו אמפטיה, כבודו אכפתיות.  

רדה חן, אישה מעוררת השראה, בעלת הסתכלות רחבה, חכמה, נטולת מטעני כאב או מרירות על החיים, יודעת בתוך תוכה, שהבן האהוב שלה, מבין הכל וגם אם אינו מדבר, יש לו קולפנימי עשיר, ואסור שהקול שלו יהיה מושתק. לאחרונה היא כתבה שיר, אשר משקף את תחושותיה, אחד הבתים שלו אומר:"לפעמים לא צריך לדבר/ אפשר להסביר בשקט / לאהוב אפשר בלי מילים / לכבד שונה ממך - זה חסד . היום אני מחפשת זמר/ת  אשר ילחין את השיר שכתבתי.  אני אפיק אותו ועדי יופיע בו״.

 

למה את מתכוונת כשאת בעצם צועקת שישמעו אותו?

״לצערי, התרגלנו לראות אוטיסטים רק סביב מאבקים למען זכויות, או באירועים מתוקשרים של ימי ההתרמה השנתיים, וגם אז מציגים את אלה שמנגנים או מציירים. ומה על השאר? אסור שהם יהיו שקופים, אחד מכל 100 ילדים בישראל, אוטיסט. לילדים אלו יש יופי משל עצמם, והואקיים והוא נוכח. חשוב מאוד שילדים כמו עדי, יהיו בכל מקום במרחב שלנו. הילד שלי הוא לא רק שווה ערך, אלא מביא איתו ערך מוסף.

צריך רק לחשוב מחוץ לקופסא ולראותו. לכולנו חסרונות שאנחנו משתדלים להסתירם. עדי כאן כדי לשים מולנו מראה, ולבקש שנהיה אותנטיים, אמיתיים ונשדר זאת לסביבה שלנו, ללקוחות ולקהילות. סולם הערכים היום השתנה, עדי נמצא כאן כדי לייצג את השינוי הזה״.

 

היכן את רואה אותו משתלב?

״חשוב לי שזה לא יבוא דרך מסכנות, כולם מדברים על לקבל את האחר, אך בעצם אמירה זאת, עדי כאילו לא בסדר וזקוק לאישור שהוא כן בסדר. הילד שלי הוא הכי בסדר, הוא מאושר בדרכו, אוהב ואהוב, ואני רוצה שקריירת הדוגמנות תתבסס מתוך עמדת כח, דרך היופי שלו והנוכחות שלו, מהמקום של להיות תורם, ולא נתרם. למרות כל הקשיים והאתגרים, אלא כי הוא מהווה תזכורת לעולם טוב יותר לחיות בו, עולם עם רגישות, פירגון, אכפתיות ובלי מסכות.    

עדי מתגורר כיום בהוסטל, בפרדס חנה-כרכור. הוא סיים בית ספר לחינוך מיוחד, בגבעת עדה ועתידו המקצועי הינו במרכז תעסוקה,לשים ברגים בתוך שקית וזהו, אז למה לא לשאוף ליותר? בסגר הראשון של הקורונה אסרו עלינו לראותו חודשיים. זה היה זמן לחשבון נפש, איך אני רוצה לראות את חייו. חיפשתי פתרונות יצירתיים, עם משמעות ושיהיה לו כיף. אני מאמינה שעדי יכול להפוך לדוגמן, הוא כבר הצטלם אצל צלמת מקצועית עם הדוגמנית נטלי דדון, וכשעשה פוזות למצלמה, היה נינוח ומאושר ורק רצה עוד מזה. מעבר להנאה שלו לקבל במה, להיות. אני יודעת שבאמצעותו נרוויח משמעות עמוקה יותר, גם לנו, כחברה.

 

עדי גדל במגדל העמק לאימא רדה - ילידת רוסיה, בעלת תואר שני בחקר האינטרנט והחברה, מאוניברסיטת חיפה, ולאבי - יליד ישראל, איש לוגיסטיקה ושילוח בינלאומיים, אחיו הבכור רז, בן 25, הוא סטודנט לכלכלה. "עדי היה תינוק רגוע, שלוו חייכן, בגיל שנה הבחנו שהוא שונה, בבדיקות קבעו שהוא מתקשה לשמוע עקב נוזלים באזניו, ושהפתרון יהיה באמצעות ניתוח. אחרי הניתוח, עשו לו בדיקת שמיעה שהייתה תקינה, והוא עדיין לא ענה כשקראנו בשמו. נשלחנו למכון להתפתחות הילד ואף התייעצנו עם מומחים בעלי שם, בגיל שנה וחצי הגיעה האבחנה הסופית: "אוטיזם בתיפקוד נמוך".

 

הלם, שוק, שבר?

״הבנתי מיד שהחיים זימנו לי אתגרים חדשים, ושהבחירה לשקוע או לצמוח היא בידיים שלנו, ובחרנו כל המשפחה - לצמוח. הפכתי לאישה מאד משימתית ביחד עם בעלי: ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. אמרו שאם עד גיל 6 לא ידבר, אין סיכוי שידבר. אבל כל הנהון, כל רמז של מילה, הפכו עבורנו להישג״.  

 

היכן הקושי הגדול?

״עדי לא מודע לסכנות. הוא אוהב לטייל, אם הוא יראה משהו מעבר לכביש, הוא פשוט יחצה, במיוחד אם יש עצים בסביבה, הוא אוהב לטפס ולקטוף״.  

 

את חושבת לפעמים מה היה אילו...

״בעבר, בצמתי חיים, עלו בי הרהורים, על הילד שלי שלא הלך לצבא, שלא יתחתן ושלא יהיו לוילדים. אבל הנוכחות של עדי בחיינו מסבה לנו הרבה אושר ואין בי כמיהה למשהו אחר.אני מודה על הקיים ורק רוצה באושרו. כשאני אראה אותו מדגמן על שלט חוצות גדול, מחייך את חיוכו המושלם, אני אדע שגם החברה אימצה אותו אליה, כשווה בין שווים״.

 

״כשאראה אותו מדגמן על שלט חוצות גדול, מחייך את חיוכו המושלם, אדע שגם החברה אימצה אותו אליה, כשווה בין שווים״

 

לשיתופי פעולה ניתן לפנות לרדה חן:

radahen@gmail.com | טל׳: 052-6303024

יש לכם רעיון למגזין משלכם? צרו קשר