"ברחבי העולם יש כ-500 מיליון חקלאים שמגדלים למעלה משבעה מיליארד דונם של גידולי שדה. אבל על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי בגלל מזיקים שונים ומחלות של הצמחים, בכל שנה, 20%-40% מהיבולים יורדים לטמיון. מדובר לא רק בהפסד כספי של מיליארדי דולרים, אלא גם בפגיעה קשה בביטחון התזונתי בעולם, ובוודאי כאשר האוכלוסייה ממשיכה לגדול ומקורות המזון מצטמצמים", מספר שימחה שור, היזם והמנכ"ל של חברת אגרוסקאוט הישראלית, המספקת פתרונות בינה מלאכותית לחקלאים.
"בישראל, רק 5%-10% מהיבולים הולכים לאיבוד, וזאת הודות לפקחים – בעלי מקצוע שיוצאים לשדות, רואים איפה יש מזיקים ומחלות, ונותנים לחקלאי מרשמים מתאימים לטיפול. המערכת שפיתחנו היא כלי עזר לפקחים הפועלים בארץ ובמקומות נוספים בעולם, ומנגישה שירות זה ברוב העולם, שם המקצוע הזה לא קיים. אנחנו מאפשרים לפקח או לחקלאי לכסות שטח גדול בזמן קצר, לזהות היכן יש בעיות, לטייב את הטיפול ולצמצם את הנזק".
הפתרון של אגרוסקאוט משלב בין כמה טכנולוגיות. "הראשונה היא טכנולוגיית הרובוטיקה והרחפנים, שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות", אומר שור. "כיום, כל אחד יכול לקנות רחפן ב-1,000-2,000 דולרים ולהטיס אותו מעל לשדה. הטכנולוגיה השנייה היא של הענן – שמאפשר לכל אדם בכל מקום בעולם, להעלות את המידע למיקום מרכזי שבו אפשר לנתח ולהפיק ממנו תובנות.
"הרובד השלישי הוא של בינה מלאכותית. אנחנו מלמדים את האלגוריתמים שלנו לחקות את מה שהפקח/ אגרונום עושה כשהוא בודק צמחים, ולזהות את הבעיות. השילוב של כל אלה יחד מאפשר גם לאחרון החקלאים בשדה באפריקה לשלוח רחפן מעל השדה שלו, להעלות את התמונות לענן. אנחנו מנתחים את התמונות, ומספקים לו דו"ח שמצביע על הבעיות והמיקום שלהן בשדה, וגם המלצות לטיפול. ממש כמו שפקח אנושי היה עושה".
האפליקציה פועלת גם בלי אינטרנט
שור מסביר כי אגרוסקאוט אינה מספקת את הרחפנים בעצמה, אלא את התוכנה שמפעילה אותם ומעלה את המידע לענן, במודל SaaS. כיצד זה עובד? "יש לנו אפליקציית עזר שמתכננת את האופן שבו הרחפן ישוטט בשדה, מעין סופרמן אגרונום", מחייך שור. "רחפן קטן יכול לכסות 200-400 דונם ב-20 דקות.
"הרחפנים האוטונומיים טסים נמוך מאוד, מה שמאפשר להם לצלם תמונות ברזולוציה גבוהה, בשעה שמי שמפעיל את הרחפן לא צריך לעשות כלום. לרוב בשדה אין אינטרנט, אז כשמגיעים למשרד או לבית, נדרש להעלות את התמונות לענן, ושם האלגוריתם שלנו נכנס לפעולה כדי לזהות ממצאים ומחלות בתמונות. בנוסף, הצוות האגרונומי שלנו עובר גם הוא על הממצאים, ובתוך שעות, החקלאי מקבל דו"ח מפורט עם המלצות לפעולה. האפליקציה אפילו יכולה לכוון אותו למקום המדויק בשדה שבו יש בעיה, ממש כמו Waze לחקלאי".
הפתרון שפיתחה אגרוסקאוט יוצא דופן מאחר ש"אנחנו בונים אותו מלמטה, כך שיתאים גם לאחרון החקלאים הקטנים", כפי שמסביר שור. "בשנים האחרונות התפתחו הרבה טכנולוגיות מצוינות בתחום החקלאות, אבל הרוב המוחלט של החקלאים תקועים בעבר מבחינה טכנולוגית, והחידושים הללו לא מגיעים אליהם. לכן, השירות שלנו מבוסס על הענן והמובייל – כל הכלים שיכולים להנגיש את השירות לחקלאים ולפקחים, בכל מקום על כדור הארץ".
"אין מודיעין טוב בשדה"
מאחורי אגרוסקאוט עומד צוות אנושי מגוון, הן מבחינת התפקידים הקודמים והן מבחינת הידע והניסיון. שור עצמו פרש לפני כשלוש שנים מצה"ל, לאחר שירות קבע ארוך במודיעין. "בהרבה מובנים, מה שאנחנו עושים היום בשדה, זה מה שצבא מודרני עושה בשדה הקרב", אומר שור. "אלא שכאן הקרב הוא על עתיד האנושות כולה, על ביטחון המזון העולמי ועל הקיימות שלנו.
"מאז מלחמת העולם השנייה משתמשים ביותר ויותר כימיקלים כדי להילחם במזיקים ומחלות, כי זה זול ונגיש, וכי אין מודיעין טוב בשדה. התוצאה היא שממשיכים לאבד גידולים, ובדרך פוגעים באיכות של אלה ששורדים. הסיפור שלנו הוא להביא לחקלאי מידע מודיעיני שיאפשר לו לקבל החלטות טובות יותר, להשתמש בפחות כימיקלים, ולסיים את העונה עם יבול גדול יותר".
צוות החברה מורכב ממומחי פיתוח למערכות בינה מלאכותית, מובייל ו-Web, וכן אנשי מקצוע בתחומי אגרונומיה וניהול פרויקטים. "יש כאן אנשים מהמובילים בתחומם ברמה עולמית", אומר שור. "החקלאות היא סיפור מורכב, ולכן נוצר צורך בחיבור של כמה וכמה דיסציפלינות, ויש לנו כאן עשרות שנות כוח אדם בתחומים הללו. כיום אנחנו מונים קרוב ל-20 איש ועובדים בפארק משגב בגליל, כשאחת המטרות שלנו היא גם להשתתף בבניית תעשיית ההייטק בצפון הארץ".
אחד מעקרונות המפתח של אגרוסקאוט הוא פשטות השימוש. "היופי של הטכנולוגיה הוא שגם כשמתקשר אלי חקלאי מזימבבואה, כל מה שהוא צריך זה לקנות רחפן – והוא יכול להתחיל לעבוד מיד עם הפתרון שלנו", אומר שור. "אנחנו לא צריכים להגיע אליו, והוא לא צריך להגיע אלינו. ההכשרה היא בסיסית ופשוטה. כיום, משתמשים במערכת שלנו חקלאים מחמש יבשות, כאשר רוב הפעילות שלנו היא בצפון אמריקה, באמל"ט וכן בישראל. כך למשל, יש לנו פעילות רבה בעמק החולה ובעוטף עזה, שם מגדלים את רוב תפוחי האדמה של ישראל".
החזון, אומר שור, "הוא להיות חברת השירות האגרונומי הגדולה בעולם, ולהביא את מיטב הידע והניסיון של האגרונומים והפקחים הישראלים עד לאחרון החקלאים והצמחים על כדור הארץ, כדי לגדל בצורה בת קיימא מזון רב יותר, ולתרום את חלקנו לביטחון התזונתי העולמי".
לפרטים נוספים:
עוד במוסף
%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.jpg)
