לפני כמה שנים, לאדי גלנצן, מנכ"ל חברת AiDock הישראלית, היתה הארה - שבשלב ראשון הביאה להקמת החברה, ובעתיד, כך הוא צופה, תחולל מהפכה של ממש בעולם העבודה. "פתאום ביום אחד, הבנתי כי מהות העבודה הפקידותית לא השתנתה זה מאות ואולי גם אלפי שנים", מספר גלנצן. "ראיתי פקיד שעובד במשרד עם המון ניירת על השולחן, ושאלתי אותו למה יש שם כמויות נייר גדולות כל כך. הוא אמר, 'כל תיק זה משלוח שאני צריך לטפל בו', והסביר שהוא מקבל את המסמכים במייל, מדפיס אותם, כותב על הנייר ואז פקידה אחרת מזינה את המידע חזרה למחשב. זה נראה לי כמו בזבוז אדיר, ואז הבנתי בעצם מה זו עבודת ניירת וביורוקרטיה.
"נכון שבמהלך אלפי שנים התקדמנו - מחריטה על לוח אבן באזמל, לנייר ועט נוצה, למכונת כתיבה ומשם למסמכים במחשב, אבל העבודה נשארה אותה עבודה. מעבדי תמלילים עוזרים לנו לתייק ולחפש מסמכים, ואפשר לשלוח אותם במייל ולא בדואר; אבל המחשב לא עוזר לנו לגבש תובנות מכל המידע שקיים במסמכים, או להחליט מה הפעולה שיש לבצע עכשיו. באותו רגע הבנתי שמערכות ממוחשבות יכולות לעשות הרבה יותר מתיוק וארגון - ואפשר לרתום אותן גם לסיוע משמעותי בקבלת ההחלטות".
בדרך לשינוי אדיר של הדרך בה כולנו רגילים לעבוד, שיהיו לו השפעות מרחיקות לכת על השוק הגלובלי, פיתחה AiDock מערכת המבוססת על בינה מלאכותית המסייעת לקצר את זמן הטיפול בעבודת הניירת באופן משמעותי. "המערכת מקבלת את כל המידע שהפקיד מקבל", מתאר גלנצן. "נניח שהוא מקבל מייל שמצורפים אליו כמה מסמכים. המערכת קוראת אותם, מבינה מה המהות של המייל וממליצה על פתרון. למשל, היא מתריעה אם חסר מסמך, אם היה בלבול בתיקים ובעיות נוספות.
"כשמדובר בתחום עמילות המכס, שבו אנחנו מתמקדים בשלב זה, המערכת מוציאה מהמיילים את כל המידע הרלוונטי - מה תכולת המשלוח, מה גודל ומשקל החבילה, מי היצרן והיבואן, וקובעת את הקוד במכס, מודיעה כמה צריך לשלם ומתריעה אם נדרשים אישורים מיוחדים כדי להכניס את המשלוח לארץ. את כל המידע הזה היא מכניסה למערכת ERP במקום שהפקיד יקליד בעצמו. בסופו של דבר, אנחנו פועלים במקביל לעובדים האנושיים, ועוזרים להם לעשות את העבודה שלהם טוב יותר".
תעשייה שמתקרבת ל-100 מיליארד דולר בשנה
על השאלה מדוע להתמקד תחילה בתחום המכס, ניתן לענות בקלות כשבוחנים את המספרים שמגלגל השוק הזה. חברת הענק ״Pitney Bowes״, המובילה בתחום הדואר והחבילות, מעריכה שעד שנת 2025 מספר המשלוחים הבינלאומיים ירקיע ל-200 מיליארד דולר בשנה. ב-2018 לבדה, היקף המשלוחים הגלובליים טיפס ל-87 מיליארד – לעומת 74 מיליארד ב-2017. כלומר, Pitney Bowes צופה כי בתוך שש שנים היקף המשלוחים יוכפל ואף למעלה מכך. ייתכן שמגפת הקורונה תאט מעט את הקצב, אך הכיוון ברור – המשלוחים הבינלאומיים צוברים תאוצה משנה לשנה, בתעשייה שמגלגלת כספים בהיקף אדיר.
ואולם, בפני התעשייה האדירה הזו עומדים גם מכשולים גדולים ובראשם הביורוקרטיה של עמילות המכס, שגוזלת שעות עבודה וסכומי כסף בלתי נתפשים. המכשולים הללו מעיבים מאוד על הרווחיות של החברות הפועלות בתחום, ולא פעם גם גורמים להן לעיכובים ואף להפסדים יקרים. AiDock החליטה לשנות את המצב - באמצעות מערכות מבוססות בינה מלאכותית, שיוכלו לבצע את עבודת הניירת הביורוקרטית שמבזבזת חלק גדול כל כך מהזמן של העובדים בתעשייה - ולאפשר להם להתפנות לליבת העיסוק שלהם ולהגדלת הרווחיות ומספר הלקוחות.
לדברי גלנצן, למודל שפיתחה החברה יש יכולת לסחוף את העולם כולו – ולשנות את הדרך בה אנו רואים את המקצועות הקיימים כיום. "אם מסתכלים בתמונה הגדולה, לא רק במכס, חצי מהאוכלוסייה הם בסופו של דבר פקידים שעוסקים בניירת. עד היום, חברות גדולות כמו אורקל, יבמ ומיקרוסופט הקימו מערכות לטיפול בניירת, אבל זה נוגע בעיקר לצורת המסמכים, לתיוק וארגון. העבודה עצמה לא השתנתה. גם כשיש לנו מערכות BI שמעבדות נתונים ומחלצות תובנות, עדיין, פקיד מקבל מידע או מסמכים בצורה מסוימת, קורא, מסיק מסקנה ואז מקבל החלטה מה לעשות הלאה.
"לכל פקיד יש הספק מוגבל. פקיד בנק משכנתאות מסוגל לאשר או לדחות מספר מסוים של תיקים ביום, לא משנה אם הוא משתמש ב-ERP או נייר אמיתי. כך גם פקיד בחברת ביטוח, או פקיד שעוסק בשחרור ממכס. מערכות הבינה המלאכותית שלנו עושות את עבודת הניירת האמיתית ומגישות לפקיד את המסקנות, כך שבזמן שבו הוא מטפל כיום בעשרה תיקים, הוא יוכל לטפל ב-1,000 תיקים – מאחר שבמקום לעבור על כל הניירות, הוא צריך רק לאשר את ההמלצה של המחשב".
תוכל להדגים את הבעיות הקיימות בתחום?
"נניח שיש חברה שצריכה לקבל משלוח מארה"ב", אומר גלנצן. "פקיד בארה"ב שולח לחברה בישראל את המייל עם כל הפרטים. למחרת בבוקר מגיע העובד הישראלי, עובר על המיילים, ובמקרים רבים מגלה שחסרים מסמכים, או אולי התבלבלו ושלחו לו מסמכים לא נכונים, או שהסכומים לא מסתדרים. הוא שולח מייל חזרה עם בקשה לתיקון והבהרה.
"אלא מה? הפקיד בארה"ב בכלל ישן עכשיו, ואולי יעברו גם עוד יומיים עד שהוא יראה את המייל, ואז ייקח לו זמן להיזכר ולהבין במה מדובר בכלל. ככה נוצר פינג פונג שיכול להימשך כמה ימים, של תכתובת ובקשות לתיקונים, עד שסוף סוף אפשר לשחרר את המשלוח מהמכס. לפעמים, מפעל מפסיד מיליוני דולרים בגלל משלוח של ברגים קטנים למכונות שמתעכב, והכל בגלל תקשורת לקויה".
איפה בעצם טמון הכשל המרכזי?
"החלק המורכב והמאתגר ביותר בעמילות מכס הוא הידע וההבנה כיצד לסווג מוצרים. הסיווג הזה הוא קריטי מאחר שהוא קובע מה גובה המס, אילו אישורים מיוחדים נדרשים, ואת מילוי כל החוקים הנגזרים לפי חוק. כיום, מסווג ממוצע מבצע סיווגים מדויקים ב-83% מהמקרים בלבד - ובכל שאר המקרים, הוא טועה. על הטעויות הללו יש קנסות גבוהים, והן גוררות גם הורדת דירוג במכס. כלומר, הן מביאות לביקורות רבות יותר, ולהפסד משמעותי.
"עכשיו, נתאר לעצמנו שאותו פקיד העוסק בסיווג מקבל עוזר וירטואלי, שפיתחה חברת AiDock, ששמו Cody. עוזר זה מסוגל לסווג למעלה מ-15 מיליון פריטים שונים ושיעור הדיוק שלו 95%. כדי שהוא יצליח במשימה, יש לו עוד עוזרים וירטואליים שתומכים בו בתהליך כגון עוזר שמוודא שכל הנתונים קיימים ועוזר אחר שקורא את המידע מתמונה סרוקה ומקליד למאגר נתונים. בעצם יצרנו משפחה של עוזרים וירטואליים המסייעים לפקידים לבצע את המשימות שלהם באופן מדויק ויעיל יותר. העוזרים הווירטואליים הללו לומדים כל הזמן ומשתפרים, והידע שלהם נשמר בחברה ולא הולך לאיבוד.
"אפשר לומר שלצדו של הפקיד יש מעין רובוט, שקורא כל מייל ברגע שהוא מתקבל – וברגע שהוא מזהה מייל שקשור לפתיחת תיק מכס, הוא נכנס לפעולה. הוא קורא אוטומטית את כל המסמכים והנתונים, מוצא את הבעיות, אם יש כאלה, ומיד מעביר לשולח מייל שמפרט את הבעיות, כך שהוא יכול לטפל בבעיה תוך דקות ספורות, במקום כמה ימים".
עוזרים לקבל החלטות טובות יותר
זהו אחד הפתרונות שמפתחת AiDock – מערכת מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, המנתחת את כל סוגי הניירת בנושאי שילוח ועמילות מכס, מתריעה באופן מיידי על כל בעיה הדורשת טיפול – ומסייעת לעובד לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר בכל רגע נתון. בנוסף המערכת לומדת ומשתפרת כל הזמן.
"העיקרון דומה לזה שעומד מאחורי מובילאיי", אומר גלנצן. "המערכת שלהם מצלמת את מה שקורה בכביש ומחליטה אם כדאי לפנות ימינה או שמאלה, להאט או להאיץ. היא עוזרת לנהג לנהוג טוב יותר. המערכת שלנו מצלמת את המסמכים שרואה הפקיד, ועוזרת לו לדעת מה כדאי לעשות עכשיו וכיצד לייעל ולשפר את תהליך העבודה שלו, כך שהוא יוכל להקדיש את רוב זמנו לליבת הפעילות של החברה – ולא לבזבז דקות ארוכות על עבודות הקלדה וסיווג בנושאי המכס".
מדוע חשוב כל כך לקצר את התהליכים?
"זה בזבוז של אנשים איכותיים שהיו יכולים לעשות דברים יעילים הרבה יותר עם הזמן שלהם. כיום יש המון פקידים שעוסקים בנושא המכס. זה כוח אדם יקר מאוד – שמבזבז שעות ארוכות על עבודה שאנחנו יכולים לבצע בדקות ספורות. זו שרשרת שלמה של בעלי תפקידים שקוראים כמויות אדירות של מסמכים ואז מחליטים מה לעשות איתם הלאה. אנחנו לא מתכוונים להחליף אותם, אלא לתת להם כלי שיקל עליהם את העבודה, כך שהם יוכלו לעסוק במה שחשוב – לדבר עם לקוחות, להביא עוד עבודה, ולא בדברים הטכניים. מאחר שמדובר במאות מיליוני חבילות שנשלחות מדי יום, קל להבין כמה כסף מתבזבז על עבודת ניירת רק כדי לשחרר מהמכס".
אתה אומר שחצי מהעובדים בכל העולם הם פקידים. אז למה להתמקד דווקא במכס?
"כל מה שקשור בלוגיסטיקה אולי לא נשמע מעניין, אבל תהליך המכס הוא מורכב ודורש ידע מעמיק מאוד. הבנו שאם נצליח לפתור את זה, נוכל לפתור כל בעיה קיימת בתחום הניירת. וכאמור, מדובר בתחום ענק, כבר כיום נשלחות כ-270 מיליון חבילות ביום, והיקף הפעילות מוכפל כל ארבע שנים. נושא המכס הוא הנקודה הכואבת ביותר בתעשייה. חברה שעוסקת בשילוח יכולה לקנות עוד אונייה או מטוס, אבל תתקשה מאוד להכפיל את כוח האדם שלה שמיומן בעמילות מכס. לכן, הן מתקשות להתאים את קצב הגדילה שלהן לזה של השוק".
"הוכחנו שזה אפשרי"
גלנצן, מהנדס תוכנה ופיתוח בהכשרתו, שימש בעבר CTO בכמה מיזמים, ועסק בייעוץ במשך 25 שנה, כשהוא מסייע לחברות לשפר ביצועים עסקיים בעזרת הטכנולוגיה. עם זאת, כשניגש לעבוד על המיזם החדש, גם הוא נזקק לעזרה. "עבדתי על זה חצי שנה ונתקלתי בקשיים רבים, זה לא היה טריוויאלי. הבנתי שעד היום לא עשו את זה כי זה לא קל. בערך אחרי חצי שנה הבן שלי, שון, התחיל להתעניין במה שאני עושה.
"הוא היה אז בן 16, אבל מדובר בילד שבגיל 12 כבר סיים בגרות במתמטיקה, התקבל לאוניברסיטת תל אביב והתחיל ללמוד על בינה מלאכותית. הוא שאל למה אני לא משתמש בבינה מלאכותית, והסברתי לו שכאשר אני למדתי, לפני 30 שנה, עוד לא היו כלים כאלה.
"הוא ביקש שאתן לו לנסות – ואחרי שלושה חודשים כבר חזר אלי עם אבטיפוס שעובד, כלומר, היתה לנו הוכחה שזה אפשרי. הקמנו את החברה ב-2018, ואז גם הצטרף אלינו תומר שמיר. תומר, עם ותק של 15 שנה בתחום השילוח ועמילות המכס, עבד אז בחברת שילוח ועמילות מכס גלובלית מהגדולות בשוק לאחר שכיהן בכמה תפקידים בכירים בחברות גלובליות. תומר בעל ניסיון רחב בכל הקשור בעמילות המכס, תהליכים תפעוליים בשילוח בינלאומי ועסק לרוב בשיפור תהליכים שישפרו את רמת השירות של החברה. תומר הבין שאנחנו עומדים בפני מהפכה שתעצב את עולם העבודה החדש שהוא מגיע ממנו והחליט להצטרף אלינו".
מה היו התגובות הראשונות למוצר שלכם?
"ברגע שהיה לנו אבטיפוס, התחלנו להיפגש עם משקיעים וקרנות. רובם אמרו לנו שאנחנו הוזים, ושבלתי אפשרי לעשות את מה שאנחנו מדברים עליו. אבל פה ושם, היו כמה שראו את הפוטנציאל והבינו שיש כאן פיצוח. כך למשל, הזכיין של UPS בישראל הסכים להיות Design Partner שלנו, ונתן לנו מקום לעבוד. כיום המוצר שלנו כבר פועל אצלם, כרגע באופן חלקי אבל בקרוב נרחיב מאוד את הפעילות, והשמיים הם הגבול.
"דווקא תקופת הקורונה האירה את היתרונות של המערכת שלנו. כשאנשים רבים עובדים מהבית, המוצר שלנו עוזר להם לייעל את העבודה באופן משמעותי, ומפחית את התלות של הארגונים בכך שאנשים יגיעו למשרד. מאחר שהמערכת מבצעת חלק גדול מהעבודה וכל מה שנשאר לעובד הוא לאשר את ההצעות שלה, או לעקוב אחריהן – אפשר לעשות את זה גם מהטלפון הנייד, בכל מקום שנמצאים בו".
ומה התוכניות שלכם לעתיד?
"יש ברחבי העולם יותר מ-150 חברות דואר, והן בין הלקוחות הפוטנציאליים שלנו. יש חברות בלדרות ענקיות, כמו פדקס, UPS ו-DHL שתופסות 80%-90% מהשוק, ובנוסף, 400 אלף חברות שעוסקות בשילוח מטענים וסחורות בעולם. עבור כל החברות הללו, המוצר שלנו מביא חידוש משמעותי וחיסכון גדול מאוד בכוח אדם ובכסף.
"אנחנו חותמים בימים אלה על חוזים עם חברות ענק שונות, ויש לנו Pipeline של 350 לקוחות נוספים שמעוניינים לעבוד איתנו. טיפסנו כבר על כמה גבעות, ועכשיו אנחנו עולים על הגבעה המאתגרת ביותר – להתניע את המוצר בפועל, לעבוד עם חברות רבות ולחסוך טריליוני דולרים לכלכלות העולם.
"אחרי הכל, העלות של הטיפול בביורוקרטיה כיום היא כמעט בלתי נתפשת. אנחנו מכוונים עכשיו לעזור לפקידים בתחום המכס, אבל אחר כך נמשיך ונתרחב לתחומים נוספים. מדובר ככל הנראה בשוק הגדול ביותר בעולם, מאחר שכל כך הרבה אנשים עוסקים בעבודה שבעיקרה היא פקידותית. אם נצליח לייצר כלים שעוזרים להם לייעל את העבודה – כולם ייהנו מזה: העובדים, החברות שמעסיקות אותם והכלכלות ברחבי העולם".
כבר קיבלתם הצעות רכישה?
"פנו אלינו חברות בינלאומיות שביקשו להשקיע תמורת חלק משמעותי מהשליטה בחברה, אבל אנחנו לא מעוניינים בכך נכון לעכשיו. אנחנו רוצים להשאיר את השליטה בידינו, ואת החברה בישראל. אני מאמין שנכון לנו עתיד גדול, ואנחנו לא כאן כדי למכור את החברה ולהמשיך הלאה, אלא כדי לשנות את העולם".
מה הסטטוס הנוכחי של המערכת?
"חלק מהטכנולוגיות שלנו כבר מוכנות ועובדות, ואנחנו מפתחים עוד ועוד טכנולוגיות בתחום. מצד שני, אנחנו מפנים עכשיו משאבים גם לשיווק מסיבי. מאחר שהלקוחות שלנו הן חברות ענק, העבודה עימן מתחילה בפועל רק שנה לאחר חתימת החוזה ולוקח זמן עד שאנחנו רואים את הגרוש הראשון. עם זאת, נכון לעכשיו יש לנו די כסף לצרכים שלנו, ולכן אנחנו לא רוצים לוותר על רוב המניות והעצמאות שלנו".
עד כה, גייסה החברה כסף ממשקיעים פרטיים, אנג'לים ואחרים. "אנחנו לא פוסלים קרנות או משקיעים גדולים, אבל כניסה של שחקנים מסוג זה צריכה להיות בתנאים היוצרים סינרגיה עם האופי והפעילות הקיימת של החברה", מדגיש גלנצן. "אנחנו מאמינים שאנג'ל שישקיע בנו בשלב הזה יוכל להנות מתשואה פנטסטית על ההשקעה בתוך שלוש שנים".
שון גלנצן: CTO בן 18
שון גלנצן, בנו של אדי וה-CTO של AiDock, בולט בגילו הצעיר גם בתעשייה שרבים מעובדיה מתחילים את הקריירה מוקדם מאוד. הכישרון המתמטי שלו התגלה כבר כשהיה בכיתה א', ובגיל 12, עם סיום בית הספר היסודי, כבר השלים בגרות במתמטיקה. בכיתה ז', גלנצן הצעיר התקבל ללימודי תואר ראשון בפיזיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב; ובכיתה י"א כבר הוגדר כ"מחונן על".
במהלך השנים, עבד גלנצן על פרויקט בתחום הבינה המלאכותית עם פרופ' ליאור וולף, ולאורך כל הדרך, זכה לתמיכה אדירה מבית הספר שלו. כיום, בגיל 18, הוא עורך מחקר במאיץ החלקיקים בסרן, שוויץ, ובונה מודולים של בינה מלאכותית במטרה לחזות תהליכים במאיץ. בינואר 2020, נכלל שון ברשימת "30 מתחת ל-30" של מגזין פורבס, המסמנת צעירים בעלי עתיד מבטיח במיוחד.
התעשייה מכירה בחדשנות של AiDock
AiDock היא עדיין סטארטאפ צעיר למדי, שנתיים בלבד. ואולם, היא כבר זכתה בכמה וכמה פרסים ותעשיית ההייטק הכירה בייחודיות של המוצר שפיתחה. ב-2020, נכללה החברה ב-Shortlist של פרסי הדואר והשילוח העולמיים (Post and Parcel Awards) בקטגוריית הסטארטאפים. על החברה נכתב כי היא "חברה המונעת בידי חדשנות, שמעצבת מחדש את העתיד של תעשיית שרשרת האספקה. הטכנולוגיה שלה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לאפשר לחברות שילוח ומטען, שירותי דור ורשויות מכס ליישם גישות עסקיות חדשות שמגבירות את התפוקה. 'העוזרים הווירטואליים' של החברה הופכים לאוטומטיות את כל המשימות הקשורות בניירת בעולם היבוא והיצוא".
בנוסף, בפסגת Plug and Play הווירטואלית שנערכה באביב 2020, זכתה החברה בפרס בקטגוריית שרשרת האספקה. בפסטיבל DLD שהתקיים בתל אביב בספטמבר 2019, טיפסה החברה אל צמרת תחרות הסטארטאפים, מתוך 3,000 משתתפים.
"נתאר לעצמנו שפקיד העוסק בסיווג מקבל עוזר וירטואלי שמסווג למעלה מ-15 מיליון פריטים שונים ושיעור הדיוק שלו 95%. כדי שהוא יצליח במשימה, יש לו עוד עוזרים וירטואליים שתומכים בו בתהליך כגון עוזר שמוודא שכל הנתונים קיימים ועוזר אחר שקורא את המידע מתמונה סרוקה ומקליד למאגר נתונים. בעצם יצרנו משפחה של עוזרים וירטואליים המסייעים לבני האנוש לבצע את המשימות שלהם באופן מדויק ויעיל יותר"
עוד במוסף
