הטיפול בסרטן הערמונית (פרוסטטה) עובר מהפכה דרמטית, מהליך אבחון בלתי אמין ובלתי מדויק שבעקבותיו טיפול אגרסיבי עם תופעות לוואי קשות (50%-90% אימפוטנציה ו/או אי שליטה במתן שתן) לאבחון בשיטת פיוז'ן שמשפר דרמטית את טיב האבחון, מוריד משמעותית את הצורך בטיפול אגרסיבי ומאפשר טיפול ממוקד ו/או מעקב פעיל תוך מזעור תופעות לוואי.
כיום, הבדיקה הראשונית הנערכת לגילוי סרטן ערמונית היא בדיקת דם, לרמת ה-PSA בגוף המטופל. עלייה ברמת ה-PSA מרמזת על אפשרות של גידול סרטני, ובדרך כלל, השלב הבא יהיה ביופסיה מהערמונית, במטרה לבדוק אם אכן קיים בה גידול. אולם, בדיקת ה-PSA לא מעידה איפה נמצא הגידול, אם בכלל, ולכן עושים ביופסיה סיסטמית - דוקרים את הערמונית 12 פעמים כדי לקחת דגימות, ומשתדלים לעשות את זה במרווחים שווים.
"בקהילה הרפואית קוראים לזה ביופסיה עיוורת ", מסביר שייקה שצברגר, מנכ"ל חברת UC Care. "התוצאה היא שבקרוב ל-60% מהמקרים שבהם קיימת מחלה, כלל לא מוצאים אותה בביופסיה הראשונה, ונדרשת ביופסיה שנייה ואפילו שלישית. גם כשמתגלה גידול, אי אפשר לדעת היכן בדיוק הוא ממוקם. מסתמכים בעיקר על הערכת הרופא מהיכן נלקחה הדגימה - מימין משמאל, מלמעלה או למטה. כלומר, קשה לבצע מעקב וטיפול ממוקד בגידול".
בגישה החדשה של UC Care, ביופסיה מוכוונת מטרה מחליפה את הביופסיה העיוורת. "ראשית, משתמשים ב-MRI כדי לגלות את המקומות החשודים בסרטן הערמונית. אחרי פענוח הסריקה, מפעילים את מערכת ה-Navigo שפותחה בחברה ושמאפשרת לעשות פעולת פיוז'ן (Fusion) - כלומר, לשלב את תמונת האולטרסאונד עם תמונת ה-MRI. התוצאה מאפשרת לנו לקחת את הביופסיה היישר מהמיקומים החשודים שהתגלו ב-"MRI.
לדברי ד"ר קרן שוייצר, המנהלת הקלינית, "כשעובדים עם המיפוי של ה-MRI, רמת המובהקות גבוהה הרבה יותר לעומת הסתמכות על ה-PSA בלבד. השילוב בין ביופסיה שנלקחת מהמקומות החשודים באופן ספציפי, והיכולת לשחזר מהיכן בדיוק נלקחה כל דגימה, מגדיל את סיכויי הגילוי מ 30% לסדר גודל של 60%. כך מגלים את המחלה מהר יותר, וחוסכים את הסבל שכרוך בביופסיה נוספת".
ד"ר שוייצר מוסיפה כי "בשנים האחרונות פותחה שיטה המבוססת על מולקולת PSMA שמזהה תאי ערמונית נגועים בסרטן ונצמדת אליהם. סריקת PETPSMA מזהה את המקומות בהם ה-PSMA מתרכז. אנו יודעים לשלב בתמונת הפיוז'ן גם את המידע הזה ולהגדיל במידה משמעית את אמינות הגילוי".
בסוף שנות ה 90, עם התפרקות ברית המועצות היה נדמה שזה סוף עידן המלחמות. מנכ"ל רפא"ל, אלוף מיל' מוסה פלד וראובן קרופיק (היום יו"ר בנק הפועלים) הקימו את חברת RDC במטרה לנצל טכנולוגיות צבאיות לפתוח מוצרים אזרחיים. בחטיבת הטילים רתמו את טכנולוגיות הטילים לפתוח מוצרים רפואיים במספר חברות שזכו להצלחה דוגמת GIVEN IMAGING.
שצברגר, ששימש סמנכ"ל חטיבת הטילים, יחד עם חברים נוספים מחטיבת הטילים הקימו את חברת גליל מדיקל שפתחה ציוד לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים מבוסס מערכת הקרור העמוק ("CRYO") שמשמשת לבנית מערכות תצפית וראשי ביות לטילים לראיית "לילה" (אינפרא-אדומה). "אמנם לא הבנו הרבה ברפואה אבל למדנו מהר ובסופו של תהליך החברה היא היום המובילה העולמית בתחום. הפיתוח של מערכת הקרור והיצור של מחטי הטיפול מבוצע כולו ביוקנעם, בקווי היצור שהוקמו ע"י החברה בהובלת גלית נתן, סמנכ"ל התפעול. בעקבות הרכישה של גליל מדיקל ע"י בוסטון סיינטיפיק יכולת היצור שולשה ויותר"
חברת UC Care, אותה הקים הצוות המנוסה של גליל מדיקל, התבססה שוב על טכנולוגיות טילים בפיתוח מערכת הפיוז'ן .Navigo "בעזרת מערכת GPS מקומית מזהים את מיקום מחט הביופסיה ומכוונים אותה לאזורים החשודים שהתגלו ב-MRI".
עם זאת, עדיין קשה לזהות מהיכן בדיוק נלקחה כל דגימה. "כיום מוציאים גליל ארוך של עד 20 מ"מ של רקמה, בקוטר של מ"מ עד חצי מ"מ. אבל בגלל שונות של הרקמה, בפועל אורך הרקמה הנדגמת הוא בין 5 ל-20 מ"מ, ולעיתים קרובות נשברת לחלקים. כל המחקרים מעידים שבשיטה המקובלת, מאבדים כ-40% מהרקמה שנלקחת מהביופסיה, וכך גם מפספסים חלק מסיכויי הגילוי, אם הסרטן היה שם".
גם בנושא זה באה טכנולוגית הטילים לעזרה. "בטכנולוגיה מקובלת, טילי שיוט מגיעים קרוב לאזור המטרה שלהם על ידי ניווט GPS, ברמת דיוק של עשרות מטרים. טכנולוגיה נוספת מביאה את הטילים לדיוק של סנטימטרים מהמטרה ומאפשרת פגיעה נקודתית."
"לשם השגת הדיוק הסופי באבחון הסרטן, החברה פתחה את מוצר ה-Smart BX, המשמש להורדה וטיפול בדגימת הביופסיה. מדובר בקסטה אליה מורידים את גליל הרקמה, בשיטה שמאפשרת לשמור על חלק גדול יותר מהרקמה, ושמירת הרקמה בדיוק באותו מיקום בו הייתה בגוף הנבדק. כך מושגת רמת דיוק של מילימטרים ספורים באיתור מקום הגידול. זה מגדיל את סיכויי הגילוי ב-25% ומעלה ואפילו מוריד את עלות הבדיקה".
לדברי שצברגר, "אני שמח לומר שבעולם וגם בישראל, שיטת הפיוז'ן הולכת ונהפכת לסטנדרט הזהב לגילוי סרטן הערמונית. בכ-60%-70% מהמרכזים הרפואיים בישראל כבר משתמשים בפיוז'ן, ברובם במערכת ה- .Navigo אנחנו מאמינים שלא ירחק היום שבו לא יהיה יותר שימוש בביופסיה 'עיוורת'. בנוסף, בעתיד ניתן יהיה ליישם את הפיתוח החדשני גם לאבחון וטיפול בסוגים נוספים של סרטן, כמו סרטן שד, סרטן כבד וסרטן כליה - ולסייע בגילוי מוקדם וטיפול אפקטיבי".
