ניתוחי דרכי מרה וכיס מרה הם מהנפוצים ביותר בכירורגיה הכללית: בארה”ב בלבד מתבצעים מדי שנה יותר ממיליון ניתוחים כאלה. רק בשלושה אחוזים מהם מתרחשים סיבוכים, אך בשל השכיחות הרבה של הניתוח מדובר במספר רב של חולים, שחלקם עלול להידרדר להשתלת כבד ואף לסכנת חיים.
כדי לצמצם את הסיכון, פיתחה ענקית המחשוב הרפואית מדטרוניק מערכת סיוע למנתח, המשדרגת את יכולות הניווט שלו בין דרכי המרה - ממש כפי שווייז ומובילאיי מנחות את הנהג בכביש. מדובר בכלי חדשני, המשלב יכולות של בינה מלאכותית (AI) ומציאות רבודה (AR) ונבדק בימים אלה בבילינסון מקבוצת כללית, בית החולים שנבחר על ידי מדטרוניק כשדה ניסוי למערכת.
מסביר פרופ’ ערן שדות, מנהל היחידה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי מרה במערך הכירורגי בבילינסון: “המערכת מבוססת על אלגוריתם ש’צפה’ במיליוני סרטי ניתוח ולמד אותם - היקף שאף מנתח לא יכול להספיק בימי חייו. המחשב למד לזהות את כל דרכי המרה וכלי הדם החשובים באזור שער הכבד - סביבה מורכבת ומבלבלת, שכל טעות קטנה בה עלולה להיות משמעותית. המערכת ‘מלבישה’ את תמונת הניתוח ונתונים נוספים במצג ויזואלי ברור מול עיני המנתח, ומזהירה אותו בכל פעם שהוא מתקרב לאזור מסוכן. היא מכווינה את הרופא לתוצאות הטובות ביותר על סמך האנטומיה האישית של המנותח ומונעת איבוד התמצאות, ממש כפי שמערכות המטוס מתקנות את הטייס במקרה של ורטיגו”.
מומחי בילינסון וכללית מלווים את הפיתוח של מדטרוניק בתקווה שהמערכת החדשה תיכנס בהקדם לשימוש שוטף, הן לצורך שיפור בטיחות הניתוחים והן ככלי להדרכת רופאים וללמידה מתמשכת.
כיוון ההתפתחות בעולם הגנטיקה הוא מניעת מחלות תורשתיות באמצעות בדיקות המתבססות על ריצוף הגנום האנושי. בדיקת אקסום היא בדיקה אבחונית מתוחכמת, המאפשרת זיהוי תסמונות גנטיות בעובר. הבדיקה מרצפת (קוראת) את האזור המקודד לחלבונים בגנום האנושי. ניתן לבצע את הבדיקה כחלק מבדיקת מי שפיר, במצבים שבהם אותרו בעובר מומים מבניים משמעותיים.
במסגרת שיתוף פעולה בין המכון לגנטיקה בבילינסון מקבוצת כללית, לבין מעבדת המחקר של פרופ’ נועם שומרון מאוניברסיטת תל-אביב, בוצע מחקר לצורך פיתוח בדיקת אקסום שלא תהיה כרוכה בדיקור מי שפיר - פעולה שנשים רבות חוששות ממנה - אלא תתבצע בבדיקת דם פשוטה. מסבירה פרופ’ לינה באסל שלמון, מנהלת המכון לגנטיקה בבילינסון: “האתגר הוא להפריד מדם האישה את הדנ”א של העובר. כ-10 אחוז מהדנ”א של האישה ההרה הוא עוברי, ולא פשוט להבין בריצוף הגנטי איזה דנ”א אנו קוראים. מנסים לעשות זאת דרך כלי ביו-אינפורמטי שיודע לזהות אורכים שונים של מקטעי דנ”א, ובהתאם לכך לשייך אותם לדנ”א העוברי”. את המחקר מצד בית חולים בילינסון מובילה ד”ר רעות מטר, מנהלת המעבדת הציטוגנטית ומעבדת טרום השרשה בבית החולים, יחד עם פרופ’ באסל שלמון.
הפענוח הגנטי - זיהוי מוטציות גנטיות המשפיעות על בריאות המטופל - מהווה כיום מרכיב מרכזי בעלויות האבחון הגנטי. זהו אתגר מורכב שכן לכל מטופל יש מוטציות ייחודיות, לעיתים רבות, שלא כולן מוכרות למדע. שיתוף פעולה מחקרי בין מומחי הגנטיקה בבילינסון לבין חברת אימדג’ין (Emedgene) מאפשר לשכלל ולדייק מערכת חדשה לפענוח קליני אוטומטי של מידע גנטי. דרך שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, הכלי שפיתחה החברה הישראלית “יודע” לקרוא כמויות עצומות של מידע ממאגרים מחקריים ומהספרות הרפואית ובונה מהם מאגר שמתעדכן תמידית.
“בבדיקות הריצוף הגנטי אנו נדרשים לפענח נתונים של גנים רבים”, מסבירה פרופ’ לינה באסל שלמון, מנהלת המכון לגנטיקה בבילינסון, “בזמן הפענוח מתקבלים כ-20 אלף וריאנטים וצריך לזהות מביניהם את הווריאנט הבודד שגרם למחלה. המערכת של אימדג’ין מבצעת אינטגרציה של כלל המידע העצום, יודעת לחזות עד כמה השינוי הגנטי פוגע בחלבון, ולבסוף מציעה לנו 10 וריאנטים שהם המועמדים הטובים ביותר למוטציה שאנו מחפשים”. המערכת מאתרת את הווריאנט הנכון ב-98 אחוז מהמקרים ומצליחה לזהות דפוסים שחוקר אנושי יתקשה לאתר בפיענוח ידני, ואף להפחית באופן משמעותי את עלות התהליך. “מדובר בכלי תומך החלטה באבחון מחלות גנטיות רבות”, מסכמת פרופ’ באסל שלמון.
השמנת יתר היא גורם הסיכון העיקרי לסוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב. עבור קבוצה גדולה של אנשים עם BMI 30-40, שעדיין לא פיתחו מחלות רקע ואינם עומדים בקריטריונים לניתוח בריאטרי, מציעה היום הרפואה פתרונות של התערבות אנדוסקופית זעיר-פולשנית, המסייעת לרדת במשקל בצורה עמידה. בשנתיים האחרונות התחילו בכללית ובבילינסון לקחת חלק פעיל בטיפול זה, כולל קידום מחקר לפתרונות חדשים עבור המטופלים הללו.
הפתרון החדש ביותר להשמנת יתר, המאפשר ירידה ניכרת במשקל ללא ניתוח, מגיע מחברת הסטארט-אפ נייטינוטס (NITINOTES). החברה מקיסריה פיתחה את “אנדוזיפ” (EndoZip) - מכשיר ליצירת שרוול קיבה ללא ניתוח. מדובר במכשיר תפירה אוטומטי לחלוטין, המוחדר לקיבה דרך הפה. בלחיצת כפתור אחת הרופא יוצר פעולה כפולה: ואקום המקטין את הקיבה, ושמונה תפרים הנוצרים במיקום מדויק ובלחץ אופטימלי. הפעולה נמשכת 15-20 שניות, במקום 15-20 דקות בתפירה הידנית. “זוהי קפיצת מדרגה באיכות, בחוזק ובדיוק של הפעולה, כך שגם רופא פחות מנוסה יכול לבצע אותה בקלות”, אומר ד”ר אפרים סטיבן שמאע, מנהל תחום אנדו-בריאטריה במערך לגסטרואנטרולוגיה בבילינסון - בית החולים הישראלי השותף לניסוי הקליני במכשיר בצד מרכזים רפואיים באיטליה ובספרד. “התוצאות בכ-20 מטופלים מראות שכולם הפחיתו בשישה חודשים 15-20 אחוז ממשקלם”, אומר ד”ר שמאע, “זהו פתרון יעיל למי שחושש מניתוח בריאטרי או לא מועמד לניתוח כזה. באים בבוקר לאשפוז יום או למרפאת חוץ, כעבור שלוש שעות יוצאים עם אמצעי לירידה במשקל שהוא בטוח בהרבה מניתוח מבחינת סיבוכים, ואחרי יומיים-שלושה כבר אפשר לחזור לעבודה. זו פעולה ידידותית למטופל, שרק תקדם את המלחמה בהשמנת היתר ובמחלות הנלוות אליה”.
סרטן הוושט הוא מחלה ששכיחותה עלתה פי שלושה ויותר ב-25 השנים האחרונות. בחלק גדול מהמקרים האלה, כמו גם במומים מולדים של הוושט, נדרשת כריתת ושט ובעקבותיה ניתוח שחזור מורכב בדרכי העיכול העליונות כדי לאפשר למטופל אכילה ושתייה רגילים. “מדי חודש אנחנו מבצעים בבילינסון שלושה-ארבעה ניתוחים כאלה, אומנם בגישה לפרוסקופית זעיר פולשנית ועם אחוזי החלמה ושרידות גבוהים מבעבר - אבל עדיין מדובר בניתוח הדורש הרמה של הקיבה והמעיים ויכול להיות כרוך בסיבוכים ובדליפות עתידיות”, אומר פרופ’ חנוך קשתן, מנהל המערך הכירורגי בבילינסון מקבוצת כללית, “אנו עושים את הטוב ביותר שניתן כיום, אבל מחפשים פתרון טוב יותר”.
התקווה לפתרון כזה מגיעה לאחרונה מפרסומים בספרות העולמית החושפים שיטות חדשות לשחזור ושט, שנראה כאילו נלקחו מסרטי המדע הבדיוני. אחת מהן היא פיתוח של רופא יפני שהצליח להדפיס ושט מלאכותי במדפסת תלת ממד, והשנייה מדברת על ייצור אביזר שישמש כ”פיגום” במערכת העיכול העליונה ועליו ייזרעו תאי גזע של החולה שעברו הנדסה גנטית כדי שיתפקדו כתאי ושט בריאים. “אם יתברר שאכן ניתן לבצע הדפסת 3D ביולוגית של הוושט, ואולי אף לשלב באיבר המודפס תאים של החולה כחלק מחומר הגלם כדי להקל על קליטת ההשתלה בגוף, זו יכולה להיות פריצת דרך גדולה”, אומר פרופ’ קשתן, “אני רואה בכך פתרון פנטסטי הן לחולי סרטן הוושט והן לתיקון מומים. החידושים האלה אומנם ברמה התחלתית, אבל מסמנים לנו את העתיד”.
עוד במוסף
