בשנת 1968 ד"ר ספנסר סילבר, כימאי בחברת 3M, עמל על פיתוח דבק תעשייתי חדש שיהיה חזק במיוחד. במהלך הניסויים במעבדה הוא ייצר בטעות דבק שאינו חזק במיוחד, מסוגל להידבק למשטחים באופן זמני בלבד ובהמשך מוסר מהם בקלות. הוא ניסה במשך חמש שנים לשכנע את מנהליו לפתח מוצר חדש מהדבק הזמני אבל לא הצליח. רק בשנת 1974 ארתור פליי, קולגה של סילבר שנכח באחת מהרצאותיו, שמע על הדבק הזה והחליט להשתמש בו להדבקה זמנית של פתקיות בספריו. פליי הצליח במקום שבו סילבר נכשל, ובתמיכת ההנהלה פותחו ה-Post It - הפתקיות הצהובות המוכרות, שמשמשות אותנו לתזכורות או מודבקות על המסך עם סיסמת המחשב והפכו לאחד מלהיטי החברה עד היום.
הסיפור המפורסם הזה הוא דוגמה מצוינת ליזמות פנים ארגונית (Intrapreneurship) ‑ תחום שמקדם בישראל פרופ' דן שטכמן מהפקולטה למדע והנדסת חומרים בטכניון. שכטמן הוא מהחוקרים המוכרים בישראל וזוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011, פרס ישראל בפיזיקה לשנת 1998 על גילוי מבנה כימי חדש של הגבישים הקוואזי-מחזוריים, פרס וולף ב-1999 ופרסים נוספים.
פרופ’ שכטמן נחשף לראשונה לפוטנציאל הטמון ביזמות הפנים ארגונית במסגרת קורס שייסד ופיתח בטכניון בשנת 1987 על יזמות טכנולוגית. במשך שנים הקורס (שהיום מרכז פרופ' שלמה מי־טל) היה מהגדולים במוסד האקדמי והשתתפו בו כ־600 סטודנטים בשנה. "זה היה קורס מבוקש ביותר שהשתתפו בו מרצים אורחים, ובהם יזמים טכנולוגיים בכירים שהצליחו בגדול", מספר פרופ' שכטמן. "היו גם יזמים צעירים שביקשו לקדם מיזמים טכנולוגיים ובעלי מקצוע המסייעים בקידום פיתוחים טכנולוגיים ורישום פטנטים. בסקר שערכנו בטכניון לפני כשלוש שנים גילינו שכרבע מבוגרי הקורס מעורבים בסטארטאפים שונים", הוא מתגאה. ומה קרה עם שאר הבוגרים? "רובם נקלטו לעבודה בחברות גדולות, בארגונים ציבוריים, בבתי חולים, בעיריות, במפעלי תעשייה וייצור וגם ביחידות ביטחוניות שונות. כולם עשויים להיחשף בארגון למידע פנימי ולחשוב על יוזמות לשיפור תהליכים ארגוניים פנימה וכלפי חוץ".
לדברי פרופ' שכטמן, יש חשיבות מכרעת לפתיחות של צמרת הארגון להיות קשובה לרשמים של העובדים. "זה כולל עובדים זוטרים שנחשפים לשיטות העבודה ויכולים להצביע על צעדים לשיפור תהליכים ארגוניים", הוא אומר. "מנהלים רבים לא יודעים מספיק על מה שקורה בתוך הארגון שלהם ולא מתמצאים בבעיות שאליהן נחשפים העובדים", מסביר פרופ' שכטמן, "זה מובן, כי מנהל עסוק בעיקר בקידום מטרות הארגון. הוא לא יכול ולא צריך להיות בקיא בכל הפרטים הקטנים, אבל כדאי לו להיות קשוב לעובדי הארגון. הם אלה שיודעים מה קורה בו, מה המצב בשטח, מה קורה במפעל עם כל מכונה והגחמות שלה, מה הדינמיקה במרפאה של בית החולים או במשרד של ארגון ציבורי, מה הבעיות והאתגרים שצריך לפתור ומה אפשר לשפר. מנהל הארגון צריך לקבל פידבק מלמטה מעובדיו".
לצד תחום היזמות החוץ-ארגונית (Entrepreneurship) עתירת היועצים החיצוניים, גם היזמות הפנים-ארגונית מקודמת בעשורים האחרונים במקומות שונים בעולם, ובעיקר בארה"ב. בחברות אמריקניות יש מסלולים מובנים שמעודדים עובדים לסייע לקידום הפעילות הארגונית. במדינות כמו שוודיה ושוויץ התרבות מאפשרת שיח ידידותי יותר בתוך הארגון בין העובדים לצמרת ההנהלה מאשר במדינות אחרות. בעולם כבר הוכרז שבוע מודעות לקידום יזמות פנים ארגונית שיצוין השנה בחודש יוני.
בחברת גוגל, למשל, מקודמת זה שנים יוזמה בשם "20% מהזמן", שמאפשרת לעובדים בחברה להקדיש 20 אחוזים מזמן העבודה לקידום רעיונות ופיתוחים חדשים - יוזמה שכבר הניבה אפליקציות פופולריות במיוחד כמו Gmail, AdSense, Google Maps ועוד.
בארגונים רבים יוזמות מסוג זה עדיין בחיתוליהן, ובמוסדות ציבוריים יוזמות פנים-ארגונית כמעט ואינה מיושמת. לפי הערכות סטטיסטיות, בעוד שיוזמות חוץ־ארגוניות מניבות הצלחה בכ־20 אחוז מהמקרים, קיימות עדויות כי שיעורי ההצלחה של יוזמות פנים־ארגוניות עשויים להגיע עד לכ־80 אחוזים. היזמות הפנים־ארגונית עשויה גם להוות מסלול לקידום עובדים בסולם הדרגות בארגון עצמו.
ממחקר אמריקני של דן שוובל, מנהל המחקר ב־Future Workplace, בשיתוף American Express, עולה כי 58 אחוז מהמנהלים מביעים תמיכה בעובדים שמבקשים לקדם הזדמנויות עסקיות חדשות בתוך הארגון. מצד שני במחקר חדש של שוובל עולה כי 64 אחוזים מהעובדים היו סומכים על רובוט יותר משהם סומכים על המנהלים שלהם. אז המלאכה עוד רבה.
"דווקא התרבות הארגונית בישראל מקדמת יזמות פנים־ארגונית", אומר פרופ' שכטמן, "במדינות מערביות רבות יש היררכיה מסודרת בארגונים, ולא יעלה על הדעת שעובד ייגש למנהל הארגון ויציע לו הצעות לשיפור. בישראל, לעומת זאת, ההיררכיה הפנים-ארגונית כמעט ואיננה קיימת. כשאני מרצה במדינות כמו גרמניה, יפן ודרום קוריאה, לא מאמינים לי שכאן בארץ עובד יכול לבקש פגישה עם המנכ"ל, זה נשמע להם תרחיש בדיוני".
הנגישות של עובדים מן השורה לדרגים הבכירים בארגון היא בעלת חשיבות מכרעת. "על ההנהלה של כל ארגון לתקשר עם העובדים, להודיע כי היא מצפה מהם ליזום רעיונות חדשים ולתגמל אותם על רעיון מוצלח. מנגד, על העובדים להכיר בכך שההנהלה מצפה מהם ליזום רעיונות לשיפור ולדעת שיקבלו תמורה בעבור רעיונות אלה", מסביר שכטמן. ארגונים בעולם פיתחו מודלים שונים לעידוד עובדים לקדם יזמות פנים־ארגונית, החל מתגמולים בשכר וכלה במתן הטבות בתנאי עבודה, באותות הוקרה ובבונוסים חד-פעמיים.
בחודש ינואר האחרון מונה פרופ' שכטמן בהתנדבות לתפקיד יו"ר מערך החדשנות בבית החולים בילינסון. "כשמדובר בבית חולים גדול כמו בילינסון, המנכ"ל לא יכול ליצור, כמובן, קשר עם כל עובד. הוא עסוק בשלל משימות, אך עליו לדעת מה קורה בבית החולים", מסביר שכטמן. "מערך החדשנות הוקם כמעין מחלקת ביניים במטרה לעודד עובדים בבילינסון ליזום רעיונות. החל מפיתוח מכשור רפואי חדיש, דרך שיפור פרוצדורות רפואיות לרווחת מטופלים וכלה בסיוע לפעילות של כל אגף בבית החולים, בתחומי רפואה, תקשורת, פרסום ועוד. נעודד את העובדים להעלות רעיונות ונקים ועדות לקידום התחום".
לדבריו, "חלק מפיתוח היזמות הפנים-ארגונית מיועד לשפר את הפעילות לרווחת ציבור המטופלים, וחלקו מכוון לתהליכים פנימיים - כדי לשפר תוצאים ארגוניים". במערך החדש ישולבו גם אנשי מקצוע שיעזרו בקידום היוזמות, למשל ברישום פטנטים ובתיווך עם סטארטאפים לפיתוח מוצרים חדשים. "ישראל נמצאת בעשירייה הראשונה בעולם בתחום היזמות. כעת חשוב לפתח גם את היזמות הפנים-ארגונית במדינה - תחום שעשוי לפתוח אפיקים והזדמנויות חדשות", מסכם פרופ' שכטמן.
___________________________________________________________
פרופ’ דן שכטמן
◎ בן 80
◎ מתגורר לסירוגין בחיפה ובהרצליה
◎ נשוי + 4 ילדים ו-12 נכדים
◎ זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 2011
◎ זוכה פרס וולף בפיזיקה לשנת 1999
◎ זוכה פרס ישראל בפיזיקה לשנת 1998
◎ פרופ’ (אמריטוס) בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון
◎ חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
◎ חבר האקדמיה הלאומית להנדסה בארה”ב (NAE)
◎ חבר האקדמיה האירופית למדעים (AE)
בין עיסוקיו כיום:
◎ עוסק בטכניון במחקר בתחום פיתוח מוצרים לתעשייה
◎ יו”ר בפועל של מועצת קרן וולף לקידום מצוינות במדע ובאמנות
◎ הנחה לאחרונה סדרת ראיונות על פריצות דרך רפואיות מטעם בית אריאלה
◎ מרצה בתחומי מדע, יזמות ושיטות חינוך מתקדמות ובימים כתיקונם מרצה מדי שנה בכ- 30 ערים ברחבי העולם
עוד במוסף
