תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ונמצאת בעלייה. בעוד זו בשורה משמחת לכשעצמה, השאיפה של הרפואה המודרנית היא לא רק להאריך חיים – אלא להעניק איכות חיים לשנים רבות, ללא נכות פיזית או קוגניטיבית. גורם הנכות המוביל בגיל המבוגר הוא מחלות מוח. רק לאחר מכן מגיעים סרטן, מחלות לב וכלי דם.
מחלות מוח ממוקמות במקום השני בגורמי התמותה באוכלוסייה המבוגרת לאחר מחלות לב וכלי דם. אל תוך ההגדרה הרחבה של תחלואת מוח נכנסות בעיקר שש מחלות נוירולוגיות מובילות: שבץ מוחי, דמנציה, פרקינסון, טרשת נפוצה, אפילפסיה וכאבי ראש כרוניים. ביניהן, המחלות הנפוצות ביותר הן שבץ ודמנציה: 50 אחוז מהנשים ו-33 אחוז מהגברים ילקו באחת מהן במהלך חייהם.
בכל שנה אחראיות מחלות נוירולוגיות לאובדן של 250 מיליון שנות חיים פעילות.
הנתון האדיר הזה כולל בתוכו תמותה מוקדמת, וכן תחלואה שמובילה לנכות וחוסר תפקוד.
שבץ מוחי היא מחלה שכיחה שמובילה לטיפול מתמשך בשל הצורך בשיקום ועזרה סיעודית,
שעלותם גבוהה מאוד. בארה”ב, שבץ מוחי גורם לעלויות (ישירות ועקיפות) של 75 מיליארד דולר בשנה.
מדי שנה מאובחנים קלינית בישראל כ-20 אלף מקרי שבץ, אבל זו תמונה חלקית. ההערכה היא שמספר האוטמים השקטים הוא פי חמישה מכך. כלומר, בישראל מתרחשים מדי שנה כ-100 אלף אירועי שבץ ללא תסמינים, שניתנים לזיהוי בהדמיה בלבד.
הסכנה היא שאירועים כאלה, שעוברים לרוב ללא מודעות של החולה, מייצרים נטל מצטבר על המוח לאורך זמן. כלומר, מי שסבלו משבץ קטן ושקט, נמצאים בסיכון גבוה לפתח דמנציה והפרעות בתפקוד המוח. לנוכח הגידול בתוחלת החיים, הצפי הוא כי בשנת 2065 יהיו בישראל 65 אלף מקרי שבץ מאובחנים ומאות אלפי אירועים נוספים שלא אובחנו.
האיחוד האירופי בדק את השפעות תחלואת המוח ב-30 מדינות, והעריך כי הנזק הכלכלי הכולל בהן מגיע לכ-797 מיליארד יורו בשנה. החישוב כולל את העלויות הישירות של מערכות הבריאות בתחום הטיפול, האשפוז והשיקום, ובנוסף עלויות עקיפות כמו ימי עבודה, פריון, מתן קצבאות וכדומה. לפי דו”ח שערך הכלכלן פרופ’ גבי בן-נון, העלות השנתית בישראל של שש מחלות המוח המובילות הינה כארבעה מיליארד יורו, מתוכה כשני שליש עלות עקיפה.
הסיבה העיקרית להתפתחות דמנציה היא מחלת האלצהיימר. הסובלים מדמנציה נדרשים לאשפוז פי שלושה ממטופלים ללא דמנציה, ועלויות האשפוז שלהם גדולות ביחס דומה. הנתונים האלה גדלים בהדרגה בהתאם לעלייה בתוחלת החיים.שכיחות הדמנציה עולה עם הגיל: מגיל 65 הסיכוי לחלות עומד על אחוז אחד, מגיל 80 ומעלה – 15 אחוז, ומעל גיל 85 , עומדת שכיחות הדמנציה על 25 אחוז בקרב כלל האוכלוסייה.
בישראל ישנם 150,000 חולי דמנציה – אולם מדובר במחלה שמאופיינת בתת- אבחון משמעותי, כך שמספר המקרים האמיתי גבוה בהרבה. מבין המחלות הנוירולוגיות המובילות, עלות הטיפול בדמנציה היא הכבדה מכולן. טרשת נפוצה אמנם שכיחה פחות ביחס למחלות נוירולוגיות אחרות – כ-6,000 חולים בישראל – אבל העלות פר-חולה למערכת היא הגבוהה מבין כולן: כ-36,000 יורו למטופל בשנה, לפי נתוני האיחוד האירופי. עלות המחלה הינה גבוהה, הן על רקע מחירן הגבוה של התרופות והן עקב הגיל הצעיר שבו תוקפת המחלה רבים מהחולים, כך שהיא כרוכה בעלויות מתמשכות לאורך זמן.
מחלת המוח עם העלות למטופל הנמוכה ביותר היא כאבי ראש כרוניים. יחד עם זאת, העלויות העקיפות של המחלה גבוהות מאוד, בשל השכיחות הגבוהה (כ-22 אחוז מהציבור סובל מכאבי ראש כרוניים) שמובילה לאובדן של ימי עבודה שקשה מאוד לכמת.
יותר מ-100,000 ישראלים סובלים מפרקינסון ומאפילפסיה. האחרונה היא מחלה שתוקפת בגיל צעיר, ולכן מייצרת נזק כלכלי עקיף משמעותי. כ-35 אחוז מהחולים באפילפסיה עמידים לטיפול התרופתי לסוגיו, ועשויים להרוויח מפעולות נוירוכירורגיות לכריתת המוקד האפילפטי. משמעות צמצום ההתקפים היא חיסכון אדיר בתרופות ובאובדן ימי עבודה.
שכיחות הפרקינסון בישראל גבוהה פי 2 ביחס לממוצע העולמי, בשל גורמים גנטיים בקרב האוכלוסייה האשכנזית המגבירים את התחלואה במחלה זו. מרבית החולים בפרקינסון הם בגילאי 50 ומעלה.
לסיכום: תחלואת המוח מהווה נטל כלכלי כבד ברמה הלאומית והעולמית. מתוך שש התחלואות הנוירולוגיות המובילות, דמנציה ושבץ גורמות לעלות הכוללת הגבוהה ביותר. בנוסף, הנתונים האלה כמובן אינם משקפים את מלוא הסבל לחולים ולמשפחות. הבשורה המעודדת היא שניתן להקדים תרופה למכה (ראו מסגרת)
כך תמנעו את מרבית מחלות המוח
אגודת הלב האמריקנית מעריכה שבאמצעות שינוי נכון באורח החיים, ניתן למנוע 75 אחוז מהתחלואה הנגרמת על ידי דמנציה, שבץ ויתר מחלות כלי הדם של המוח. היא מפרטת שבעה עקרונות בסיסיים שיש
לשמור עליהם:
1. פעילות גופנית
2. הימנעות מעישון
3. BMI מתחת ל-25
4. לחץ דם בערכים של עד 120/80
5. רמת סוכר בצום מתחת ל-100
6. כולסטרול כללי מתחת ל-200
7. הקפדה על דיאטה ים תיכונית
עוד במוסף
