אלצהיימר, אחת המחלות השכיחות ביותר בנוירולוגיה, משפיעה כבר היום על עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. בישראל בלבד סובלים ממנה בין 120 אלף ל-150 אלף חולים. אלא שהמספרים המטרידים האלה מהווים רק קדימון לקראת העתיד. לדברי ד״ר אמיר גליק, מנהל המרפאה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית החולים בילינסון, ההערכה בקרב נוירולוגים כיום היא שבתוך שנים ספורות 45 אחוז מבני ה-80-85 יחלו באלצהיימר. המשמעות היא לא רק סבל לחולים, אלא גם נטל כלכלי ונפשי עצום על המשפחות שלהם.
התפתחות האלצהיימר נוצרת בגלל שני חלבונים: עמילואיד וטאו. שקיעתם של החלבונים במוח גורמת לנזק נוירוקוגניטיבי. במשך עשרות שנים התמקדו החוקרים בניסיון לפתח נוגדנים שיפחיתו את רמת חלבון העמילואיד, אך זה לא צלח מבחינה קלינית. כיום המאמצים מתרכזים סביב פיתוח חיסון שיאפשר לייצר נוגדנים לחלבון הטאו.
״ההנחה היא שאם נוכל להפחית את רמת הטאו, נוכל למנוע פגיעה ברקמת המוח וירידה קוגניטיבית״, מסביר ד״ר גליק. ״כיום, מספר קבוצות של חוקרים בעולם עורכות ניסויים כאלה על חיות מעבדה. מדובר בשלב ראשוני, לפני תחילת ניסויים קליניים בבני אדם. בודקים בעיקר בטיחות ולא יעילות. התקווה היא שהחיסון עצמו יאושר בתוך חמש עד עשר שנים, ואני מעריך שזה יקרה״.
מטרת החוקרים בשלב זה היא לא לחסל את האלצהיימר, אלא לדחות את הופעתו בעשור – ובכך להרוויח עוד שנות איכות חיים יקרות. שילוב של מאבק בחלבונים, מציאת איזון במערכת החיסון ואיזון של גורמי סיכון וסקולריים יקרבו אותם למטרה.
אחד הפרויקטים הכי מסקרנים בהתמודדות עם אלצהיימר נקרא "USB to the Brain", והוא נערך על ידי המרפאה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית החולים בשיתוף חברת מור יישומים. במוקד הפרויקט עומד שתל מוחי שתפקידו להחליף את האזור הפגוע בקרב חולי אלצהיימר, ולהשיב את היכולת לקודד זיכרונות. מדובר בגישה חדשנית וייחודית, שמציעה פתרון לחולים קשים במקום הגישה המניעתית, שמאפיינת את מאמצי הפיתוח המקובלים בתחום.
״הרעיון הוא לקחת את אותו חלק במוח שמאפשר קידוד זיכרונות, ושהפגיעה בו לא מאפשרת לייצר זיכרונות חדשים, ולהחליף אותו בשתל שמבצע מעקף במוח״, מסביר ד״ר גליק. ״השתל הוא למעשה מעגל חשמלי מבוסס סיליקון, שמייצר נקודת קלט-פלט זעירה: מצד אחד הוא קולט דרך אות חשמלי את המידע הנדרש ליצירת זיכרון, ומצד שני הוא מעביר את המידע לאזור אחסון הזיכרונות במוח״.
השתלת השבב תתבצע בניתוח זעיר פולשני, והוא יתפקד כצ׳יפ חכם בדומה לאיבר אנושי אמיתי, שמסוגל להגיב למידע שהוא קולט. כעת מחפשים החוקרים מקורות מימון, שיאפשרו את המשך הפיתוח של הכלי הייחודי הזה.
כחמישה מיליון בני אדם בעולם מתים מדי שנה מסיבוכים של שבץ מוחי. מספר חברות סטארט-אפ עובדות כיום על פיתוח אלגוריתם שיאפשר לנבא את הופעת השבץ באמצעות שקלול נתונים – כמו רמת חלבונים בדם, צמיגות הדם ועוד. ״שבץ הוא מחלה שקשה למנוע, בניגוד למשל להתקף לב, מכיוון שהוא יכול להתרחש מהמון סיבות שקשה למפות״, אומר ד״ר גיא רפאלי, מנהל היחידה הנוירווסקולרית בבית החולים בילינסון. ״השתלה של צ׳יפ במוח יכולה לתת מענה לקושי הזה. נוכל להכניס לתוכו התקנים כמו סונאר דופלר ממוזער, שימפה את זרימות דם ויזהה בזמן מעבר של תסחיפים או עלייה במהירויות זרימה. נוכל גם לשלוח את החולה בשלב מוקדם לדימות של כלי דם במוח, ולחזות את השבץ לפני התרחשותו. זה נשמע מבטיח, אבל אנחנו עדיין לא שם. יחד עם זאת, פיתוחי רפואה מתקדמים כבר הוכיחו שלא מעט חלומות יכולים להפוך למציאות״.
בשורה גדולה נוספת לחולי שבץ עשויה להגיע בדמות השתלת תאי עצב במוח. עד ממש לא מזמן, תהליך כזה נחשב כמעט למדע בדיוני, אבל הוא הופך ריאלי יותר ויותר. בשלב זה טיפולים כאלה עדיין לא בטוחים מספיק לשימוש, אבל זה רק עניין של זמן. המשמעות היא שבעתיד יוכל כל אדם להקפיא ולשמר תאי גזע שיילקחו מגופו בגיל צעיר. התאים יאוכסנו בבנקים מיוחדים – ממש כמו הקפאת תאי זרע או הקפאת עוברים. בבוא העת ניתן יהיה לשלוף את התאים, ולהשתמש בהם כדי להציל את בעליהם. כבר היום ניתן להקפיא תאי גזע עובריים פרימיטיביים, ובבוא היום להדגיר אותם בתהליך של מניפולציה חוץ גופית. כך אפשר לגדל אותם לתאי עצב בוגרים. כשאנחנו פותחים כלי דם חסום בצנתור, אפשר להזריק דרך הצנתר את תאי הגזע של החולה – אחרי שעברו דגירה. התקווה היא שהם ייקלטו וישקמו את הנזק שנגרם במוח. כדי שהתקווה הזאת תהפוך למציאות, נדרשים המדענים לשליטה ובקרה מלאה על התפתחות התא, כך שלא יתחלק בצורה לא מבוקרת ויגרום להתפתחות גידול במוח. פתרון הסוגייה הזה תביא למהפכה בטיפול בשבץ.
טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית שפוגעת במערכת העצבים המרכזית. המחלה משבשת את העברת האותות החשמליים בתוך המוח וחוט השדרה, ועשויה לגרום לסימפטומים שונים כמו טשטוש ראייה, קשיי הליכה, סחרחורת, חולשת שרירים ולעיתים גם לנכות מתקדמת. קבוצת הסיכון העיקרית היא בני 20 עד 40, כשנשים נמצאות בסיכון כפול בהשוואה לגברים. בישראל חולים במחלה כ-9,000 איש.
״האתגר שלנו הוא למצוא פתרון שישפר את איכות החיים, כי התרופות הקיימות עוזרות רק לבין 30 עד 50 אחוזים מהחולים״, מסביר ד”ר מרק הלמן, מנהל המרפאה לטרשת נפוצה ונוירואימונולוגיה בבית החולים בילינסון. אחד הפתרונות המסתמנים הוא השתלת מח עצם עצמית שתאפשר קבלת תרופות חזקות מאוד לדיכוי מערכת החיסון. הטיפול מצליח להעלות את מספר החולים ללא מחלה פעילה עד לכ-80 אחוז - נתון שנשמר כבר כחמש שנים. הבעיה היא אחוז סיבוכים גבוה יחסית עם סיכויי תמותה של כחצי אחוז.
סיכויי ההצלחה עולים ככל שהחולה צעיר יותר, אך קשה לשכנע צעירים בצורך לבצע טיפול מתוך ראייה עתידית, ומסוכן מדי לבצע אותו בשלב מתקדם. יחד עם זאת, התוצאות מעודדות את המשך המחקרים. בבילינסון פועל המרכז הגדול ביותר לטרשת נפוצה מבין כל בתי החולים של כללית, וכמו המרכזים המובילים בעולם עובדים בו על ביג דאטה – מאגר עולמי הנקרא ״MS BASE״, ומאפשר שימוש בבסיס הנתונים לקידום הטיפול במחלה.
