ברחבי העולם נעשים מאמצים גוברים והולכים לצמצם פליטות פחמן דו חמצני לאוויר, על ידי מעבר הדרגתי לאנרגיות ממקורות מתחדשים. עם זאת, ישנם סקטורים גדולים, כמו תעופה וספנות, שכרגע אין פתרון שיכול לבטל את התלות החזקה שלהם במקור אנרגיה פחמני.
חברת Carbonade הישראלית שמה לה למטרה לספק לאותם סקטורים פתרונות מבוססי פחמן, הזהים לדלק בו הם משתמשים היום – כדי לחסוך להם את הצורך לבצע התאמות מורכבות ויקרות. זאת, אומר המנכ"ל רענן שלח, "מבלי להוסיף פליטות פחמן נוספות לאטמוספירה. הדרך שלנו להשיג זאת – היא על ידי מחזור פחמן".
איך ממחזרים פחמן?
"כדי להסביר זאת, אפשר לחשוב על פוטוסינתזה. הצמחים לוכדים פחמן מהאוויר, יונקים מים מהקרקע ובעזרת אנרגיית השמש, בונים את עצמם. בדומה לכך, אנחנו תופסים פחמן מהאוויר, מפרקים אותו ומייצרים ממנו מוצרים מבוססי פחמן – בדיוק כמו אלה המשמשים כיום בשוק, רק שהמקור שלהם הוא הפחמן שכבר נמצא באוויר.
"כשמדברים על כלכלה מאוזנת פחמן, זה בדיוק הכיוון. יש סקטורים גדולים שכנראה ימשיכו לפלוט פחמן, אבל מקור הפליטות לא יהיה דלקי מאובנים מהאדמה, אלא מקורות אחרים. זוהי כלכלה מעגלית – לוקחים פליטות שכבר קיימות וממחזרים אותן, מה שנקרא Net Zero".
איך זה עובד?
"זהו תהליך שמנסים לפצח כבר 50 שנה. הכל החל במשבר הנפט של שנות ה-70, אז מחירי הנפט זינקו פי 10, ועלה הרעיון להשתמש בפחמן שכבר נפלט לאוויר. ואולם, פחמן דו חמצני היא מולקולה יציבה מאוד, שנשארת שנים רבות באטמוספירה, וצריך להשקיע אנרגיה רבה כדי לפרק אותה. זה היה חסם גדול מאוד.
"ואז נכנס לתמונה פרופ' רוני נוימן ממכון ויצמן, שפיתח זרז (קטליסט), שהנוכחות שלו מאפשרת פירוק של מולקולת פחמן דו חמצני, בתהליך הדורש כמות אנרגיה נמוכה ב-40% ממה שהכרנו עד היום.
"קרבונייד מפתחת תאים אלקטרוכימיים שמשתמשים באותו זרז, ולמעשה מבצעים את הריאקציה של פירוק הפחמן הדו חמצני, כשהתוצר הוא תשלובת של פחמנים ומימנים – Hydro-carbons, שהם חומר הגלם לייצור דלק עבור שווקי יעד גדולים מאוד – כגון תעופה וספנות".
קרבונייד החלה בגיוס בשנה שעברה, ועד כה השקיעו בה קרנות מישראל, ארה"ב ואירופה. במעבדת החברה בקיסריה עובדות לצד שלח אלינה עמל Ph.D, שדא עמאר Ph.D ואפרת עוזרי, כשהיזם הסדרתי יהודה בורנשטיין הוא שותף מייסד של החברה, יחד עם שלח.
למידע נוסף: https://www.carbonade.co/
הכתבה מטעם חברת קרבונייד
