תמונתה של הלל סילברמן, נערה בת 17 עטופה בטלית אשר התנוססה על שערי עיתונים בשנת 2013, נהפכה לסמל למאבק הנשי לשוויון ועצמאות. בתחילת מרץ באותה השנה, עלתה הלל עם אמה, הרבה סוזן סילברמן ועשרות נשים נוספות, לרחבת הכותל לתפילת שחרית ועריכת טקס בת מצווה.
החוק אינו מתיר לנשים להתפלל ברחבת הכותל, אולם באותם הימים טרם הוכשרה רחבה ייעודית לתפילת נשים והחוגגות ביקשו לקיים תפילה ולערוך טקס צנוע מבלי לעורר הדים. האירוע הסלים במהירות, כשמתפללים חרדים קיללו אותן והשליכו לעברן אשפה. התגרה שהתפתחה בין הצדדים הובילה להתערבות של סדרני הכותל והמשטרה. הלל סילברמן, אמה ונשים נוספות עוכבו לחקירה והאירוע צבר כותרות תחת הסלוגן "נשות הכותל" שהמשיכו מאז את המאבק על זכותה של אישה להתפלל בכותל.
"עליתי לארץ בגיל 11 מבוסטון יחד עם בני משפחתי והמשכנו לקיים אורח חיים דתי פרוגרסיבי כמו שמקובל בקהילה היהודית בארה"ב", מסבירה הלל סילברמן, “לא פשוט להבין עד כמה שונה תפיסת הדת בישראל".
דודתה של הלל, שרה קייט סילברמן, היא קומיקאית ושחקנית יהודייה-אמריקאית מפורסמת מאוד בארה"ב ובעולם. היא באה לעזרתן של אחותה ואחייניתה באותה התקופה והציפה את איסור התפילה לנשים בכותל ברשתות החברתיות. "הודות לעזרתה ובעקבות המשפט שלנו החוק השתנה, והיום מותר לנשים להתפלל ברחבת הכותל. וכך נחשפתי בעצם לכוח וההשפעה של הרשתות החברתיות".
הלל סילברמן מאמצת את כוח ההשפעה הזה. היא אקטיביסטית הפועלת לטובת ישראל באמצעות הסברה בעמודי תוכן וברשתות החברתיות - פייסבוק, טוויטר, טיקטוק ואינסטגרם ומעניקה שירותי תוכן בתחום למגוון רחב של לקוחות - החל מאנשים פרטיים, דרך חברות וארגונים. את הניסיון העיקרי שלה היא צברה בשירותה הצבאי בדובר צה”ל של מתאם פעולות הממשלה בשטחים כשניהלה את עמודי הפייסבוק והטוויטר של היחידה. כדוברת אנגלית שפת אם, היא מפיצה את הבשורה ברחבי העולם.
"כן, זו פעילות נוספת שלי. אני מחברת את היהודים של אמריקה לישראל - אנשים חשובים וידועים שמגיעים לארץ. הסוכנויות שלהם יוצרות איתי קשר ואנחנו מתאמים ביקור, וכשהם מגיעים אני לוקחת אותם למקומות מיוחדים שמזוהים עם התרבות והמסורת היהודית, מכירה להם את הארץ וכל הקשור להסברה. אני לוקחת חלק בהפגנות נגד הממשלה הנוכחית מתוך זה שחשוב לי להראות ליהודים האמריקאים כמה שאכפת לנו מהארץ. להראות שיהדות רפורמית היא לא שלילית, ודת יכולה להשתייך לערכים ולא להיות קיצונית".
מספר חודשים לאחר הסכם אברהם, הלל לקחה חלק במשלחת משפיענים מטעם הממשלה בדובאי, שם הם יצרו קשר עם אקטיביסטים נוספים למען השלום על מנת לייצר נורמליזציה בין המדינות. חצי שנה לאחר מכן, היא השתתפה בסרטי דוקו שזכו בפסטיבל קאן במסגרת הסרטים הקצרים שתיעדו אקטיביסטים בטיול בישראל עם תיירים ממרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות.
"אני עושה תוכן לארגונים ישראליים בעיקר באנגלית. הלקוחות שלי בעבר היו מד"א, אייפק, STANDWITHUS, וארגונים גדולים נוספים. אני מתמקדת בפרויקטים שחשובים לי ועושה זאת במלוא התשוקה".
"לגמרי כן. אבל למדתי כבר בגיל צעיר שקשיים צריך למנף ולהשתמש בזה כדי להיות טובים יותר. היום אני יודעת שגברים שיש להם בעיה עם נשית מצליחות, זו לגמרי הבעיה שלהם".
"דבר ראשון - נשים חייבות להפסיק לבקש סליחה. נשים הן באנרגיה של 'התנצלות' לעומת גברים, שלא מבקשים סליחה גם במקרים שהם צריכים לבקש. זה לא יכול להיות שהכל יהיה 'עלינו', כולם צריכים לחשוב רגע לפני שהם מדברים ופועלים, לא רק נשים, הכל צריך להיות בשוויון. גברים צריכים לקחת על עצמם אחריות ולקדם נשים גם כן".
"את ההשראה הכי גדולה אני מקבלת מההורים שלי - שניהם אקטיביסטים, אני דור שלישי של אקטיביסטים במשפחה והדור הראשון של אקטיביזם באינטרנט. סבא שלי היה יהודי אמריקאי שנלחם במסגרת התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח (Civil Rights Movement). אבא שלי היה פעיל נגד האפרטהייד בדרום אפריקה ועזר להביא אתיופים חזרה לישראל. ההורים שלי הכירו במהלך הפגנה. אלו הערכים שירשתי".
"החזון שלי הוא להמשיך ולהשתפר. אני לא חושבת שיום אחד פשוט ננצח את האנטישמיות ולא תהיה יותר שנאת יהודים, אבל אם אי אפשר לנצח, לפחות שלא נפסיד. כדי שלא להפסיד צריך להמשיך להילחם ולשרוד, להתחבר ולעזור לאנשים, לפתוח את הראש ולהיות טובים יותר".
_____________________
הלל סילברמן - אקטיביסטית ומנהלת תוכן בתחום ההסברה ברשתות החברתיות
גיל: 28.
מצב משפחתי: רווקה, גרה עם בן זוג.
מקום מגורים: מרכז תל אביב
השכלה: תקשורת פוליטית ושיווק במרכז הבינתחומי בהרצליה.
תחביבים: לשתות יין ישראלי עם אהוביי.
אישה מעוררת השראה: רות ביידר גינסבורג - יהודייה-אמריקאית שכיהנה כשופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית, ממייסדות פרויקט הנשים של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות.
