כאשר מנסים לסקור את עולם הסמארט-מוביליטי, חייבים לבדוק את הסוגייה הבוערת ביותר בתחום - מה לגבי ההון האנושי המרכיב אותו? אין זה סוד שהשוק הישראלי משווע לטאלנטים, ומספרן של הזדמנויות התעסוקה רק עולה משנה לשנה. אך כאשר המחסור הכללי בהייטק מגיע להיקף של עשרות אלפי מהנדסים, מעניין לשמוע איך שוק האוטומוטיב מגיב - מה נדרש ממי שמבקש לעבוד בתחום, ומהן המגמות המעניינות בו.
כדי ללמוד עוד על הנושא, ישבנו לראיון עם רון עוזרי, מומחה קריירה ומנכ"ל סוכנות הטאלנטים JobHunt, המלווה מאות מחפשי עבודה מדי שנה.
"כולם מרגישים את הלהט של שוק ההייטק, ותחום הסמארט מוביליטי אינו שונה", מסביר עוזרי. "אם אתה טאלנט, יש לך מקום מדויק, בתחום המוביליטי או מחוצה לו".
"קודם כל, חשוב להבין שאין שום הבדל בין תעשיית הסמארט מוביליטי לשאר ההייטק", קובע עוזרי. "בעיקר, אסור לשרטט גבולות גזרה מלאכותיים. סמארט מוביליטי זה מונח רחב כמעט כמו 'ההייטק'. כיום כבר ברור שמדובר בשוק הכולל הרבה יותר ממכוניות טסלה, נהיגה אוטונומית, ופיצ'רים לרכבו של הנהג הממוצע. כשמדברים על סמארט מוביליטי, מתכוונים גם לשירותי חיזוי, תעדוף מסלולים, תחבורה שיתופית, תחבורה ציבורית, שירותי איתור, מערכות הגנת הסייבר לכלי רכב, ועוד לא דיברנו על עולם שלם של שליחויות אולטרה מהירות.
"השוק גם לא מוגבל לביקושים מקצועיים המסווגים לתוכנה או חומרה בלבד. אנחנו רואים ביקושים גבוהים לאנשי פרודקט ושיווק מנוסים, לאלגוריתמאים, מנהלי נתונים, וגם לאנשי לוגיסטיקה וייצור. כל השוק נהנה מפריחה שלא חווינו בעבר, ומי שנהנה מכך הם העובדים".
"ההבדל הוא משמעותי - אף שמקורו בעיקר בדרך שבה האדם תופס את עצמו. אם בעבר טאלנט הוגדר כאדם בעל יכולות יוצאות דופן, ניסיון מוכח ואי אילו תארים אקדמיים, כיום טאלנט יכול להיות גם ג'וניור צעיר ללא ניסיון, או בן 60+ עם 30 שנות HandsOn על כל שפות הקוד הקיימות.
"השוק עבר לחיפוש אנשי מפתח, תוך ניסיון נואש לזהותם בשלב המוקדם ביותר של התהליך. לצער כולם, עוד לא נמצאה מערכת AI מתוחכמת מספיק כדי להעריך שתי נקודות מפתח - מהו טיבו האמיתי של מחפש עבודה, ומהצד השני, מהו טיבו של המעסיק. הליכי הגיוס אינם חפים מטעויות, והדרך היחידה לצמצם אותן היא לנסות ולקצר פערים כבר בשלב המוקדם של ההתקשרות".
"זה בכלל לא מפתיע", ממשיך עוזרי. "הנתונים שלנו מלמדים שטאלנט שמחליף עבודה אחת לשנתיים, משפר את שכרו בעשרות אחוזים לעומת מי שנותר באותו הארגון שנים ארוכות. אבל בסופו של יום, ההבדל בין 35 אלף שקל לחודש ל-37 אלף שקל אינו משמעותי כמו הסיפוק שהטאלנט מקבל ממקום העבודה. לכן המלחמה היא על ערכי הארגון".
"מיתוג מעסיק הוא עניין מורכב הרבה יותר מאשר לפרסם בשלטי חוצות ובאינטרנט כמה משתלם וכדאי לעבוד אצלך. עובדים רוצים להרגיש שייכות לארגון שמשתלב בהשקפת העולם שלהם ומתאים לה. אם חוזרים לעניין הגיוס, נראה שתקופת השיא של ההייטק אפשרה לטאלנטים, אולי בפעם הראשונה, לעצור לרגע ולבחון את מסלולי הקריירה שלהם.
"המשוואה די פשוטה - מי שלא אומר לעצמו בבוקר 'אני עושה משהו שאני יכול להתחבר אליו, אני מתוגמל על זה היטב ויש לי איזון חיים-עבודה נכון', צריך להרים את הראש ולבדוק את האפשרויות העומדות בפניו. כשיוצאים לחיפוש עבודה, יוצאים למסע של גילוי המקום המדויק ביותר עבור הטאלנט. ברגע שהוא ירגיש מעולה במקום העבודה שלו, ניתן יהיה להגדיר את הגיוס כמוצלח".
"לא כולם הם טאלנטים, או יותר נכון - לא כולם מצליחים להרגיש ככה, למרות שיכולים. אני תמיד מציע להסתכל על התהליך בצורה הנדסית. קל יחסית לנתח את דרישות התפקיד, אם המעסיק ניסח אותן כראוי; אבל לנסח את קורות החיים של עצמך, בצורה שגם תזקק את היכולות וגם תהיה תכליתית - זאת משימה קשה מאוד.
"כאשר יש פער כל כך רחב בין איך שהמועמד רואה את עצמו, למה שהשוק מחפש - קשה מאוד לקבל את הערכת השוק הסובייקטיבית הנכונה - וזה ההבדל בין לחפש עבודה ולחפש עבודה כטאלנט. ברגע שאתה יודע שאתה שווה יותר, אתה באמת שווה יותר ולו רק כי לא תתפשר על עבודה בחברה שאתה לא מחובר לערכיה. בדרך זאת, אנחנו מוודאים שה'שידוך' יהיה מוצלח יותר ויחזיק מעמד זמן רב יותר, מה שישתלם למעסיק בטווח הארוך".
"מדובר בתחום חם יחסית מבחינת העדפות הטאלנטים, מאחר שהתוצר הסופי כולל לרוב משהו שהטאלנט ישמח להזדהות איתו. בנוסף, זהו תחום יציב עם אפשרויות רחבות להתפתחות. לא מדובר עוד בתחום נישתי שיש לבדלו ביחס ליתר השוק. רק לאחרונה לקחתי חלק בתהליך שבו מועמדת בכירה, בעלת 30 שנות ניסיון - עזבה את התחום להייטק מסורתי יותר, שם נחטפה תוך שדרוג השכר ב-17%.
"אם לוקחים את כל הפרמטרים ומשקללים אותם, שוק הסמארט מוביליטי הוא שוק יציב, טוב ומתגמל גם עבור טאלנטים המבקשים לעבוד בו, וגם עבור אלה המבקשים לעזוב אותו. בשני המקרים, אתם צריכים לדעת להעריך את השווי האמיתי שלכם, כדי למקסם גם את השכר וגם את העניין".
לפרטים נוספים: www.jobhunt.co.il
