“כמי שמכיר היטב מסופי מטען בעולם - אני יכול להצהיר שמסוף המטענים של ממן בנתב”ג הוא מהמתקדמים בעולם. זהו מסוף פורץ דרך בכל תחום. אולי בהונג קונג יש מסוף אחד שהוא יותר מתקדם ממנו”. כך אומר אורן סנדרוסי, מנכ”ל מסוף מטענים ממן בנתב”ג, בסיס פעולתה של קבוצת ממן, המספק את מכלול שירותי הקרקע ליבוא וליצוא של מטען דרך האוויר בישראל. המסוף משרת חלק נכבד מחברות התעופה והבלדרות הפועלות בנתב”ג ומרכז במקום אחד את כל שירותי המסוף הדרושים: נציגויות חברות תעופה, מכס, עמילי מכס, סוכן מטען, חברות תובלה, גופים כלכליים וממשלתיים, שירותי תחבורה ועוד.
המסוף מטפל במטענים בקיבולת כוללת של עד 300,000 טון לשנה ומכיל מגוון רחב של מחסנים המותאמים לאחסון מטענים שונים: כספות, חומרים מסוכנים, פרמצבטיקה ודורשי קירור. “הקמנו מפת חדשנות המבוססת על טכנולוגיות חדשות שקיימות בעולם ונכנסות אליו”, מספר סנדרוסי. “נתקלנו בהן בכנסים ברחבי העולם, אצל חברות שונות ובמסופים אחרים. הטמענו את הכלים הטכנולוגיים הטובים והיעילים ביותר שקיימים והגענו למצב של עבודה נטולת נייר כמעט לחלוטין. למרות ההישג הכמעט תקדימי עולמית מבחינת חדשנות - אנו לא שוקטים על השמרים וכל הזמן ממשיכים לחפש טכנולוגיות התייעלות תפעולית ושיפור תוצאות עסקיות”.
מה החשיבות של הקדמה הטכנולוגית בתחום הזה?
“כשמסתכלים קדימה על עשרים השנים הבאות, רואים בתחום המטען אתגרי כוח אדם משמעותיים. פחות ופחות אנשים מעוניינים לעבוד במקצועות הלוגיסטיקה וה-Low Tech. לכן, קיים הכרח להכניס טכנולוגיה וחדשנות שיספקו מענה חליפי, כזה שיהיה מהיר, איכותי ומקצועי ויענה לדרישות ההולכות וגדלות של חברות התעופה, הרגולציה, המשווקים, גורמי הסחר האלקטרוני ועוד לקוחות רבים ומגוונים”.
המסוף החדשני מורכב מכמה תחומים המשולבים לפאר הקדמה הטכנולוגית. ביקשנו מאורן סנדרוסי לספר על הכלים החדשניים בהם משתמש המסוף ועל אלו המתוכננים להשתלב בו בהמשך:
מערכות מידע חכמות: החברה פיתחה מערכות מידע המשלבות דאטה ואנליטיקה שבכוחן לנתח כל תנועה, למדוד כל נתון ולהצליבם עם מדדי ביצוע. כך מתאפשר לספק שירות טוב יותר ללקוחות, להתייעל תפעולית ולשפר את התוצאות העסקיות.
מערכת זיהוי פנים: ברמפות השחרורים מסתובבים גורמים רבים: נהגים, משלחים, עמילי מכס ועוד. לכל אחד יש אזורים בהם מותר לו לנכוח ואזורים שלא. כדי להימנע מכניסה לאזור אסור פיתח המסוף בשיתוף חברה ישראלית מערכת זיהוי תגים המשלבת מערכת התראה לזיהוי כניסת לא מורשים. המערכת הממוקמת על כל הרמפות ויודעת לזהות את תג העובד. כשהיא מזהה חוסר התאמה בין ההרשאה שמקנה התג לאזור בו הוא נמצא - מופעלת התרעה על כך, המזעיקה את כוחות הביטחון.
ניטור וצילום: המסוף קולט כמות גדולה ומגוונת של מטענים ביבוא ואנשיו מחויבים לוודא קליטה תקינה ומהירה. זוהי עבודה קשה וסיזיפית לראשי הצוותים במסוף, בעיקר בשל שונות המטענים. כלי ניטור וצילום חוברו לתוכנת בינה מלאכותית וזו לוקחת את מה שקלטה המצלמה, מבצעת ספירה ומדווחת בדיוק מה הגיע ובאיזו כמות.
רחפן ספירת מלאי: מסוף מטענים ממן בנתב”ג מחויב לספור מלאי מדי יום ועל אנשי לדעת בכל רגע נתון את מצב המלאי ומיקומו. אין זו משימה פשוטה למתחם הכולל מידוף, מערכות שינוע, מערכות אחסון אוטונומי ועוד. אחד הפתרונות שנמצאו לאתגר הוא רחפן שטס במסוף, ובעזרת טכנולוגיית צילום המשולבת בבינה מלאכותית מעביר מידע למערכות המחשוב מדי חצי שעה. כך יכולים העובדים לדעת מה מיקומו של כל פריט ולשחרר אותו במהירות למובילים וללקוחות.
מדידת נפח למטענים: לפני שליחה לייצוא יש למדוד את המטען ולספק את פרטי נפחו. שתי מצלמות מתחברות ליישום בינה מלאכותית ומודדות את המטען. כך מסופק נפח מדויק בזריזות וניתן לעמוד בדרישות ובסטנדרטים המחמירים של חברות התעופה בתחום בקרת המשקל והאיזון.
שיקוף ממוחשב: ממש כמו המזוודות שעוברות בשיקוף בשדה התעופה, שם סוקר עובד ייעודי את תכולתן דרך מסך, כך קיימת חובת שיקוף גם על מטענים, לפני שחרורם לייצוא. כיום ישנן במסוף עמדות רבות לצורך זה אך בעתיד תחליף את העיניים האנושיות תוכנת בינה מלאכותית שתבדוק את התכולה בצורה מהירה ומדויקת יותר, עם פחות תקלות ושגיאות. כשיתעורר חשד על מטען כזה או אחר - היא תספק התרעה לבודק בטחוני אנושי שיבוא לבדוק זאת.
מערכות שינוע אוטומטיות: מערכות השינוע הגדולות והיקרות בהן משתמשים כיום, המופעלות על ידי עובדים, יוחלפו במערכות אוטומטיות מופעלות-תוכנה. לאלו יוזנו נתונים הנובעים מהיסטוריית הניהול האנושי, שיאפשרו להן לשחרר ולקלוט מטענים בהתאם לדרישות ובצורה מהירה, מקצועית ובטיחותית יותר.
מלגזות אוטונומיות: במסוף נעות מלגזות רבות במעין רשת תנועה הפעילה 24/7. המסוף עומד להחליף את חלקן במלגזות אוטונומיות שיתפקדו בצורה נטולת כוח אדם ויעילה יותר, שתשפר את ביצועי הקליטה והאחסון ותצמצם נזקים למטענים. המלגזות האוטונומיות יוכלו לאתר מטען ולשחררו באופן מהיר במיוחד. יהיה אף ניתן להתאים את עבודתן לכל לקוח ולקוח, על ידי כתיבת אלגוריתם תפור אישית.
לדברי סנדרוסי, אתגר העבודה הגדול ביותר של המסוף הוא מורכבותו הרבה. “התנועה בו היא תנועת ‘ספגטי’ של מלגזות, ולא תנועה אורכית או רוחבית בלבד”, הוא מציין. “המסוף עובד 24/7 ומקבל מטענים עם שונות עצומה - מבעלי חיים, דרך דגים קפואים, מטעני קירור, מטענים ביטחוניים ועד חבילות מאתרי סחר. כל דבר יכול להגיע אלינו. הוורסטיליות הזאת מקשה על התפעול. בנוסף, אנו יכולים להכניס רק אנשים עם אישור בטחוני וכשמדובר בעבודת משמרות המתפרסת על כל שעות היממה, עבודה שאינה קלה, הסינון הזה מקשה מאוד למצוא מספיק כוח אדם. זו אחת הסיבות שאוטומציה של הכלים כל-כך מסייעת - ועוד תסייע לנו. בינתיים, כל חברת טכנולוגיה שרואה את העבודה שלנו מתרשמת שמדובר במקום המורכב ביותר ליישום טכנולוגיות בתחומי התעשייה והלוגיסטיקה”.
היכן אתה רואה את החברה ב-2030?
“באוטומציה מוחלטת. כל מערכות השינוע, המלגזות, המצלמות - יעבדו בצורה אוטומטית חכמה, אם בעזרת בינה מלאכותית ואם בטכנולוגיות אחרות. האוטומציה תסייע לנו לספור, למדוד נפח, לתת ברקודים, לנהל ספירות מלאי, לקבוע מיקום ואפילו להמליץ איפה כדאי לאחסן כל מטען. כל זה יתנהל בסנכרון עם מערכות המידע שלנו, עם פחות כוח אדם ובצורה מקצועית ומהירה יותר, ובעיקר נשלטת בצורה הרבה יותר טובה”.
מוגש מטעם ממן
