מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על התנדבות? אם התמונות הראשונות בדמיונכם, הן של מתן מזון לנזקקים, סיוע בארגוני חירום או טיפול בקשישים, תעשו ריפרש. הכירו את מודל העבודה החדש של המועצה הישראלית להתנדבות: להרבות טוב בעולם, לרכוש מיומנויות חדשות ולהגדיל את הנטוורקינג והקהילה שלכם. “אנחנו ממציאים מחדש את ההתנדבות כפעולה מנוהלת ומתוכננת, שמסייעת גם בפיתוח האישי של המתנדב. הפעולה מאפשרת לו להרוויח פעמיים בעת הנתינה ובעת פיתוח המיומנויות האישיות שלו”, אומרת מנכ”לית המועצה הישראלית להתנדבות, רונית בר. “אם נשכיל לעשות את החיבור, מעגל ההתנדבות יתרחב”.
רונית בר, 53, נשואה לישי ואם לליאל, שובל, יונתן ועלמה, נולדה וגדלה בעכו לבית מתנדב, שבו הוריה הטמיעו בה את ערכי הנתינה והאחריות החברתית. היא דוקטורנטית החוקרת את מדיניות ההתנדבות בישראל. במשך שנים עבדה כאשת חינוך וקהילה, ולמדה ב”מכון מנדל למנהיגות חינוכית וחברתית”. היא עבדה בג’וינט אשלים שם ניהלה את מרכז הידע אשלים, ואת “מיזם ההתנדבות הלאומי”, בהובלה משותפת עם משרד ראש הממשלה ומשרד הרווחה. לפני חמש שנים מונתה למנכ”לית המועצה להתנדבות על ידי ועד המנהל בהובלה של יו”ר המועצה, עו”ד אמיר הלוי.
את החידוש במודל של המועצה, מגדירה בר בשלושה היבטים: מקצועיות ניהול ההתנדבות, בנגישות ובהתאמה למציאות משתנה. “צריך לדעת לנהל את התנדבות, לארגן את המשאב האנושי שכיום כולל מיליון וחצי מתנדבים בישראל ויש לו פוטנציאל לעוד מיליון לפחות. חשוב לסנכרן את הצרכים החברתיים: להפעיל מתנדבים במקומות שבאמת זקוקים להם, לגרוע ממקומות שבהם יש עודף, להתאים את הגילאים, האופי, הידע המקצועי למקום ההתנדבות”, מחדדת בר.
מה הייחוד שלכם?
“אנחנו הגוף הפרופסיונלי היחידי בישראל שעוסק במחקר ופיתוח של ההתנדבות וניהול ההתנדבות. אנחנו מחברים בין עולם האקדמיה והתאוריה לבין עולם השדה והפרקטיקה באמצעות יחידת מו”פ אקסקלוסיבית. אנחנו מחזיקים דאטה של למעלה מ-5,000 עמותות התנדבות בישראל, חוקרים ומודדים את מגמות ההתנדבות ומפרסמים את ‘שנתון ההתנדבות המעורבות החברתית והאקטיביזם של ישראל’, המוגש לנשיא המדינה. אנו מבצעים סקרי חוות דעת, מתקנים טעויות וכך מעבירים הידע באמצעות כלים פשוטים לאנשי מקצוע. אנחנו רותמים את הכלים הטכנולוגיים לטובת אינטגרציה בין כל המערכות, המיזמים והצרכים שעולים באמצעות אפליקציית “WEME”, רשת מתנדבים חכמה המאפשרת את ניהול אירועי ההתנדבות בקלות”.
כיצד הידע הזה מונגש לציבור?
אנחנו חולקים את המידע הזה ולא משאירים אותו אצלנו. תשתית הידע שלנו היא משותפת הן עם שותפינו הן באגף משאבי קהילה במשרד הרווחה, או משרד החינוך, והן במרכז לשלטון המקומי בישראל ומפעל הפיס. כל הכלים וידע שלנו פתוח לציבור הן באתר המועצה והן ברשתות החברתיות. בימים אלו פרסמנו את ארגז הכלים לניהול התנדבות בחירום, בשת”פ JFNA ויצאנו עם סידרת וובינרים שעסקו בניהול ההתנדבות בשגרת חירום, במניעת טראומטיזציה משנית למתנדבים או כיצד לרתום את ה-AI לעולם ההתנדבות ועוד”.
המועצה מעניקה ביחד עם שותפיה את האותות ברמה הארצית לעידוד ההתנדבות והכרה והוקרה בה. אות הנשיא להתנדבות בשיתוף פעולה עם בית הנשיא, אות שר הבריאות, בשיתוף משרד הבריאות, אות קהילה מתנדבת, בשיתוף המרכז לשלטון מקומי ועוד.
במועצה יוזמים ומקדמים יחד עם שותפים רבים תוכניות התנדבות חדשניות בכל רחבי הארץ ובעולם. בהן, תוכנית “מתחברים” ביוזמת מפעל הפיס הפועלת ב-15 רשויות לצמצום בדידות של בני הגיל השלישי בשיתוף יותר מ-50,000 אזרחים וותיקים שמתנדבים ומובילים מיזמי התנדבות פורצי דרך.
עוד תוכנית מרגשת זו תוכנית “המקפצה”, שילוב של אנשים עם מוגבלות בשירות הציבורי, באמצעות התנדבות והתמחות לתקופה קצרה, שמאפשרת הזדמנות למעסיק ולמתנדב להיכרות בלתי אמצעית. תוכנית זו בשותפות משרד העבודה, המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות וקרנות הביטוח הלאומי. יש עוד הרבה דברים טובים שאנו עושות וכל זה מנוהל על ידי נשות מקצוע מובילות בתחום, בעלות ניסיון רב שנים והכרות בלתי אמצעית עם השטח.
יש עלייה בצורך מיזמים מאז השבעה באוקטובר?
“יש עלייה במיזמים מתאימים לתקופה, ראינו מעל אלף יוזמות מגוונות לפחות בניהם חמלי”ם, מוקדים ויוזמות מדהימות שקמו בבתים של האזרחים והאזרחיות בישראל וגם שילבו את ילדיהם. בעקבות זה חברנו למטה החמלי”ם והיום הוא חלק מהמועצה ופועל גם יצירת כשירות לפעולה, באם יפתחו זירות נוספות.
“אצלנו במועצה יזמנו מספר תוכניות שעונות על צורכי החירום, כמו הקמה של יחידות חילוץ סטודנטיאליות, בקמפוסים בחיפה ובצפת בשיתוף התאחדות הסטודנטים ושירות ההתנדבות במשרד הרווחה, במסגרת תוכנית זו מוכשרים 30 סטודנטים בכל קמפוס כמחלצים והם יוכלו לפעול ברשות המקומית ויסייעו בחירום בצפון. תוכנית נוספת פועלת לפיתוח התנדבות בקרב 25 אזרחים ותיקים תושבי קריית שמונה המפונים במלונות, המקבלים כלי מנהיגות במטרה לקדם מנהיגי הקהילה ולספק מענה לצרכים של חבריהם המפונים במלון”.
על אף אתוס הערבות ההדדית הישראלי, ישראל אינה נחשבת למעצמה של התנדבות ע”פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמורים על מעל 20%. גם בהשוואות הבינ”ל של ארגון ה-OECD אשר מודד את נתוני ההתנדבות בקרב מדינות החברות בארגון, ישראל נמצאת כ5% פחות מהממוצע. אולם במדידה חדשה המותאמת למגמות ההתנדבות החדשות, שקידמה המועצה להתנדבות ביחד עם שותפיה במכון לחקר החברה אזרחית והפילנתרופיה, באוניברסיטה העברית, נמצא כי נתוני ההתנדבות בישראל מורים על עלייה של יותר מ-20 אחוזים במעגלי ההתנדבות הרשמיים, כשלצידם מתבצעות התנדבויות נוספות באופן עצמאי.
מה היעד או החזון שלך בתחום ההתנדבות?
אני רוצה שכל אזרח ואזרחית בישראל ימצאו את המקום להתנדב ולייצר את השינוי החברתי שלהם. אני רוצה לנצל את הכישורים והיתרונות של כל אדם, להתאים אות תפקיד ההתנדבות שמדויקת עבורו כדי שהוא ירצה להמשיך ולתרום לקהילה, אך גם שיהיה לו נוח להתנדב והנאה ופיתוח אישי מההתנדבות. אני שואפת שארגונים יראו במתנדבים משאב אנושי חשוב ומשמעותי, שיתייחסו אליהם, כאל אנרגיה עוצמתית ואיכותית לארגונם. בדרך הזו המתנדבים הופכים אקטיביים, הם משנים בעצמם את המציאות והופכים אותה לטובה יותר, או במילים אחרות “אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום”.
מוגש מטעם סטארט-אפ חברתי
