מנכ”ל קבוצת Mazalit, זאב מימון מסתכל על השנה וחצי האחרונות שבהן שינה הסטראטאפ את חוקי המשחק בעולם היהלומים ויודע שהעתיד נראה בוהק מתמיד. אחרי הכל, הצליחה מזלית למלא ואקום של שנים ולמנף את נכסי היהלומים ובכך להגדיל את הגמישות הפיננסית של היהלומנים באופן שיתמוך בהמשך צמיחה.
“הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרת להעריך ולתמחר את הסיכון הגלום במימון כנגד שעבוד יהלומים באופן מיידי ומדויק, יעיל ורציף לאורך תקופת האשראי. כיום, ליהלומן אפשרות לקבל אשראי בערך של 50%-60% משווי הסחורה. בנוסף, החברה מציעה שירותים תומכי אשראי על פני כל שרשר הערך של תעשיית היהלומים - שירותי תפעול ולוגיסטיקה לרבות גישה לפלטפורמות, מגוון שירותים פיננסיים משלימים: המרות מט”ח אלקטרוניות, העברות כספים בינלאומיות ושירותי הקדמת תשלום”, אומר המנכ”ל זאב מימון. “מדובר במוצר חדשני שלא היה קיים קודם לכן בשוק. עד ל’מזלית’ לא הייתה דרך לקבוע את השווי המסחרי ברמת ה-B2B ליהלום וכך להפוך אותו לנכס בר שעבוד, וזאת למרות שיהלומים הם המוצר הקטן ביותר בעל הערך הגבוה ביותר על פני כדור הארץ ולמרות שהם בעלי אופי גמולוגי הניתן לכימות: משקל, צבע, צורה, ניקיון”.
איך תעשיית היהלומים התמודדה עם מחסור כזה?
“זה בהחלט היה מצב לא סביר שבו היה קשה לדעת את שווים האמיתי והמדויק של היהלומים. לא הייתה שקיפות וכך התעשייה שגשגה - פעמים רבות על חשבון הקונים. האינטרנט וזירות המסחר מביאים את המידע עד לידי הלקוח והיום כל אחד יכול להסתכל ולהבין מחירים וביקושים, ואנחנו לקחנו את זה עוד שלב הלאה ומאפשרים לקבל מבט פיננסי למחירי יהלומים במספר קליקים. כך אנו הופכים אותם לנכס בר שעבוד שניתן להתייחס אליו כבטוחה”.
זאב מימון היה יהלומן בעברו. הוא התגורר בארצות הברית 13 שנה, וכשחזר לישראל זיהה את פערי המחירים האדירים בעלויות השירותים הבנקאיים ליהלומנים לעומת תעשיות אחרות. “אם יהלומן ישראלי מבצע העברה של מיליון דולר לספק שלו - הוא עלול לשלם עליה כ-2,500 דולר. בארצות הברית העברה כזאת הייתה עולה לו 25 דולר בלבד”, הוא ממחיש את המצב, ומספר שכך הוא הגיע לרעיון של “מזלית”.
כיום, הטכנולוגיה שפיתחה החברה מודדת כ-65,000 קומבינציות של יהלומים מסחריים ובודקת אותם על בסיס יומי מול זירות המסחר העולמיות של התעשייה. היא מזהה שינויים יומיים וטרנדים ויוצרת מדד, הדומה לזה הקיים בתעשיות אחרות, בשקלול נכנסים אלמנטים כמו כמה יהלומים כאלה קיימים בשוק ומהו המחיר הממוצע המבוקש. “לכך מתווסף עוד שלב: התנגדות לדאטה, המדמה סוחר שאינו רוצה לקנות במחיר המוצע לו אלא במחיר טוב יותר, ועם איזשהו מקדם הגנה שייצר לו מרחב לרווחיות. האלגוריתם שפיתחנו משקלל מצב כזה ורק אז קובע שווי ליהלום”.
למרות חייה הקצרים יחסית - בסך הכל שנה וחצי - כבר גייסה מזלית מעל ל-700 לקוחות מתחום היהלומים ופעילותה עברה את רף ה-100 מיליון דולר לשנה. על בסיס המוצר הראשוני שפיתחה היא אף קיבלה רישיון למתן אשראי כחברת פינטק. “אני חושב שחלק גדול מהצמיחה שלנו נבע מהעובדה שהמוצר מילא ואקום קיים שדרש מילוי. בעשור האחרון קווי האשראי ליהלומנים בישראל ירדו מ-3 מיליארד דולר לכחצי מיליארד דולר – קיצוץ של כמעט 70%. בנוסף, בהיעדר תחרות - ההוצאות הבנקאיות של היהלומנים הרקיעו שחקים”, מסביר מימון את ההצלחה. “אחרי שנוכחנו ביעילות המוצר שפיתחנו - רצינו להעמיק את היכולות ולשדרג אותו. בשנה האחרונה כיוונו לכניסה לפעילות גלובלית ופיתחנו את המוצר כך שכל איש מקצוע פיננסי יוכל להשתמש בו ולהבין את שווי היהלומים - גם ללא רקע בגמולוגיה. העמקנו את יכולת הפענוח של שווי יהלומים ואת הממשק שלנו עם זירות המסחר המובילות וכן את הממשק הפיננסי. הקמנו חדר מסחר שמתחשבן באופן טכנולוגי מול זירות מסחר ועושה אגרגציה של פעילות המט”ח ליהלומנים. אנו יכולים להוזיל את עלויות המרות המט”ח דרמטית - בהיקף של עד 80%”.
מהם האתגרים הבאים הדורשים פיצוח?
“יש לפתח את יכולת התשלום בזירות מסחר ה-B2B בתעשיית היהלומים. זו אחת ההזדמנויות המרכזיות שעדיין לא נוצלה, בין השאר מכיוון שהיא טומנת בחובה אתגרים: ניהול סיכונים של העברת סכומים גדולים בהעברות בינלאומיות ועמידה ברגולציות. אתגר נוסף הוא הצורך ברישיונות פעילות פיננסית רבים לתעשייה נישתית. לא בטוח שיש הצדקה להשקעה של 10-15 מיליון דולר ברישיונות כאלו ברחבי העולם, שגם הם תקפים רק למשך חמש שנים. כך שהשוק המצומצם והנישתי הוא אתגר שצריך לפצח כדי לממש את הזדמנויות קיימות”.
כיצד עובד השוק הישראלי בנישה הזאת?
“לשמחתנו, בנק ישראל יוזם לאחרונה תהליכים טכנולוגיים שמסייעים לחברות פינטק להשתלב בתחרות על השוק המקומי. למשל: היכולת להתחבר למערך התשלומים של בנק ישראל מאפשרת לחברות תשלומים ולחברות פיננסיות חוץ-בנקאיות לבצע פעולות מבוססות טכנולוגיה על תשתית הבנק. זהו יתרון משמעותי. גם הגישה הדיגיטלית למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל וכל נושא הבנקאות הפתוחה מסייעים לנו. כך מתאפשר לנו לקבל מידע על לקוחות: פעילותם, ההיסטוריה הפיננסית שלהם, מוסר התשלומים וכדומה. המידע הזה מסייע לנו לקבל החלטות מושכלות ומבוססות מידע בנוגע לאשראי”.
כיצד משתלבת הבינה המלאכותית במזלית?
“חלק מרכזי מהפעילות הטכנולוגית שלנו הוא מבוסס דאטה. בתחום האשראי, למשל, הדאטה מסייעת לדרג לקוחות, לנהל סיכוני אשראי ואת הפיזור שלהם ולאשר או לפסול תהליכי מתן אשראי. בתהליך קבלת ההחלטות הזה ישנו מקום משמעותי לבינה המלאכותית להיכנס. היא גם יכולה לסייע לשמור על אחידות במדיניות האשראי וגם על ניטרליות - כלומר לוודא קבלת החלטות על בסיס נתונים פיננסיים בלבד, ולא בהתבסס על הטיות. גם בתחום פענוח שווי בדו”חות יהלומים יכול להיות לבינה המלאכותית מקום משמעותי. היא תלמד את הדאטה המתקבל מהשוק ועל בסיסו תבנה תחזיות מדויקות ומבוססות יותר. עוד היא יכולה לשמש לזיהוי מגמות בתחום היהלומים”.
היכן אתה רואה את מזלית ב-2030?
“מנהיגת תחום השירותים הפיננסים לתעשיית היהלומים והתכשיטים העולמית. חברה שהמטה שלה בישראל אבל היא עובדת גלובלית, עם ‘האבים’ בארצות הברית, אירופה, דובאי, הודו והונג קונג. אני רואה את החברה עם תיק אשראי משמעותי יותר של מעל ל-250 מיליון דולר, עם יכולות טכנולוגיות משמעותיות יותר בתחום התשלומים, הארנקים הדיגיטליים והעברות הכספים הבינלאומיות. באחרונה מינינו את רואה החשבון אלכס שקולניקוב למנכ”ל חדש לחברת MDPS (פעילות האשראי, ההמרות והתשלומים) ונמשיך להעניק ללקוחותינו את השירות הטוב ביותר ולהתרחב ולהתפתח בשוק המקומי והבינלאומי כאחד”.
מוגש מטעם Mazalit
