כמעט כל ישראלי מכיר את אזור הבורסה ליהלומים השוכן בשולי רמת גן, קרוב לנתיבי איילון. בכספות הממוקמות בעומק הבניינים, טמונים יהלומים ששווים מתקרב ל-1.5 מיליארד דולר, ובמהלך 2022 תעשיית היהלומים הישראלי ייצאה סחורה בכ-5 מיליארד דולר. ואולם לדברי זאב מימון, מנכ"ל חברת MAZALIT, "אף שיהלומן ממוצע בבורסת היהלומים מחזיק מלאי במיליוני דולרים, הנזילות שלו נמוכה מאוד - והוא מתקשה לקבל אשראי מהבנק כנגד מלאי היהלומים".
את האנומליה הזו, של שוק שלעוסקים בו יש מלאי בשווי גבוה אך אין להם אפשרות לתרגם אותו לאשראי משמעותי, מבקשת לתקן MAZALIT - סטארטאפ המשלב בין מומחים טכנולוגיים, למומחים בתחומי היהלומנות והבנקאות.
"הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרת לנו לשערך את היהלומים שיש ליהלומן במלאי, לספק לו אשראי בערך של 50%-60% משווי הסחורה וגם לתפעל את הבטוחות ואת מהלך המכירה, עם מגוון שירותים פיננסיים משלימים - המרות מט"ח אלקטרוניות, העברות כספים בינלאומיות ושירותי הקדמת תשלום (פקטורינג). להערכתנו, הפוטנציאל של השירות שלנו הוא גלובלי - ונמדד במיליארדי דולרים בשנה".
ואכן, אף ש- MAZALIT פועלת זה 15 חודשים בלבד - ב-12 החודשים האחרונים הצטרפו אליה יותר מ-300 עסקים, ופעילותה כבר עברה את רף ה-100 מיליון דולר. "מעבר לטכנולוגיה, יש לנו מומחיות גמולוגית, והיכרות רחבה מאוד של התעשייה המאוד מיוחדת הזו והצרכים שלה", מחדד מימון.
"מבחינת שירותים פיננסיים, זו התעשייה המודרת ביותר במדינה", הוא אומר. "יהלומן ישראלי יכול לפתוח חשבון רק בשלושה סניפים ספציפיים, כולם בתוך בורסת היהלומים. הבנקים הגדולים בישראל - הפועלים ולאומי - כלל לא פעילים בתעשייה, וכך גם בנק ירושלים ובנק הדואר. חלקם שירתו בעבר את תעשיית היהלומים אך החליטו שהם לא רוצים לקחת בה חלק - עבורם היא נישתית מדי, ולא כדאית, בהיבט של ניהול הסיכונים.
"אין שום תעשייה אחרת בישראל שמוגבלת לשלושה סניפי בנק", אומר מימון. "בעשור האחרון, קווי האשראי ליהלומנים בישראל ירדו מ-3 מיליארד דולר לפחות מ-1 מיליארד, קיצוץ של כמעט 70%. בנוסף, בהיעדר תחרות - ההוצאות הבנקאיות של היהלומנים מרקיעות שחקים.
"עם זאת, מדובר בתופעה גלובלית. גם במדינות כמו בלגיה, הונג קונג והודו, שהן מרכזי יהלומים גדולים מאוד, מתקשים להתנהל מול הבנקאות המסורתית. יהלומים נסחרים בדולרים, אבל 60% מכלל הפעילות הגלובלית של הענף - קרוב ל- 200 מיליארד דולר יהלומים ותכשיטים בשנה - הם מחוץ לארה"ב. היהלומנים מקבלים תשלום בדולרים, אבל חייבים להמיר אותם למטבע המקומי, כדי לשלם הוצאות כמו שכירות, משכורות, מסים ועוד. בהיעדר תחרות של הבנקים בתחום, המרות המט"ח עולות להם הרבה מאוד כסף".
הפתרון של MAZALIT נחלק לכמה ורטיקלים - והראשון שבהם הוא אשראי כנגד המלאי. לדברי מימון, "70% מהעסקים בישראל הם בעלי פעילות שנתית של פחות מ-3 מיליון דולר, וכשהם נכנסים לבנק, לא יודעים מה לעשות איתם. אנחנו יודעים לתת להם אשראי במספר דרכים - ויש לנו את המומחיות להתייחס למלאי כאל נכס פיננסי.
"שנית, מאחר שמדובר בעסקים קטנים, אין להם שירותים מתקדמים כמו חדרי מסחר, למשל. MAZALIT הקימה חדר מסחר שמתחשבן באופן טכנולוגי מול זירות מסחר, ועושה אגרגציה של פעילות המט"ח ליהלומנים. אנחנו יכולים להוזיל את עלויות המרות המט"ח דרמטית - בהיקף של עד 80%, וזה מסתכם בהרבה מאוד כסף".
ב-2023 תשיק MAZALIT את פעילותה בתחום העברות הכספים הבינלאומיות. "הבנקים בישראל גובים 0.25% מכל סכום שמועבר עבור עסקת יהלומים, ללא תקרה. אם יהלומן מבצע העברה של מיליון דולר לספק שלו, הוא עלול לשלם עליה כ-2,500 דולר. לעומת זאת, בארה"ב, העברה כזו בדיוק תעלה 25 דולר.
" MAZALITתעשה סטנדרטיזציה, עם מחיר אחיד להעברה בלי קשר לגובה הסכום - כמו בארה"ב. הדרך לעשות זאת היא באגרגציה של פעילות התשלומים, בדומה לאגרגציה שאנחנו עושים בפעילות המט"ח. גם כאן, התוצאה תהיה חיסכון משמעותי - עשרות אלפי דולרים בשנה לעסק קטן, ומאות אלפי דולרים לעסק גדול".
לקבוצת MAZALIT כל הרישיונות הדרושים לצורך עיסוקה - רישיון למתן שירותים בנכס פיננסי (העברות כספים והמרות מט"ח) מרשות שוק ההון; רישיון למתן אשראי (אשראי כנגד הקדמת תשלומים, פקטורינג וניכיון) וכן רישיון ייחודי ממשרד הכלכלה, המאפשר לה לספק שירותים פיננסיים לתעשיית היהלומים. "הרישיונות הללו מאפשרים לנו לפעול גם גלובלית, להבדיל מהבנק שלא יודע לתת שירות ללקוח מארה"ב, אנחנו יכולים לתת שירותים בארה"ב, הונג קונג - כל מי שעובר את ה-Compliance שלנו".
מימון היה בעצמו יהלומן - שהתגורר בארה"ב 13 שנה, וכאשר חזר לישראל, נתקל בפערי מחירים אדירים בעלויות השירותים הבנקאיים ליהלומנים וביחס לתעשייה. "זיהיתי שהפערים האלה קיימים גם בשווקים אחרים, מחוץ לארה"ב, וכך עלה הרעיון להקמת החברה". הוא גייס כ-CTO את בן יניב צ'צ'יק, מייסד Payoneer, ויחד הקימו השניים את מזלית.
"במהלך השנים הצטרפו אלינו הרבה אנשים טובים. עודד זהבי, מנכ"ל פייפאל לשעבר והמייסד של Mesh, טל גרינברג, מייסד פייבוקס ועו״ד יהודה שפר, מייסד הרשות להלבנת הון - ליוו אותנו מבחוץ ועדיין עושים זאת, ולצדם מנהלי בנקים לשעבר".
בין המשקיעים בחברה גם כמה מחברות היהלומים הגדולות ביותר בתעשייה. "קצה נפשן במערכת הבנקאית והן שמו את ממונן כדי להקים מוסד פיננסי אחר - לאו דווקא בגלל ההזדמנות הכלכלית אלא כדי לייצר אלטרנטיבות לתעשייה, ללקוחות שלהן ולהן עצמן. אנחנו רוצים לשכפל את המודל הישראלי של הפעילות לשווקים הגלובליים ולייצר ערך מוסף כך שכולם יעבדו באותו סטנדרט ועם אותן עלויות, על פלטפורמה אחת", מסכם מימון.
_________________________
לפרטים נוספים: www.mazalit.com
