לחזור לניידות – גם בגיל מבוגר

ד"ר ואדים בנקוביץ הצילום באדיבות ד"ר בנקוביץ
ד"ר ואדים בנקוביץ הצילום באדיבות ד"ר בנקוביץ

"בתוך שעתיים מניתוח השתלת המפרק – המטופלים יכולים לקום וללכת"

Health Talks
|
יוני 2020

הטכנולוגיה הניתוחית המתקדמת המשמשת כיום לניתוח החלפת מפרקים אינה פוגעת בשריר – ומאפשרת התאוששות מהירה במיוחד, גם למטופלים שהגיעו לבית החולים בכיסא גלגלים

"בתחום הגריאטרי, מדברים כיום על כך שהבעיות המשמעותיות ביותר של האוכלוסייה המבוגרת הן בדידות וחוסר ניידות", אומר ד"ר ואדים בנקוביץ, מומחה לכירורגיה אורתופדית, מנהל המרכז הישראלי לבריאות המפרק, מנהל יחידת אורתופדיה, השתלות מפרקים במרכז הרפואי סורוקה, ומנתח בכיר להחלפות מפרקים בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר. "בתקופת הקורונה, הבעיות הללו הוחמרו שבעתיים – וכך גם מחלות הרקע הנובעות מהן. כמנתח המתמחה בהשתלות מפרקי ירך וברך, אנשים שמגיעים אלי לאחר חודשים של אי תזוזה נמצאים במצב ירוד יותר.

"מדובר באוכלוסייה שגם כך מצבה הפיזי אינה טוב, ולאחר חודשים שבהם ישבו בבית, אנשים אלה סובלים מירידה במסת השריר, בכוח הפיזי ובסיבולת לב-ריאה. מאחר שהם מתקשים יותר ללכת, גם המוטיבציה שלהם יורדת – ונוצר מעגל קסמים של התגברות החולשה והכאב. חשוב לדעת שכיום, הניתוחים המתקדמים להשתלת מפרקים פותרים באופן מיידי את בעיית הניידות, ומחזירים למטופל את כושר התנועה – כך שאנשים יכולים לשוב ולצאת מהבית, וכך גם להפיג את הבדידות".

ד"ר בנקוביץ מסביר כי "הטכנולוגיה שבה אנחנו משתמשים מכוונת לשיקום מהיר של המטופל. הניתוח עצמו אורך פחות משעה, ובתוך שעתיים, המטופלים כבר יכולים לקום ולהתחיל ללכת. זאת, גם כשמדובר באנשים שהגיעו לבית החולים בכיסא גלגלים, עם הליכון או בעזרת קביים, כשהם ברמת תפקוד מינימלית ומתקשים אפילו להגיע לשירותים. לאחר הניתוח, רוב האנשים הולכים הביתה עוד באותו יום.

"עם זאת, רבים עדיין סבורים שמדובר בניתוחים ארוכים שכרוכים בהחלמה קשה – וחבל. כך הם נמנעים מלפתור בעיה קשה בדרך פשוטה, ונשארים בבית, בלי יכולת ללכת למועדון, לבית הכנסת, לביקורים אצל משפחה וחברים. הבדידות שלהם רק מחמירה, ואנחנו יודעים שיש לכך השלכות פסיכולוגיות, מנטליות וקוגניטיביות, בנוסף על ההשפעה הפיזית".

שיפור מיידי בכאב ובטווח התנועה

ד"ר בנקוביץ מסביר כי "הניתוח מתאים לכל אדם שיש לו מחלה מפרק שחיקתית או חבלתית. בדרך כלל, המצב הזה נובע כתוצאה מגיל מבוגר, מחלות כרוניות במפרק או טראומה ישנה. ברוב המקרים, אנו מציעים את הטיפול לאנשים שהמפרק שלהם מעוות לאחר שאיבד את צורתו הטבעית, והם מדווחים על כאב והגבלה בתנועה.

"בתהליך השחיקתי יש דרגות שונות. טיפול ניתוחי מתאים לאנשים עם שחיקה מתקדמת, שבדרך כלל לא מגיבה לטיפול שמרני. חשוב לדעת שאנחנו לעולם לא מתחילים בטיפול ניתוחי – וממליצים לכולם לנסות קודם כל טיפול שמרני, כגון פיזיותרפיה לחיזוק השרירים. אם הטיפול כבר לא עוזר, או שהמצב מחמיר – זה הזמן לשקול טיפול ניתוחי.

"למעשה, לא מדובר בהחלפת מפרק, אלא בהחזרתו לצורה טבעית יותר. הניתוח מטפל בעיוות במפרק, בקיצור גפה ובוודאי בכאב, ומשפר את טווח התנועה. המטופלים מגלים זאת מיד – עוד בחדר ההתאוששות, ובוודאי לאחר מכן, הם מזהים שטווח התנועה שלהם השתפר ושהכאב פחת באופן מיידי, כמובן פרט לכאב הנגרם ישירות מהניתוח שבו אנחנו מטפלים. אנשים מדווחים כי חזרו לרמת תפקוד כפי שלא היתה להם שנים רבות".

"חשוב לא לדחות את הניתוח לתקופה לא ידועה". ד"ר ואדים בנקוביץ הצילום באדיבות ד"ר בנקוביץ

הגישה הניתוחית בה משתמש ד"ר בנקוביץ מונעת פגיעה במערכת השרירים ובמעטפת הרקמות הרכות של המטופל. ההכנה לניתוח כוללת טיפול תרופתי קדם-ניתוחי, לצד בדיקות הדמייה שמאפשרות לבצע התאמה אישית של השתלים למטופל, באמצעות טכנולוגיות של הדפסה תלת-ממד. במהלך הניתוח, מכשירי מדידה וניטור מסייעים למנתח לנווט את תיקון המפרק ולבצע בקרה על הניתוח, כדי להפוך את הפעולה הכירורגית לעדינה ומדויקת.

"דחייה בטיפול תחמיר את המצב"

ד"ר בנקוביץ מעיד כי "עקב הקורונה, מטופלים רבים אמרו כי הם חוששים להגיע לבית החולים. אולם מהתרשמותי, לא מעט מהם חוששים מהניתוח ומעדיפים לדחות אותו, בתירוצים אלה ואחרים. אם פעם אמרו 'אחרי החגים' או 'אחרי הקיץ' – כעת אומרים 'אחרי הקורונה'. אבל בעוד שאנחנו יודעים מתי מסתיימים החגים, איש לא יודע מתי תיעלם הקורונה לחלוטין, ולכן חשוב לא לדחות את הניתוח לתקופה לא ידועה.

"אם קיים עדיין חשש, חשוב לציין כי אנחנו ממשיכים לנתח בבית חולים שאין בו מחלקת קורונה, ואפילו לא חדר מיון. משרד הבריאות דאג להפריד בצורה ברורה ושמר על חלק מבתי החולים לא נגועים בקורונה, כדי שיוכלו להמשיך לספק טיפולים שאינם דחופים, ולסייע בשמירה על בריאות האוכלוסייה הכללית.

"אומנם אנחנו עדים לתופעה מעניינת – יש מטופלים שמדווחים שמאחר שישבו כל התקופה בבית, הכאבים פחתו, ולכן הם סבורים שאין להם צורך בניתוח. ואולם, ההקלה נובעת פשוט מכך שהם לא הפעילו את המפרק. כך נוצרת תחושה מוטעית של הטבה במצב – אבל בפועל, כוח השרירים יורד והתפקוד מידרדר. כשהאנשים האלה ינסו לשוב לצאת מהבית ולהסתובב, הם יגלו שהמפרק חלש וכואב יותר, ומחלות הרקע שלהם מחמירות. השיקום ממצב זה יהיה קשה הרבה יותר.

"זהו המסר העיקרי שאני מבקש להעביר – דחייה בטיפול לא תביא להקלה. ככל שאנחנו מתבגרים, מצב הגוף שלנו אינו נעשה טוב יותר, וחשוב לשבור את המגמה הזו ולהימנע מאי-עשייה. אסור לנו להישאר במצב סטטי – כי למעשה, זו הידרדרות. זו מהות הפיזיולוגיה של אדם מבוגר – כל בעיה שלא נטפל בה היום, תהיה חמורה יותר מחר".

ד"ר בנקוביץ: "רבים עדיין סבורים שמדובר בניתוחים ארוכים שכרוכים בהחלמה קשה – וחבל. כך הם נמנעים מלפתור בעיה קשה בדרך פשוטה, ונשארים בבית, בלי יכולת ללכת למועדון, לבית הכנסת, לביקורים אצל משפחה וחברים. הבדידות שלהם רק מחמירה, ואנחנו יודעים שיש לכך השלכות פסיכולוגיות, מנטליות וקוגניטיביות, בנוסף על ההשפעה הפיזית"
יש לכם רעיון למגזין משלכם? צרו קשר