אורקל, הענקית הגלובלית, נכנסה אומנם באיחור לתחום הענן – אך כעת היא מאיצה את הקצב, כאשר ב-2020 היא צפויה להקים בישראל תשתית לענן החדש שלה – Gen 2 Cloud. "גם ישראל זקוקה לענן משלה", אומר ערן פייגנבאום, סגן נשיא עולמי לפיתוח מוצרים, תשתית ענן אורקל.
לדבריו, "הביצועים ואיכות השירות של החברות והעסקים תלויים מאוד במרחק מהשרתים של הענן. כיום, העננים הקרובים ביותר הם באירופה, ונעשה גם שימוש בעננים בארה"ב, כאשר זמן השיהוי (Latency) מורגש היטב.
"בנוסף, ישנו נושא המיקום הפיזי של המידע, שמשפיע על השאלה איזו ממשלה או גורמים אחרים יכולים לגשת אליו, ומה החוקים והרגולציה שחלים עליו. כשמדובר במידע רגיש, אסור להוציא אותו מחוץ לתחומי המדינה – וענן שממוקם בישראל מספק מענה לבעיה הזו, בוודאי כשמדובר בענן שמלכתחילה נבנה כדי לעמוד בדרישות האבטחה המחמירות ביותר.
"על כך ניתן להוסיף את העובדה שצפרה כץ, מנכ"לית אורקל, היא ישראלית לשעבר, וגם לארי אליסון, המייסד, הצהיר לא פעם על תמיכתו במדינה. כך שיש כאן גם גאווה מקומית, וגם היגיון עסקי. המגזר הממשלתי והציבורי בישראל, כמו גם המגזר העסקי, עושים שימוש רב במוצרים השונים של אורקל - כך שרק מתבקש שגם נקים כאן ענן שלנו".
"אחת הסיבות החשובות ביותר היא האבטחה. בשנה האחרונה היינו עדים לבעיות אבטחה רבות בעננים של חברות אחרות. עננים אלו נבנו לפני 10-15 שנים, בהתאמה לדרישות ואיומי הסייבר שהיו נכונים אז. כיום קל יותר לגשת לענן ולהשתמש בו – כך שקל יותר גם לעשות טעויות. ראינו, למשל, מידע פנימי שלא אמור להיות גלוי, מתפרסם באופן ציבורי ועוד.
"מאחר שאנחנו מהאחרונים להיכנס לתחום הענן, יש לנו יתרון מרכזי – היכולת ללמוד מהטעויות של אחרים, ולתכנן ענן שמתאים לדרישות של היום, ולא לאלה של לפני 15 שנה. המטרה שלנו היא להפוך את נושא האבטחה לקל ונגיש – כך שהמשתמשים יוכלו לשמור על אבטחת המידע בענן בקלות.
"אנשים עושים טעויות, והענן שלנו מאפשר להם להקפיד יותר על אבטחה, מספק להם המלצות ומציע להם הגדרות ספציפיות לשיפור אם הוא מזהה בעיה. הענן יכול לעבד כמויות אדירות של מידע ולקבל החלטות במהירות, תוך שימוש באינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה, שמאפשרות לו להגיע לפתרון המתאים ביותר לכל מצב. זאת, בעוד שלמשתמש היה נדרש זמן רב הרבה יותר ובינתיים עלול להיגרם נזק כבד".
אחת החברות שעברו להשתמש בענן של אורקל היא זום – שהפכה לשם לוהט בתקופת הקורונה. "זום, כמו לקוחות אחרים שלנו, שמה דגש מיוחד על אבטחה", אומר פייגנבאום. "ארכיטקטורת הענן שלנו שונה מהעננים הוותיקים – כדי לאפשר רמת אבטחה מוגברת. הוצאנו את מערכת הניהול שלנו אל מחוץ לשרת של הלקוח, ויצרנו שרת נוסף שינהל את הענן, זאת אומרת שעל השרת עם CPU של הלקוח אין קוד של אורקל ואין לנו גישה למידע (data) של הלקוח. באופן כזה יש הפרדה מלאה בין התשתית של ניהול הענן, לבין התשתית שבה משתמשים הלקוחות; מעבר ליתרון של אבטחת מידע והפרדה הביצועים משתפרים, הלקוח מקבל 100% מה- CPU שעליו הוא משלם.
"כך היה במקרה של זום – מספר השיחות שעברו דרך התשתית שלהם זינק באופן חסר תקדים, והם נדרשו לספק מענה בלי לפגוע בביצועים, לכן הם בחרו בפתרון הענן שלנו. גם חברת 8X8, ענקית שיחות וידאו נוספת מארה"ב העבירה החודש את פעילותה לענן אורקל, לאור הגידול העצום שהיא חווה בנפח פעילותה מאז המשבר.
"ההפרדה המלאה פותרת גם את הבעיה של 'שכן רועש'. זהו חשש מרכזי בשימוש בענן, מפני 'שכנים' שנמצאים גם הם בענן ועלולים להשפיע על הפעילות שלנו. כשכולם יושבים על אותה תשתית, קל לשכן הבעייתי 'לקפוץ' מקופסה לקופסה; אבל כשיש הפרדה מלאה, הוא פשוט לא רואה את השכנים שלו, ובוודאי שלא יכול לקפוץ אליהם.
"אפשר לומר שהענן של אורקל הוא פתרון אופטימלי לכל מי שזקוק לאבטחה גבוהה – אבל בלי להתפשר על הביצועים. כחברה שנולדה במגזר האבטחה בסקטור הממשלתי בטחוני, ניתן לראות כיום שרוב הממשלות בעולם משתמשות במוצרים שלנו, וחלק גדול מהמידע הרגיש בעולם נמצא במערכות שלנו. רצינו להביא את רמת האבטחה הגבוהה של המערכות הפנימיות שלנו, גם ללקוחות הענן – בין אם הם עובדים מהבית או מהמשרד".
"בהחלט, הקורונה העניקה דחיפה לנושא העבודה מהבית, בין אם בממשלה ובין אם במגזר העסקי, ואנחנו רואים כיצד נפח השימוש בענן גדל והולך. מגמה נוספת היא התייעלות של חברות – כאשר הן יכולות להגדיל את מספר השרתים שלהן תוך דקות ספורות, בעת הצורך. ראינו את הגידול המשמעותי במספר הלקוחות שלנו - בארה"ב, למשל, יש לנו לקוחות רבים במגזר הציבורי, 8 מתוך 10 סוכנויות פדרליות, כל זרועות הצבא וכוחות הביטחון, ו- 36 מהמדינות של ארה"ב – כולם סומכים על הענן של אורקל".
עוד במוסף
