האם שמתם לב להבדל שבין רכישת אפליקציות לסמארטפון או לטאבלט, לבין קניות בעולם הפיזי? כדי לקנות אפליקציה, תוכנה או משחק מחשב, כל מה שצריך הוא 2-3 לחיצות כפתור; לעומת זאת, כדי לקנות מוצר ממשי בחנות, צריך לצאת מהבית, לנסוע ברכב או בתחבורה ציבורית, לצעוד ברחוב, להמתין בתור ולסיום, לחזור הביתה עם שקיות כבדות. אם החלטתם לקנות און-ליין מחכה לכם תקופת המתנה ממושכת וספק אם תקבלו בדיוק את מה שרציתם.
Outofscreens, סטארטאפ ישראלי מסקרן שבראשו עומד שי איל, מנסה להביא את הקלילות והנוחות של הרכישה בחנות האפליקציות, גם אל תחום המוצרים הפיזיים – באמצעות מדפסות תלת-ממד עם בינה מלאכותית.
"בעולם הדיגיטל והתוכנה, כשקונים מוצר, התוצאה הסופית היא פשוט סידור כלשהו של פיקסלים על המסך", אומר איל. "אך מוצר פיזי מורכב מחומרים מסוימים, וכדי לייצר אותו דרושים ידע בתהליכי ייצור ולפעמים גם אומנות של ממש, של אדם שעוסק במקצוע שנים רבות ויודע מה צריך לעשות כדי לייצר את המוצר בצורה הטובה ביותר באופן המוני. הרעיון שלנו הוא לרכז את הידע והמורכבות הזאת למדפסות התלת-ממד.
"קודם כל, ניתן יהיה לחבר אל המדפסת, מלבד ראש הדפסה תלת-ממדית, כמעט כל כלי ייצור אפשרי נוסף. זאת במטרה לרכז את כל טכנולוגיות הייצור במקום אחד. למשל, ראש כרסום, ראש חיתוך לייזר, ראש הזרקה ועוד. כל היכולות הללו קיימות כיום בתעשייה; החידוש שלנו הוא בעצם המודולריות – מערכת אחת שניתן להרכיב עליה ראשים שונים, ליצירה של מוצרים מחומרי גלם שונים ובשיטות מגוונות.
"השלב הבא הוא האומנות הדרושה לייצור איכותי. כיום, גם אם יש לך מערכת ייצור מסוג מסוים, עדיין דרוש איש מקצוע שיודע להפעיל אותה על הצד הטוב ביותר. אנחנו בונים טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית שתוכל לפקח על תהליכי הייצור באופן עצמאי ולהוציא לפועל מודלים שונים, באמצעות מערכות מדידה וחישוב פנימיות, שמחקות את המיומנות והניסיון של בעל הידע.
"כיום ברור שהדפסה בתלת-ממד עתידה להחליף את התעשייה הישנה – מדברים עליה במונחים של Industry 4.0, הדור הבא של התעשייה. לאפליקציית ייצור גנרית זו אנחנו מכניסים סוג של רגש מלאכותי. נספק למדפסת את חומרי הגלם, כמו פולימרים, וראש ההדפסה החכם יידע בדיוק איך להזרים את הפלסטיק, להוביל, לחמם וללחוץ אותו לקבלת המוצר האיכותי ביותר – בלי שיהיה צורך באיש מקצוע שיעמוד ליד המכונה, יפקח ויכוון אותה".
לבטל את התלות במדינות זרות
לדברי איל, "זוהי פריצת דרך טכנולוגית שאין לה תקדים. לפני 200 שנה, הנגר או הסנדלר שצברו ניסיון של עשרות שנים, היו היחידים שידעו איך לתפור נעל או לבנות רהיט, מחומרי הגלם האיכותיים ביותר ושיטות העיבוד הטובות ביותר. כיום אנחנו עדיין צריכים את הנגר, אבל הידע שלו יבוא לידי ביטוי רק ברעיונות – ולצורך הביצוע לא נידרש לגאונות שטמונה בידיים שלו.
"את הייצור יבצעו מדפסות תלת-ממד עם בינה מלאכותית, וכך כל מי שיש לו רעיון יזכה ביכולת לייצר מוצרים פיזיים. השינוי הוא אדיר, כי כיום התעשייה ריכוזית מאוד, ונשלטת בידי מספר קטן מאוד של אנשים המחזיקים במפעלים ובחברות השילוח והיבוא, וארגוני ענק של לוגיסטיקה כמו אמזון או איקאה. כשמדפסת התלת-ממד תופעל בידי בינה מלאכותית, לא יהיה צורך ברהיט שנשלח ממרחק של אלפי קילומטרים. נוכל להדפיס אותו בבית, או במרכז השכונתי.
"תתפתח כלכלה חדשה של עיצוב מוצרים – מי שמעצב ומפתח מוצר חדש כבר לא יצטרך לייצר אותו במיליוני יחידות ולהשקיע בשיווק והפצה. כל מה שצריך זה להעלות מודל תלת-ממד עם הוראות הדפסה לחנות אונליין, וכבר באותו יום, ייתכן שמיליון איש יורידו את המודל וידפיסו בבית, תמורת תשלום עבור העיצוב בלבד. בתוך שבוע, הממציא יכול להיות מיליונר – ממש כמו שקורה עם האפליקציות הווירטואליות הפופולריות ביותר".
עד כה, כבר פיתחה החברה מדפסות תלת-ממד ומכרה עשרות מהן לתעשייה בישראל, ובהמשך פיתחה מערכת רב-ראשית, עם מגוון כלים להדפסה וייצור. כעת בונה החברה חנות אונליין, המאפשרת העלאת מודלים לרשת, כך שבעלי מדפסות יוכלו לייצר אותם באופן עצמאי. בנוסף, נמצאת החברה בעיצומו של פיתוח ראש ההדפסה החכם.
לדברי שי, "עם ישראל ידוע ביצירתיות יוצאת הדופן שלו, אך קיים מחסור בכוח אדם מיומן ובכלי ייצור תעשייתיים מגוונים. לכן, כל המוצרים שלנו הם תוצרת סין ומדינות זרות אחרות. טכנולוגיית ייצור גנרית מקומית מבוססת בינה מלאכותית שאינה דורשת כוח אדם מיומן ומהווה חלופה למכונות ייצור תעשייתיות שונות ומגוונות תביא לידי ביטוי את פוטנציאל ההמצאה שלנו לשיאים חדשים ועתידה להפוך את ישראל לא רק למעצמת הייטק, אלא גם למעצמת לואו-טק עולמית".
מדפסות נגד הקורונה
בגל הראשון של מגפת הקורונה בישראל, שיחק שי איל תפקיד מרכזי ביצירה ושמירה של שרשרת אספקה למוצרים חיוניים עבור בתי החולים וגופים אחרים בישראל. "הקמנו מערך ארצי שמאגד את כל הגופים שעוסקים בהדפסות תלת-ממד בישראל. קיבלנו מבתי החולים רשימות של מה שחסר להם, למשל חלקים למכונות הנשמה, והפנינו לחברות הרלוונטיות – מצה"ל והתעשייה האווירית, ועד חברות הנדסה ואפילו גורמים פרטיים, שסרקו את החלקים וייצרו אותם. ידענו להפנות כל דרישה למקום שיוכל לספק אותה במהירות ובאיכות גבוהה וסגרנו מעגלים בקצבים חסרי תקדים, כולל שילוח מהיר לבתי החולים. כל אלה באמצעות תשתית מקומית, ללא תלות בגורם חיצוני או תעשייה זרה".
עוד במוסף
