הטיפול במחלות הסרטן השונות נמצא בתהליך מתמיד של התפתחות ופריצות דרך, כשאחת המרשימות שבהן בשנים האחרונות מיוחסת לסרטן הערמונית. שיפור באבחון המחלה המאפשר כיום לאתרה בשלביה המוקדמים, מעלה את אחוז הגברים שיפנו למעקב פעיל ללא ניתוח להסרת הערמונית; בנוסף, בדיקות גנומיות של הגידול, כדוגמת בדיקת אונקוטייפ פרוססטה של אונקוטסט, מספקות כיום לרופאים ולמטופלים מידע המאפשר להם לקבל החלטה מושכלת על המשך הטיפול, בכל מקרה לגופו.
"לפני עשר שנים, כמעט כל גבר שהיה עובר ביופסיית ערמונית בגלל רמה גבוהה של PSA בדם והתגלה אצלו סרטן, היה עובר ניתוח רדיקלי, לכריתת הערמונית. רק אלו שהיו כבר מבוגרים מדי או במצב בריאותי לא טוב, לא היו מנותחים", אומר פרופ' אמנון זיסמן, מנהל מחלקת אורולוגיה באסף הרופא. "הניתוח, שבוצע בגישה פתוחה, הלך והשתכלל מאז שנות ה-80, אבל הוא עדיין כרוך בלא מעט מקרים בפגיעה הן בתפקוד המיני והן בשליטה על השתן.
"בעקבות כך, החלה להתעורר תנועה רפואית, שהביטוי הגדול הראשון שלה היה מאמר מכונן שפורסם באחד משני עיתוני הרפואה החשובים ביותר בעולם, הניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין. במאמר נכתב כי מכל 50 גברים שעוברים את הניתוח, 49 כלל לא זקוקים לו - כי הם לא ימותו מסרטן הערמונית. כלומר, 49 מתוך כל 50 מנותחים נדרשים להתמודד עם פגיעה בתפקוד המיני ובשליטה על השתן - לשווא".
לדברי פרופ' זיסמן, תנועה זו, שעדיין צוברת תאוצה, יצרה גישה חדשה בטיפול בחלק נכבד ממקרי סרטן הערמונית - גישת המעקב הפעיל. "כיום אפשר לזהות מקרים שבהם אומנם קיים גידול סרטני בערמונית, אבל ברמת אגרסיביות נמוכה, ולכן, במקום ניתוח רדיקלי להוצאת הגידול לכל בלוטות הערמונית, מה שכרוך בפגיעה באיכות חיי המטופל, ניתן לעקוב אחרי מהלך המחלה. בביופסיה, בה דוגמים את התאים מהגידול הסרטני בערמונית, ניתן לבחון את מידת האגרסיביות של התאים לפי קריטריונים פתולוגיים וקליניים, בכדי להבין מה רמת הסיכון".
גישת המעקב הפעיל, מסביר פרופ' זיסמן, מתאימה כאשר רמת התמיינות של הגידול גבוהה - כלומר, הוא פחות ממאיר. "בעבר, קראו לרמת ממאירות זו גליסון 3+3, כיום קוראים לה Isup 1. בדירוג גליסון, הפתולוג בוחן את הדגימה בשני אזורים עיקריים, ובכל אחד מהם הוא קובע את רמת הממאירות, בסקלה מספרית מ-3 (נמוך) ועד 5 (גבוה). תוצאה של 3+3 בגליסון, או Isup1 משמעותה שהגידול במצב התחלתי, ודי במעקב שכולל ביקור אורולוג כמה פעמים בשנה, בדיקות PSA ובמידת הצורך, גם ביופסיה. אם במהלך המעקב מתגלה התקדמות מחלה, מטפלים בכך, אך בינתיים המטופל נהנה משמירה על כל התפקודים שלו".
לשיפור באבחון וטיפול במחלה, אומר פרופ' זיסמן, תרמו עוד שני תהליכים חשובים. "ראשית, השימוש ב-MRI התרחב והלך, ונוצרה היכולת לבצע אבחון באמצעותו וכך להבין מה היקף המחלה בתוך הערמונית ועד כמה היא מהותית ומסוכנת. במקביל, פותחה טכנולוגיה שמאפשרת לנו לעשות ביופסיות שמכוונות לממצאים האלה, ולאבחן בצורה ממוקדת יותר אזורים חשודים בסרטן הערמונית. כך מגדילים את הסיכוי לאבחן סרטן ערמונית בעל משמעות".
לאחר שאובחן גידול סרטני בערמונית, עומדת כיום לרשות הרופאים והמטופלים גם האפשרות לבצע בדיקה גנומית של הגידול. "בדיקות אלה בודקות את ביטוי פרופיל הגנים הרלוונטיים להתפתחות הגידול, המנבאים את הסיכוי למחלה אגרסיבית".
הבדיקה הגנומית מסוג אונקוטייפ פרוסטטה של אונקוטסט בוחנת את ביטויים של 17 גנים בתאי הגידול שנלקחו מהביופסיה, ומשקללת את הנתונים ליצירת "מדד גנומי" - מדד מספרי מ-0-100 הקובע מה רמת האלימות של הגידול, מה הסיכוי להתפשטות המחלה בעשור הקרוב ומה הסיכון לתמותה של המטופל מהמחלה.
"מדובר בכלי חיוני במיוחד במקרים שבהם הגידול המאובחן לא נראה אגרסיבי - אך הניסיון שלנו מלמד כי בחלק מהמקרים האלה, מדובר בגידול שאמנם נראה כמו כבש, אך למעשה הוא זאב, כלומר, אף שהוא נראה תמים יחסית, יש לו פוטנציאל של הרס ושליחת גרורות. אנחנו רוצים לאתר את המקרים האלה ובהם לא להסתפק במעקב פעיל, אלא לטפל באחת הדרכים הקיימות".
לדברי פרופ' זיסמן, בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה התגלתה כיעילה במיוחד בגידולים המוגדרים כ- Isup2 ו- Isup3. "Isup2 הוא מה שהיה בעבר גליסון 3 פלוס 4, ו- Isup3 הוא מה שהיה בעבר גליסון 4 פלוס 3. זה אולי נשמע אותו דבר, אך המשמעות שונה לחלוטין. המספר הראשון בערך הגליסון מתייחס לאזור הדומיננטי יותר של הגידול. כלומר, בגליסון 4 פלוס 3, שהוא Isup3, מדובר בגידול מסוכן יותר מאשר גליסון 3 פלוס 4, או Isup2. מבחינת הטיפול, Isup2 לרוב יאפשר מעקב פעיל, אבל ב- Isup3 כבר מעדיפים לטפל.
"התברר שבגידולים המדורגים Isup2, שכיח יותר למצוא זאב בעדר הכבשים. כלומר, עולה הסיכוי לגלות שעל אף שהגידול לא נראה בתחילה מאיים, למעשה הוא אלים יותר מהצפי. תוצאת בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה במקרים כאלה מוסיפה לוודאות של הרופאים המטפלים, כשהם מחליטים אם הם יכולים להמשיך לבצע מעקב בלב שקט, או לשלוח לטיפול כמו ניתוח או קרינה למרות תופעות הלוואי. כלומר, זה כלי המאפשר לנו להפריד בין תת-קבוצות של חולים, ולהתאים להם את הטיפול או המעקב הרצוי. הרווח גדול - מ-49 ניתוחים מיותרים מתוך 50, ירדנו להרבה הרבה פחות מכך", הוא מסכם.
לפרטים נוספים: www.oncotest.co.il
