רואים רחוק רואים שקוף

קרדיט: שאטרסטוק

החל מבדיקות CT ו-MRI חדשניות שעוזרות לנבא התקפי לב ולטפל בהם בדיוק המרבי, דרך טכנולוגיית תלת-ממד המאפשרת ליצור “מטופל וירטואלי” ולהדפיס דגם 1:1 של הלב - ועד להולוגרמה של הלב שיוצרת קפיצת מדרגה ביכולות המצנתר: עולם הדימות הקרדיולוגי מעניק לרופאי הלב מודיעין איכותי מאין כמוהו

|
הלב
|
ינואר 2021
ד”ר אשרף חמדאן, מנהל יחידת הדימות הקרדיו-וסקולרית ומיפויי לב בבילינסון | צילום: שלומי יוסף
ד”ר אשרף חמדאן, מנהל יחידת הדימות הקרדיו-וסקולרית ומיפויי לב בבילינסון | צילום: שלומי יוסף

הולוגרמה של לב המטופל מרחפת באוויר חדר הצנתורים. המצנתר “מחזיק” בידו דגם מושלם של הלב, העשוי מנקודות אור וצף בחלל החדר. בלי להזדקק למשקפי תלת ממד, הוא הופך את הלב בידיו, בוחן לעומק את המבנה המרחבי שלו, ואף מבצע סימונים על פני הדמות ההולוגרפית של הלב כדי לתכנן במדויק כיצד ישתיל בו מסתם או יתקן חור בין המחיצות. גם בעת הפעולה עצמה, המצנתר יכול ממש “לטייל” בין חדרי ופרוזדורי הלב ולהבין אינטואיטיבית את המידע הקליני, כדי לבצע את הפעולה ברמת דיוק מושלמת.

הטכנולוגיה הפנטסטית הזאת כבר כאן, והיא נבדקת כעת בשורה של ניסויים משותפים על ידי צוותי הקרדיולוגיה של בית החולים בילינסון ומרכז שניידר לרפואת ילדים, בו הותקנה מערכת Holoscope כפיילוט ראשון מסוגו בארץ. ההדמיות ההולוגרפיות מתבססות על מידע מאמצעי דימות קיימים כמו אולטרסאונד, CT ,MRI ואחרים, תוך שילוב בו-זמני של רנטגן ואולטרסאונד בזמן אמת ובתלת-ממד. זהו ה-Cutting Edge של עולם הדימות, פריצת דרך נוספת בתחום שלא מפסיק להתחדש ועובר בימים אלה מהפכת ענק המשפיעה דרמטית על הטיפול בחולה.

תחשבו על מנתח לב שנעזר בטכנולוגיית מציאות מדומה (Virtual Reality) כדי לקבל תמונה מושלמת של הלב בזמן הניתוח. או על מצנתר שאוחז בידו דגם 1:1 של לב המטופל שהוכן במדפסת תלת־ממד על בסיס סריקת CT, כדי לתכנן את הדרך המדויקת להשתלת מסתם בצנתור. כל זה כבר לא מדע בדיוני אלא חלק פעיל בעולם הדימות הקרדיולוגי. “מיפויי הלב המתקדמים, הסריקות החדשות ואמצעי ההדמיה בתלת-ממד וב־4D הם ה’מודיעין’ שבלעדיו אנחנו לא יוצאים ל’מבצעים בעורף המחלה’ – אלו הן העיניים שלנו בכל צנתור ופעולה”, מעיד מנהל המערך הקרדיולוגי בבילינסון, פרופ’ רן קורנובסקי.

“בארסנל שלנו יש כלים רבים כדי לייצר הדמיות מדויקות של הלב”, מסביר ד”ר אשרף חמדאן, מנהל יחידת הדימות הקרדיו-וסקולרית ומיפויי הלב בבילינסון מקבוצת כללית. “אמצעי הדימות מאפשרים לנו לאסוף מידע חשוב, לבצע אינטגרציה עם המידע הקליני והמעבדתי של המטופל ולמעשה ליצור “תאום וירטואלי” של החולה (“Digital Twin”), ועל ידי כך לבחור בגישה הטיפולית המתאימה ולתכנן פעולות מתקנות בצנתור או בניתוח. המידע הזה הוא גורלי בהחלטות של חיים ומוות ויש לו השפעה ישירה על התוצאים”.

החזון שנמצא ממש בפתח הוא דימות לב ארבע-ממדי, המאפשר להדגים בצורה מדויקת את תנועתיות הלב לאורך ציר הזמן – דימוי מציאות מושלם של האיבר הפועם היחיד בגוף. “בהמשך נוכל לשלב, בטכנולוגיות של מציאות רבודה, הדמיות יחד עם תמונות אמת מלב המטופל”, מציין ד”ר חמדאן, “כל הנתונים יאוחדו לכדי תמונה אחת מול עיני המצנתר או המנתח, ויאפשרו לו לבצע את הפעולה בדיוק מרבי ועם תוצאות מושלמות”.

באירועי לב, השילוב בין אמצעי הדימות המשוכללים מאפשר לקבל תמונה מקיפה למתן טיפול אופטימלי. מדי שנה נעשות בבילינסון כ־2,000 בדיקות CT של הלב, מספר ללא תחרות בארץ. המספרים רק הולכים ועולים, ומשקפים את התלות ההולכת וגוברת של הקרדיולוגיה ביכולות מיפויי הלב ובבדיקות CT ו־MRI של הלב. “ה־CT הוא אמצעי התוויה ראשונה לאבחון של מחלת לב כלילית במטופלים שאין להם מחלה כלילית ידועה. הבדיקה קובעת אילו מטופלים צריכים לעבור צנתור והתערבות מלעורית ואילו מטופלים לא זקוקים לכך”, ממשיך ד”ר חמדאן. “בדיקת ה-CT מאפשרת לנו להדגים את דופן העורקים הקורונארים ונותנת לנו מבט ה’חודר’ לתוך טרשת העורקים על מרכיביה השונים. זה מאפשר לנו לתת טיפול תרופתי שיאט ואף יעצור את התקדמות המחלה הטרשתית, ובכך יפחית סיכון להתקף לב. הנתונים מראים שפחות אנשים עוברים התקף לב אחרי שעברו בירור על ידי CT. באמצעות טכנולוגיית FFR CT, פיתוח של השנים האחרונות, אנו מבצעים אבחון פונקציונלי של היצרויות בעורקים ומקבלים מידע מדויק האם נדרשת התערבות מלעורית או לא, מה שלעיתים מצוי בגבול האפור”.

הדמיית הלב באמצעות CT תורמת רבות גם להשתלה מלעורית של המסתם האורטלי (TAVI) במטופלים עם היצרות של מסתם זה. ד”ר חמדאן: “בדיקת CT מקיפה מסייעת להחלטות קריטיות, האם החולה זקוק לצנתור או לניתוח ומה גודל המסתם שנשתיל בליבו. כך ניתן גם לנבא סיבוכים עתידיים ולמזער אותם”.

בדיקת ה-MRI מספקת גם היא יכולות חשובות המשפיעות על החלטות הרופאים. באמצעותה ניתן לאפיין את שריר הלב בצורה מיטבית ולדעת האם הוא נפגע וממה, וכך להתאים את הטיפול המיטבי. את הדגמת ורידי הריאה לפני טיפול בפרפור פרוזדורים, למשל, ניתן לעשות על ידי בדיקת CT או MRI של הלב, וכך לבצע צריבה מכוונת היטב למוקדים הגורמים להפרעת הקצב. “לא ניתן לעשות כיום קרדיולוגיה מתקדמת ללא דימות”, מסכם ד”ר חמדאן. “זה כמו קשר עין-יד. אין ספק שעוד הרבה לפנינו, ומעבר לכל דמיון”. 

יש לכם רעיון למגזין משלכם? צרו קשר