כדור פלאים שיגרום לנו לצרוך רק שני-שליש מכמות הקלוריות היומית, ימנע את הזדקנות הלב וישמור עלינו רזים ובריאים – זה אולי נשמע פנטסטי, אבל בדיוק על כך עובדת פרופ’ עדית הוכהאוזר, מנהלת המעבדה למחקר בסיסי של הלב. היא מאמינה שזה אפשרי, ויש לה על מה להסתמך. במעבדת המחקר שלה שבמערך לקרדיולוגיה וכירורגיית הלב בבילינסון, היא חוקרת עם שותפיה כבר יותר מעשור את השפעתה של הגבלה קלורית כדרך למניעת מחלות לב והארכת תוחלת החיים. ואם אתם חושבים שהיא מתכוונת להרעיב אותנו עד 120, אפשר להירגע: החזון הוא מציאת תרופות שיגרמו לנו לאכול פחות מבלי לרעוב, ובתוך כך ישמרו על המשאבה היקרה של גופנו – הלב האנושי.
כמו אצל וולט דיסני, גם כאן הכול החל בעכבר אחד קטן – רק שהפעם, הוא נולד במכון ויצמן. על בסיס סדרת ניסויים השוואתיים בין קבוצת עכברים שהוגבלו מבחינת תצרוכת קלורית וכאלה שלא, הצליחה פרופ’ הוכהאוזר להוכיח כי עכברים שתצרוכת המזון שלהם נמוכה באופן קבוע ב-35 אחוזים, בריאים יותר וחיים זמן ארוך יותר. כחלק מהניסוי היא בדקה מה קורה במצב של אוטם לב בעכברים משתי הקבוצות. הממצאים היו ברורים: עכברי ההגבלה הקלורית שרדו את הנזק ונותרו בחיים, הנמק שנוצר בלבם היה קטן יחסית והמדדים בדמם היו טובים יותר.
החוקרים הבחינו בתופעה נוספת: העכברים נראו צעירים יותר בהשוואה לבני גילם ואכלו באופן טבעי פחות מחבריהם, זאת למרות שלא הוגבלו במזון. פרופ’ הוכהאוזר וצוותה גילו כי לעכברים אלה יש רמה גבוהה של הורמון השובע לפטין, המופרש גם על ידי תאי הלב. בעכברים אלו נצפתה הגנה לבבית חזקה והפחתה של הזדקנות לב.
כדי לחקור את מנגנון ההגנה של הלפטין השתמשו החוקרים בתאי לב בתרבית. הם מצאו כי ללפטין יש תפקיד מכריע בהגנה על הלב לאחר מצבי מצוקה שונים כמו חוסר חמצן או אלח דם. הורמון זה הפחית סמני דלקת ושיפר את תפקוד אברוני הנשימה של הלב, ובכך הפחית תמותה ונזק. החוקרים הבינו כי המחקר שבידיהם פורץ דרך, והוא אכן פורסם כסדרה של מאמרים בספרות הקרדיולוגיה.
“בהמשך ביקשנו לוודא את הממצאים באדם סוכרתי שמפתח אי ספיקת לב”, מסבירה פרופ’ הוכהאוזר, “ולכן השווינו את המדדים של עכבר חולה בכשל לבבי, מוגבל קלורית, לעכבר רגיל שאכל ללא הגבלת קלוריות וסבל מהשמנת יתר ומסוכרת. המודל שהשתמשנו בו הוא קרדיומיופתיה – מחלת לב שקיימת הן בבני אדם והן בעכברים. הממצאים הראו שהגבלה קלורית משפרת דרמטית את תפקוד הלב של העכבר החולה, גם אם חלה בגיל מבוגר וגם אחרי שהנזק כבר התרחש. הדיאטה מונעת הצטלקות בשריר הלב והתפתחות תהליך דלקתי. לא רק שההידרדרות נעצרת, אלא שהלב החולה יכול גם להחלים”.
“לא סביר לדרוש מאדם שיאכל 35 אחוז פחות. לכן אנחנו מחפשים תרופות שקיימות בשוק ומחקות הגבלה קלורית. יש למשל תרופה שמונעת את ספיגת הסוכר בכליה (SGLT2I). בדקנו רקמות לב שנלקחו במהלך ניתוח מחולים שצרכו תרופה זו, והראינו שהתרופה משפיעה לטובה על הלב. לאחרונה התפרסם בעיתון הרפואי היוקרתי New England מאמר שמראה שהתרופה משפרת גם את תפקודי הלב של אנשים ללא סוכרת. ממצאי מחקרים אלו התפרסמו בעיתונות הבינלאומית המובילה”.
“אנו מחפשים תרופות שיחקו הגבלה קלורית, כדי להאריך ולשפר את תוחלת החיים של חולי הלב. הוכחנו בבירור שהגבלה קלורית טובה ללב יותר מכל תרופה. רובנו אוכלים יותר מדי, ולכן אנחנו עלולים לפתח מחלות לב. החזון הוא לא רק שאנשים יחיו יותר, אלא באיכות חיים טובה בהרבה”.
