החלל עושה דברים מוזרים לפיזיולוגיה האנושית. למשל, בשל היעדר כוח הכבידה אסטרונאוטים גובהים עד חמישה ס”מ בחלל, ועם שובם לכדור הארץ חוזרים לגובהם המקורי. בכל הקשור ללב, היעדר הכבידה משנה את מבנה הלב לצורה כדורית יותר. זה קורה די מהר – אחרי שבוע עד שבועיים בחלל. השאלה שמעסיקה מומחים רבים, היא האם זה מסוכן ללב.
מחקרים רפואיים שנעשו לאורך שנים רבות וטיסות מרובות לחלל, הראו כי לרוב החלל הוא מקום בטוח למדי מבחינת בריאות הלב וכלי הדם – זאת למרות השפעות ברורות של היעדר כוח משיכה וקרינת חלל. יחד עם זאת, צריך לזכור שלחלל נשלחים אנשים בריאים, שמצב בריאותם נבחן בקפידה רבה טרם המסע. ועדיין, אצל אסטרונאוטים שבילו חודשים רבים בחלל, נמצאה בהדמיה קרדיולוגית עלייה בנפח פרוזדורי הלב. ממצא זה עשוי להגביר את הסיכון שלהם לחוות הפרעות קצב מסוג פרפור פרוזדורים, וישנן עדויות לכך שאסטרונאוטים אכן חווים פרפור פרוזדורים בשכיחות יתר ובגיל מוקדם יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית.
רוב האסטרונאוטים הם גברים ונשים בשנות הארבעים לחייהם, ולמרות שחלקם כשירים מאוד, לא מדובר בספורטאי עילית. כדי למנוע אצלם את ניוון שרירי הגפיים וגם את ניוון שריר הלב, הם מבלים חלק ניכר מזמנם בחלל בפעילות גופנית. עבור חלקם מדובר ביותר פעילות גופנית ביחס למה שהם רגילים לבצע על פני כדור הארץ.
בצד ההשפעות של ביטול כוח המשיכה, סיכון עיקרי נוסף בחלל הוא חשיפה לקרינה. חשיפה ממושכת כזאת עלולה להאיץ את התקדמות טרשת העורקים, ובמינונים גבוהים יותר גורמת להסתיידות בכלי הדם.
בעת השהייה בחלל, כל אסטרונאוט זוכה למעקב רפואי צמוד. המעקב נעשה אונליין על ידי רופאים במרכז הבקרה ומתבצע דרך חיישנים חכמים, מכשירי דימות ממוזערים ומערכות תקשורת המשדרות את הנתונים ברצף אל כדור הארץ. אבל עוד הרבה קודם לכן, כדי להישלח לחלל על האסטרונאוטים לעבור סדרת בדיקות קפדניות, ובמרכזן בדיקות קרדיולוגיות נרחבות. רק מעטים מהמועמדים לטיסה לחלל נפסלים בגלל חששות בריאותיים, כאשר הסיבה העיקרית הינה הכשירות הלבבית.
כל המועמדים חייבים לבצע בדיקות מרובות של הלב, כלי הדם והריאות במנוחה ובמאמץ, בדיקה גופנית (כולל דופק ולחץ דם) ובחינה מדוקדקת של גורמי הסיכון להתפתחות מחלת לב, בנוסף לבדיקות דם ושתן. היועצים הקרדיולוגיים של נאס”א הנהיגו לפני יותר מעשור בדיקת סידן כלילית (Coronary Calcium Score) במהלך בדיקת CT של הלב עבור מועמדים לטיסה בחלל, וקבעו רף שמעבר לו יש לשקול בכובד ראש האם לאשר את ההשתתפות בטיסה.
נאס”א מוכנה לקבל אסטרונאוטים שדרגת הסיכון שלהם לפתח אירוע לב לא עולה על אחוז בשנה. מדובר אם כך בסיכון נמוך ביותר. עד עצם היום הזה לא דווח על התקף לב בחלל, ולרוב האסטרונאוטים יש רובד סידן אפסי, כך שהם נמצאים בסיכון נמוך מאוד לפתח אירועי לב. בינואר 2020 דווח מקרה של אסטרונאוט בתחנת החלל הבינלאומית, שבבדיקה שגרתית התגלה אצלו קריש דם בווריד הצוואר. למרות שלא סבל מתסמינים כלשהם, הממצא הדאיג את רופאי נאס”א שכן פקקת ורידים עמוקה כמעט שאינה מתרחשת ללא רקע של גורמי סיכון או היסטוריה משפחתית. טיפול תרופתי במדללי דם טיפל בבעיה והיא חלפה לגמרי עם שובו לכדור הארץ.
אצל אסטרונאוטים שבילו חודשים בחלל, נמצאה עלייה בנפח פרוזדורי הלב. יש עדויות לכך שאסטרונאוטים חווים פרפור פרוזדורים בשכיחות יתר ובגיל מוקדם יותר ביחס לכלל האוכלוסייה
המצב שונה כאשר מדובר בתיירי חלל בגיל מבוגר יותר. אצל אלו עלולים להיות רמות הסתיידות גבוהות יותר בכלי הדם בלב וגורמי סיכון מסורתיים כמו יתר לחץ דם, סוכרת או כולסטרול גבוה. מדהים לדעת שנאס”א ערוכה לחלץ אסטרונאוטים במקרה שיחוו התקף לב או אירועים מוחיים, ובתרחיש הטוב ביותר האפשרי זה עשוי לקחת כיומיים.
תוכנית זו מחייבת שיגור רכב חילוץ מכדור הארץ, חבירה עם תחנת החלל שמשייטת מחוץ לאטמוספירה, החזרת הרכב ונחיתתו של הצוות באזור נידח במזרח אירופה, משם יוסע המטופל לבית חולים צבאי בפרנקפורט שבגרמניה. במקרה של קוסמונאוטים רוסים או סינים, הנחיתה תהיה בארץ מוצאם. למרבה המזל, לא היו עד כה בחלל אירועים כליליים או מוחיים חריפים, אם כי היו דיווחים על הפרעות קצב שלא חייבו טיפול דרסטי או חילוץ מהחלל.
מחקר קרדיולוגי שהתפרסם בשנים האחרונות לא מצא סיכון מוגבר לאירועים לבביים אצל 310 אסטרונאוטים של נאס”א בהשוואה ל-981 עובדי נאס”א שאינם אסטרונאוטים, והמחשבה כיום היא שאין הבדל משמעותי בסיכון למחלות לב וכלי דם בין אנשים עם ניסיון טיסה בחלל וללא ניסיון כזה.
קרדיולוגיית חלל היא חלק מהחזון של רפואת לב שמביטה לעתיד. גם אנחנו, במערך לקרדיולוגיה של בית החולים בילינסון, נערכים לכך, מתוך הבנה שזה “ממש מעבר לפינה”. אנו רוקמים תוכנית סדורה להקמת מרפאת קרדיולוגיית החלל הראשונה בישראל, שתיתן מענה לכל היבטי הרפואה בחלל ורפואת הלב בפרט.
כחלק מההיערכות לכך ביקרתי לפני כשנתיים במעבדה של ד”ר בנג’מין לוין, יועץ הקרדיולוגיה הראשי של נאס”א בדאלאס, טקסס. זהו מקום מדהים שבו עוברים האסטרונאוטים סט בדיקות מחמירות – בין השאר בתא לחץ, בחדר אנטי-גרביטציה ובצנטריפוגות המדמות את כוח הג’י החזק שיופעל עליהם במהלך ההמראה, בחלל ובחזרה לכדור הארץ. מה שברור הוא, שנושא רפואת החלל מציב בפני הקרדיולוגיה המודרנית רף חדש של אתגר והופך את האמרה “השמים הם הגבול” לרלוונטית מאי פעם.
