דמיינו לעצמכם שאתם רצים להנאתכם בטיילת, כשלפתע נשמע צליל התראה מהטלפון שלכם. על המסך מופיעה ההודעה ״פרכוס צפוי בתוך שתי דקות״. אתם עוצרים להתיישב על ספסל סמוך, נוטלים את הכדור נגד פרכוסים שמלווה אתכם לכל מקום – וההתקף נמנע. כעבור כמה דקות אתם חוזרים לריצה כאילו דבר לא התרחש. התרחיש הזה אומנם דמיוני, אבל הטכנולוגיה שתאפשר אותו קיימת כבר כיום. מדובר בשתל חכם בעובי של מספר מילימטרים ובתוכו מכשיר EEG ממוזער, שמקובע לעצם הגולגולת. המכשיר אחראי לייצר רישום של הפעילות המוחית ולהתריע מיד על שינויים. כך נוצרת ודאות שמאפשרת לנהל אורח חיים רגיל, מבלי לחשוש מהתפתחויות לא צפויות
בתחילת אוגוסט 2020 נעשתה בבית החולים בילינסון היסטוריה קטנה, כשלראשונה בישראל (ומחוץ לגבולות ארה"ב) הותקן שתל שקוף (ClearFit) בגולגולתו של חולה כבן 50, שעבר ניתוח להסרת גידול ממאיר במוח. בשל העובדה שהוא שקוף, השתל יאפשר לרופאים לבצע מעקב צמוד בעזרת אולטרסאונד, ולדעת בזמן אמת אם הגידול מתחיל לצמוח מחדש. הניתוח בוצע במערך לנוירוכירורגיה בניהולו של ד"ר שגיא הרנוף, על-ידי ד"ר אנדי קנר וד"ר נתי בן-שלום מהמחלקה, שנסע להשתלמות בנושא שתלים חכמים במרכז המוח המוביל של Johns Hopkins בבולטימור, ארה"ב, בהנחיית פרופ' צ'אד גורדון, מומחה עולמי בתחום ובין מפחתי השתל (ראו ראיון עם פרופ' גורדון במסגרת).
השתל השקוף עשוי מחומר אקרילי בעובי של מספר מילימטרים עד סנטימטר וחצי – העובי המדויק של גולגולת אדם. באמצעות ניתוח פשוט ולא מסוכן, יכולים נוירוכירורגים להחליף חלק קטן מעצם הגולגולת בשתל השקוף. השתל מאפשר לבצע בדיקת אולטרסאונד של פנים המוח, שבעזרתה נוצרת תמונה זמינה לכל מרפאה – מבלי להידרש להמתין לבדיקת ה-MRI הארוכה והיקרה.
מומחי רפואת מוח מסכימים שזו רק שאלה של זמן עד שהטיפול החדשני הזה יסייע לאלפים שסובלים ממחלות נוירולוגיות שונות – ממניעת התקף אפילפטי ועד מעקב אחר ממאירויות במוח. ״אנחנו נעזרים היום בטכנולוגיות מזעור מתקדמות, בדיקות דימות חדשניות ויכולות פורצות דרך לבחון את המוח שלנו״, אומר ד״ר הרנוף, ״לקרוא מחשבות אנחנו עדיין לא יכולים, אבל הנתונים והפרמטרים שנאספים בזמן אמת מייצרים כלים חסרי תקדים לרופא ולמטופל. אנחנו יכולים להציל חיים ולשפר מאוד את איכות החיים״.
בכל ניתוח נוירוכירורגי מסירים חלק מעצם הגולגולת בכדי לאפשר גישה ניתוחית למוח. בטכנולוגיה החדישה של שתל שקוף, בסיום הניתוח במקום להחזיר את העצם, משתילים את השתל החכם. בשל שקיפותו, השתל מאפשר חדירה של גלי אולטרסאונד (שאינה מתאפשרת דרך עצם הגולגולת) וכך מתקבלות תוצאות מידיות לגבי ממצאים חשודים במוח. הרעיון שמאחורי פיתוח השתל הגיע מעולם הילדים, שלהם יש מרפס פתוח המאפשר לבדוק את המוח בעזרת אולטרסאונד.
טכנולוגיית שתלי הגולגולת אינה חדשה. היא משמשת כבר שנים לטיפול בנפגעי טראומה, כולל נפגעי תאונות דרכים שסבלו משבר מרסק בעצם הגולגולת. החידוש שמביא השתל השקוף הוא הגמישות הטיפולית שמתאפשרת בזכותו, לא רק לשימוש באולטרסאונד. לפי ד״ר הרנוף, בעתיד הנראה לעין ניתן יהיה להכניס לתוכו מכשירים זעירים שיאפשרו מדידה וניטור של המוח ממרחק אפס, באמינות גבוהה ודיוק מרבי. למשל, מכשיר EEG למדידת הפעילות החשמלית במוח, מד לבדיקת הלחץ התוך-גולגולתי או שתל שמלא בסוללות זעירות.
״בארה"ב הדברים כבר קורים״, מסביר ד״ר הרנוף. ״העמיתים שלנו במרכז המוח Johns Hopkins בבולטימור ייצרו לאחרונה שתל, המכיל סוללות רבות ויכול להפעיל ברציפות אלקטרודה תוך-מוחית לאורך שנים. כיום, כשמשתילים אלקטרודה במוח של חולי פרקינסון או אפילפסיה, אין ברירה אלא להשתיל גם קוצב תת-עורי בבית החזה, שיפעיל אותה באמצעות אותות חשמליים. את סוללות הקוצב צריך להחליף אחת לכמה זמן. שתל שמספק אנרגיה לאלקטרודה יחסוך את השתלת הקוצב ואת כל הפרוצדורה הכרוכה בכך״.
"פרופ’ צ’אד גורדון מבית החולים Johns Hopkins: אני שמח לומר שישראל היא המדינה הראשונה בעולם מחוץ לארה”ב שזיהתה במהירות את הערך העצום של הטכנולוגיה”
דוגמה אחרת היא חולה שסובל מלחץ מוגבר בראש, ומטופל באמצעות שאנט – מעקף למניעת דלף מוחי. החיסרון של השאנט הוא שמדובר במכשיר ״טיפש״ שאינו יודע להבחין לאיזו מידת לחץ להגיב. באמצעות השתל השקוף ניתן להכניס לעצם הגולגולת מד לחץ, לקבל רישום של החודש האחרון ולדעת מתי הלחצים של המטופל גבוהים – כשהוא אוכל, יורד במדרגות, עושה ספורט או נח – ניטור שנותן מידע 24/7. למעשה, השתל מהווה פלטפורמה לכל טכנולוגיה עתידית שתדע למדוד כל חלק במוח. ״היכולת לקרב חיישן מושתל למוח ולמדוד בו כל פרמטר באופן אמין, פותחת בפנינו מרחב בלתי נדלה למחקר, לפיתוח ולטיפול", אומר ד״ר הרנוף.
אחת הבשורות המרתקות ברפואת המוח היא השאיפה לטפל בעתיד גם במחלות פסיכיאטריות באמצעות נוירו-מודולציה. מדובר בטיפול שמייצר שינוי באמצעות גירוי מוחי עמוק, שנוצר משילוב של אלקטרודה וקוצב (ניתוח DBS, קיצור ל־ Deep Brain Stimulation). השתל השקוף יכול להשתלב במהפכה הזאת באמצעות הצגת תמונה מדויקת של עומקי המוח בקרב חולים בדיכאון או בסכיזופרניה. "מלהיב לחשוב שבדרך הזו נוכל לדעת את מצבו של החולה לפי מידע שנקבל מחיישנים זעירים, המוכנסים לשתל ומודדים לחץ, חמצן, אותות חשמל, טמפרטורה ועוד״, מסביר ד״ר הרנוף.
המדדים שיתקבלו בעזרת החיישנים יהיו מדויקים ביותר, ולכן לא שאפתני מדי לצפות שבתוך מספר שנים יפותחו גם מכשירי MRI זעירים. המכשירים, שגודלם לא יעלה על כמה סנטימטרים בודדים, יוכלו להיכנס אל תוך השתל ומשם אל מוח החולה. כבר היום עובדים בישראל על הקטנת מכשיר MRI לממדים של עט. המכשיר החדש יוכל להציג הרבה מאוד מידע מקומי שלא יכול היה להתקבל בגרסה המוכרת של המכשיר. למשל, ניתן יהיה לאבחן בעזרתו אם מדובר בגידול חדש או בגידול חוזר.
אחת התהיות של רופאים כיום היא שאלת האפקטיביות של החדרת שתל במקרה של חולים שמצבם לא מחייב ניתוח נוירוכירורגי. "כרגע אנחנו מדברים על החדרת שתל שקוף במטופלים עם אינדיקציה לניתוח, כמו לאחר כריתת גידול במוח או כשיש צורך בניתוח DBS להכנסת אלקטרודה למוח״, קובע ד״ר הרנוף. ״עם זאת, בעתיד יכול להיות שבמצבים מסוימים יהיה כדאי לבצע את הניתוח הזה רק לצורך ניטור ומניעה. כל עוד לא נכנסים למוח עצמו, הסיכון הוא מינימלי״.
לדבריו, ניתן להשחיל את השתל השקוף אל תוך הגולגולת בניתוח של שעה, שנעשה בגישה זעיר פולשנית, כשהמטופל משוחרר לביתו כבר למחרת. מכיוון שהשתל מקובע כחלק אינטגרלי מתוך העצם, ולא בתוך הרקמה – אין סיכון לזיהום מקום הניתוח או לאי קליטה של השתל. יתרון חשוב נוסף של השתל הוא שניתן להדפיס אותו במדפסת תלת ממדית, כך שיתאים באופן מדויק למטופל ולהתקנים שהרופאים מעוניינים להכניס לתוכו. עם פוטנציאל שכזה, הפנטזיות לגבי אפשרויות הטיפול העתידיות גדולות ושאפתניות. ״אני מאמין שלא רחוק היום בו נוכל לעזור לחולים בדרכים שלא חלמנו עליהן״, מסכם ד״ר הרנוף, ״מה שנראה אתמול כמו אגדה, יהפוך ממש בקרוב למציאות״.
