כשעמית יונקר (24), רוכב אופניים מקצועי, חווה כאבים בחזה וקשיי נשימה בסוף אימון בחודש יוני האחרון, הוא ייחס את התופעה לשריר תפוס בחזה. אלא שהכאבים הלכו והתגברו ויונקר החל להקיא. חבר הסיע אותו לבית החולים בילינסון, שם התברר שיונקר עבר התקף לב חריג. בחדר המיון הוא נכנס למצב של מוות קליני. התגובה המהירה של הצוות הרפואי, שביצע בו החייאה ופתח את החסימה העורקית בצנתור, הצילה את חייו.
המקרה של יונקר, למרות שהוא יוצא דופן, אינו לגמרי חריג. אף שספורט היה ונותר פעילות טובה לבריאות, עשרות ישראלים לוקים מדי שנה באירוע לבבי במהלך אימוני ריצה או רכיבה מאומצים. לפחות חמישה מתוכם לא שורדים את האירוע. “מוות פתאומי אצל ספורטאים חובבים מעל גיל 35 הוא תופעה מוכרת בעולם”, אומרת ד”ר שירית כזום־בייזר, מומחית לקרדיולוגיה ורופאת ספורט, המנהלת את המרפאה לקרדיולוגיית ספורט בבילינסון, “בקרב מתאמני ספורט אינטנסיבי, בעיקר בעשור הרביעי או החמישי לחייהם, אחד ל־15 אלף ימות מדום לב, ויש אומרים שהמספר הוא אחד ל־5,000. חשוב לומר שבכמה צעדים אפשר להפחית את הסיכונים משמעותית”.
הטכנולוגיה הרפואית הולכת ומתפתחת כל הזמן, אבל ד״ר כזום־בייזר טוענת שלפחות בעתיד הנראה לעין, לא יימצא תחליף לקלינאי עם ידע, ניסיון ואינטואיציה, “רופא שמסוגל לזהות בעיה אפשרית על סמך מפגש ושיחה עם מטופל, ובמקרה הצורך להפנות אותו לבדיקות שיכולות לאבחן מחלה ובכך להציל חיים”.
הסיפור של ד׳ (52), מרתוניסט בריא ללא מחלות ידועות בעברו, הוא דוגמה למקרה כזה בדיוק. אחרי מרתון בווינה החל לסבול מכאב ברום הבטן, שיכול להעיד בדרך כלל על בעיה במערכת העיכול, אך לעיתים גם להופיע במקרה של בעיה לבבית. ד׳ הגיע פעמיים למיון ובשני המקרים שוחרר לביתו. כשהכאב המשיך להציק, פנה למרפאת הספורט בבילינסון.
״חשדתי בבעיה לבבית והפניתי אותו לצנתור וירטואלי (CT קרדיאלי) ‑ בדיקה שמבוצעת רק במקרה של חשד קליני, בכדי להדגים את העורקים הכליליים״, נזכרת ד״ר כזום־בייזר. ״בבדיקה התגלה עורק מרכזי עם חסימה של 99 אחוז. הוא היה עלול ללקות באירוע לבבי ואף למות בכל רגע. מייד הכנסנו אותו לצנתור טיפולי והסרנו את החסימה באמצעות תומכן (סטנט). הוא חזר לרוץ באופן סדיר, עם מעקב שלנו. מאז, כל חברי קבוצת הריצה שלו מגיעים להיבדק אצלי״.
תקנות הספורט בישראל מחייבות ספורטאים מקצועיים המשתתפים בתחרויות לעבור בדיקת רופא וארגומטריה (אק”ג במאמץ). עם זאת, ספורטאים חובבים אינם מחויבים בכך, ודווקא הם מצויים בסיכון גבוה למוות פתאומי בזמן פעילות גופנית מאומצת. הסיבות לכך קשורות לעומס יתר על שריר הלב – בשל תוכניות אימון לא מדורגות ומבוקרות, וגם לנוכחות מחלה טרשתית שקטה, שאינה מאובחנת באנשים עם גורמי סיכון ורקע משפחתי שלא בוררו או טופלו בהתאם. אז איך ממשיכים בכל זאת לשמור על כושר ולצמצם את הסיכון?
1. פנו לקרדיולוג ספורט:
החלטתם להתחיל לעסוק בפעילות גופנית מאומצת? קבעו פגישה עם קרדיולוג במרפאת ספורט. המפגש כולל בדיקת היסטוריה רפואית ואיתור גורמי סיכון (שומנים בדם, עישון, לחץ דם, סוכרת, סיפור משפחתי ועוד), ובמידת הצורך הפניה לבדיקות סקירה.
2. ארגומטריה ובדיקות נוספות:
אק”ג במאמץ (ארגומטריה) היא בדיקת סקר טובה לספורטאים. בבדיקה תגיעו למאמץ מרבי, והיא תנבא בעיה לבבית בכ־70 אחוזי הצלחה. לאחריה יכול הרופא להפנות גם לבדיקה נוספת בהתאם לצורך ולחשד הקליני (אקו לב, אקו לב במאמץ, צנתור וירטואלי, מיפוי לב ועוד).
3. היו ערניים לסימנים מתריעים:
ירידה ביכולת ביצוע המאמץ, קוצר נשימה, תעוקה ואי נוחות בחזה או תגובות דופק לא אופייניות – כל אלה הן נורות אזהרה שבעקבותיהן יש לעצור ולפנות לרופא.
4. בצעו אימונים מוכווני דופק:
אימונים כאלה יאפשרו לנצל היטב את סיבולת הלב־ריאה, לאמוד שינוי ולשפר יכולת אירובית. במיוחד אם חוזרים לפעילות אחרי בעיה לבבית, חשוב מאוד לבצע את הפעילות עם מדידת דופק סדירה, בכדי לנטר את הפעילות ולשמור על מגבלות העצימות והדופק שנקבעו מראש.
5. הכירו את סיכוני הגיל:
בספורטאים מעל גיל 35 הסיבה למוות פתאומי בזמן פעילות גופנית היא מחלת לב כלילית, בשל טרשת שנוצרת מהצטברות הכולסטרול הרע על דפנות העורקים. בספורטאים עד גיל 30 הסיבה למוות פתאומי היא לרוב מחלות שריר הלב (מיוקרדיום). בדיקת רופא, אק”ג וארגומטריה מומלצות גם לצעירים לפני התחלת אימונים.
6. חיזרו לפעילות עם בקרה:
ההמלצה הגורפת כיום למי שעברו אירוע לבבי היא לבצע פעילות גופנית בעצימות שתיקבע בהמלצת הקרדיולוג. מטופלים אחרי אירוע או מחלת לב יעברו שיקום במטרה להחזירם לפעילות שקרובה ואולי אף זהה למה שעשו קודם.
7. הקפידו על עצימות נכונה:
חשוב שפעילות גופנית תהיה מותאמת בעצימותה ושתיעשה באופן מדורג. הדרך לבחון אם עצימות האימון שלכם נכונה, היא אם אתם מצליחים לדבר תוך כדי הפעילות: דיבור רגיל (עצימות נמוכה עבורכם), דיבור קטוע (עצימות בינונית עבורכם) או אי יכולת לדבר (עצימות גבוהה עבורכם).
8. התאמנו בצורה מאוזנת:
לצד גורמי סיכון אישיים, ספורטאים חובבים נמצאים בסיכון בגלל התחלה פתאומית של פעילות אחרי תקופה ארוכה של הימנעות מספורט, או ריכוז פעילות עצימה ליום אחד בשבוע בלבד (אנחנו קוראים להם “לוחמי סוף שבוע”). פעילויות מאומצות שנעשות רק פעם בשבוע עלולות ליצור עומס שאינו מותאם ולסכן את הספורטאי.
9. כל ספורט הוא טוב לבריאות:
אימונים נחלקים לאירובי (עבודה על מערכת הלב־ריאה) ואנאירובי (עבודה על כוח). ריצה, שחייה ורכיבה הם ספורט אירובי שחשוב מאוד לבריאות הלב, אבל רצוי לשלב אותם גם בעבודה על שרירים (חדר כושר ואימוני התנגדות) ובפיתוח היציבה והגמישות. בכדי להשיג תועלת לבבית נדרשות 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית קלה־בינונית, ורצוי לשלב עם שני אימוני כוח קצרים של עד כ־10 דקות.
10. אל תתאמנו כשאתם חולים:
אם יצאתם לפעילות כשיש לכם חום או כאשר אתם מצוננים או משתעלים, אתם בסיכון גבוה. גם שפעת קלה עלולה לגרום לדלקת סמויה של קרום הלב ושריר הלב. הפעילות הגופנית בזמן מחלה מאיצה את הדלקת ועלולה לגרום לכשל לבבי קשה, ואף למוות פתאומי.
_________________________________
עבודת מחקר נרחבת שפורסמה לאחרונה ב־British Medical Journal חשפה כי הנזק הכלכלי של תחלואת לב לשנה נע בין 1,065 דולר ל־71,775 דולר לחולה – כתלות במצב התחלואה הבסיסי ובאירוע שגרם להחמרה. כלומר, צמצום בתחלואה ושיקום מוצלח יניבו חיסכון עצום בתחשיב הכולל אשפוזים, הוצאות ישירות על שירותי בריאות, ביטוחים, הפסד ימי עבודה ועלויות פרטיות שבהן נושאים המטופלים ומשפחותיהם.
ד”ר אורית קרני־רחקוביץ’, מנהלת היחידה לשיקום לב במרכז הרפואי רבין (קמפוס השרון) מקבוצת כללית, מציינת כי תוכניות שיקום הלב מפחיתות את התמותה ממחלות לב ב־26 אחוז. לדבריה, 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית הן המינימום הנדרש למניעת ההחמרה בטרשת עורקים. רצוי ומומלץ להקטין את כמות הטרשת על ידי עלייה בזמן ובעצימות הפעילות הגופנית האירובית, זאת בשילוב עם הטיפול התרופתי המומלץ להקפדה על אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת.
“תוכנית השיקום במרכז רפואי רבין מיועדת לחולי לב, למחלימים ממחלות לב כגון התקף לב, צנתור טיפולי, ניתוח מעקפים, החלפת מסתם, השתלת דפיברילטור ואי ספיקת לב, וגם לאנשים בריאים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם״, אומרת ד״ר קרני־רחקוביץ׳. ״התוכנית משלבת פעילות גופנית מבוקרת ומותאמת אישית עם מעקב, הדרכה לאורח חיים בריא, איזון תרופתי ומעטפת תמיכה שניתנת על ידי רופאה, אחות, פיזיולוג, דיאטנית ועובדת סוציאלית”.
“ב־2021 נפתח קבוצות חדשות וייעודיות למטופלים שבקבוצת סיכון קרדיולוגית, כמו נשים עם סרטן שד, מטופלי דיאליזה, חולי סוכרת ועוד. עם כל הכבוד לצנתורים ולניתוחי הלב, לתוכנית השיקום הפעיל יש ערך מוסף חשוב ביותר לשמירה על בריאות הלב לאורך זמן”.
