יזמות עסקית שמתחברת למומחיות רפואית. רעיונות יצירתיים של עובדי בית חולים, המקבלים הזדמנות להפוך לפתרונות המחר. חברות סטארט-אפ שנהנות מגישה למחקר קליני יישומי ולביג דאטה עצום. כל המרכיבים הנכונים לחדשנות רפואית פורצת דרך, חוברים יחד במערך החדשנות של בילינסון שנכנס לאחרונה לשנתו השלישית.
חדשנות היא אומנם מנוע צמיחה מרכזי במערכת הבריאות, אבל בפעם הראשונה בישראל מוקמת מעטפת כזאת - מערך חדשנות שלם, המאגד יחד את התנאים הטובים ביותר לפיתוחי רפואה וביוטק שישפיעו על חייהם של מיליוני בני אדם.
חממת הפיתוח - חלק ממערך החדשנות של בילינסון מקבוצת כללית - הוקמה ב-2019 על סמך אבני יסוד שהובאו מה”מֶכּה” של החדשנות הרפואית: אוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בקליפורניה. המודל הותאם ופותח בבילינסון באופן שלא נעשה עד כה בארץ, כאשר ד”ר איתן וירטהיים, מנהל מרכז רפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון), רואה בו מרכיב מרכזי באסטרטגיית החדשנות וגולת כותרת למובילות של בית החולים. את החממה מוביל ד”ר ליאור פרל, מייסד ומנהל מערך החדשנות. פרופ’ דן שכטמן, זוכה פרס נובל ומגדולי המדענים של ישראל, ניאות לקבל על עצמו את תפקיד יו”ר חבר הנאמנים של מערך החדשנות, ומשתף פעולה עם פרופ’ רן קורנובסקי, מצנתר הלב הידוע שמכהן כיו”ר המועצה המייעצת של המערך. להקמת המיזם שותפים גם חברת מור יישומים מקבוצת כללית בהנהלת פיני בן אלעזר, עמותת ידידי מרכז רפואי רבין ומכון כללית למחקר שבראשו פרופ’ רן בליצר.
מערך החדשנות בבילינסון מעורר ציפיות להפוך לחוד חנית
בין חממות הסטארט-אפ הרפואי בישראל. “הקמנו את החממה בקומת החניון של בית החולים, בסגנון הגראז’ הסטארט-אפיסטי, כגוף שמתמקד באפיון וחקר הבעיה, סיעור מוחות, יישום, זיהוי צורך קליני ועיצוב פתרונות”, אומר הקרדיולוג ד”ר ליאור פרל שחזר לבילינסון מסטנפורד, המוסד המוביל בעולם בתחום היזמות הרפואית. עם הידע העשיר שצבר בתוכנית החדשנות המובילה “סטנפורד ביו-דיזיין”, שבמסגרתה נחשף למתודות של טובי המוחות המובילים בעולם, ד”ר פרל נבחר להקים את החממה בבילינסון ולהוביל את האינטגרציה בין כלל השותפים לחדשנות בבית החולים, בתמיכה של ד”ר בעז תדמור, ראש רשות המחקר. “הקמת החממה והמערך השלם שסביבה מחברת יחד יכולות קיימות ומתפתחות בתחומי המחקר הבסיסי והקליני, רפואה מותאמת אישית וגנומית, שימושי בינה מלאכותית וביג דאטה, פיתוחי בריאות דיגיטלית והדפסות בתלת ממד”, הוא מסביר, “למעשה, בנינו בית לכלל הרעיונות שעולים מהשטח ולחיבור נכון שלהם עם חברות טכנולוגיה, גורמים באקדמיה, שותפים פוטנציאליים ומשקיעים. החממה מלווה את הרעיונות הנבחרים, הן של צוותי בית החולים והן של יזמים מבחוץ, משלב ראשוני ועד למימוש ויישום קליני”.
בתוך שנתיים בלבד הוגשו לחממה מעל ל-200 רעיונות, וכ-20 מיזמים מובילים נמצאים כבר בשלבי פיתוח שונים. “המציאות בעולם זה מכתיבה תהליך סינון ומיון בררני מאוד”, מציין ד”ר פרל, “אנו מעריכים שרק 10 אחוזים מהפיתוחים יגיעו בסופו של דבר לשוק, בשל חסמים ואתגרים שונים. מצד שני, באיפיון נכון של הצורך ולימוד הסביבה הקלינית, העסקית והרגולטורית של כל מיזם, סיכויי ההצלחה גוברים”. היזמים עוברים מסלול מחקר והכנה של כל רעיון, בכדי לשפר את אפיון הצורך הקליני ואת ההכוונה לפיתוח הטכנולוגי ההולם. לדברי ד”ר פרל, כבר בשנה הראשונה להקמת המרכז נולדו רעיונות פורצי דרך על בסיס השיטה, והמסלול מאיץ כעת בשנתה השנייה של החממה. נוצרו שיתופי פעולה שוקקים עם מוסדות אקדמיים כגון אוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, מכון ויצמן, מכללת אפקה, בצלאל והמכון הטכנולוגי בחולון, ועם חברות מהתעשייה כמו מיקרוסופט, אמזון, טרנדליין לאבס, זברה ומדטרוניק. חלק מההמצאות שנולדו בחממה כבר הצמיחו כנפיים: משמונה פרויקטים שעלו ל”שלב הגמר” בשנת הפעילות הראשונה, שלושה הפכו לפטנט, הוקמו שתי חברות חדשות, ויוזמות מעניינות נוספות מצויות בשלבי פיתוח (ראו מסגרת).
הקמת החממה לא הייתה יוצאת לדרך ללא התגייסות של עמותת ידידי מרכז רפואי רבין, בהובלה של יו”ר העמותה פיני כהן והמנכ”לית אורלי מסקין. בנוסף על זיהוי הפוטנציאל לחיבור בין יזמים מהמגזר
חלק מההמצאות שנולדו בחממה כבר הצמיחו כנפיים: משמונה פרויקטים שעלו ל”שלב הגמר” בשנת הפעילות הראשונה, שלושה הפכו לפטנט, הוקמו שתי חברות חדשות, ויוזמות מעניינות נוספות מצויות בשלבי פיתוח
העסקי לבין יזמים בבית החולים, לטובת פיתוח רעיונות לקידום הרפואה, העמותה גייסה את המימון הנדרש להקמת החממה ולמימון ראשוני של כוח האדם. “אנחנו מעורבים לאורך שנים בפרויקטים משמעותיים בבית החולים ורואים בעצמנו שותפים לקידום מערכת הבריאות בישראל, בתחומי מחקר, פיתוח שירותים רפואיים ייחודיים וחדשנות”, אומרת אורלי מסקין, “פילנתרופיה מאפשרת פיתוח חדשנות רפואית וקידמה. יחד עם זאת, אנו מעודדים את בית החולים לייסד קרן הון־סיכון בבית החולים, בכדי לקדם את מיזמי המערך לחדשנות. החזון הוא שמקורות ההשקעה לחדשנות יבואו מבסיס עסקי ולא מפילנתרופיה. אנו מאמינים שאסטרטגיית בית החולים לקידום חדשנות רפואית תשפר את עתיד הרפואה למען הדורות הבאים”, מסכם פיני כהן.
השנה האחרונה של החממה לא הייתה רגילה. “הקורונה שינתה את התוכניות”, אומר ד”ר ליאור פרל, “באופן טבעי, ב-2020 הושם דגש על מיזמים רלוונטיים למצב החדש. האתגרים הרבים שהמגפה מייצרת הביאו לגל של רעיונות חדשים ומבטיחים, אשר חלקם הגדול בשלבי פיתוח סודי”.
“יש פה מתודה חדשה של הכשרת קלינאים מקרב המחלקות לאיתור ומציאת פתרונות בתוך בית חולים מוביל - מתן מענה ליזמים שמבקשים להיות הכי קרוב שאפשר לצורך האמיתי, למיטת החולה שעבורו נעשה המחקר, ליועצים הקליניים שמבינים את המחלות לעומקן, לבסיסי הנתונים העצומים. אין עוד מקום עם גישה לדאטה וניסיון קליני בהיקף ובעומק כזה. הכיוון הוא פיתוח ‘מלמטה’, מתוך הצורך שעולה מהמגע הישיר של אנשי הצוות שנמצאים מול המטופלים. המומחים של שוק הרפואה אינם רק הפרופסורים ומנהלי המחלקות - הם יכולים להיות הרופאה המתמחה, האח, המיילדת או הטכנאי. למעשה אנו מכשירים בבילינסון ‘צבא של ממציאים’, המבוסס על עובדי בית החולים הלומדים את שיטת החשיבה ומאתרים הזדמנויות חדשות להמצאה. חממת החדשנות של בילינסון ומערך החדשנות שמסביבה הם המעטפת הכי מאפשרת עבור כל ממציא, יזם ומשקיע החולם על פיתוחי הדור הבא ברפואה”.
מיפוי החישה האנושית
פרויקט ייחודי בקנה מידה עולמי בהובלת המרפאה בעיסוק אמנה עיסא וד”ר מיכאל פינדלר מהמחלקה הנוירולוגית והיחידה לצנתורי מוח, יחד עם ד”ר אורן צוקרמן, מנהל המעבדה לחדשנות במדיה MiLab במרכז הבינתחומי הרצליה. המערכת תמפה את החישה האנושית דרך חיישני מגע, טמפרטורה, לחץ וכאב, בחולים שעברו שבץ מוחי וסובלים מפגיעה תחושתית, במטרה לתת כלי אבחוני במסגרת התהליך השיקומי עבור נוירולוגים, מרפאים בעיסוק ועוד.
מכשיר לפירוק קרישי דם במערכת העיכול העליונה בזמן גסטרוסקופיה
להפחתת פרוצדורות חוזרות במטופלים ולקיצור זמן האשפוז. מיזם של ד”ר סטיבן שמאע, ג׳ררד אגילה ויאסין אבו-ווסל מצוות מהמכון לגסטרואנטרולוגיה.
מכשיר לגילוי שולי כריתת גידולים סרטניים
טכנולוגיה שתזהה את גבולות הרקמה הסרטנית במהלך ניתוח להסרת הגידול, ותנחה את הצוות המטפל באופן ישיר להפחתת שיעורי חזרת המחלה וסיבוכיה. הרעיון הוא של פרופ’ דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית.
מערכת בינה מלאכותית לזיהוי נגעים בלבלב
התוכנה תזהה ותאפיין נגעים חשודים בזמן אמת בבדיקת אולטראסאונד אנדוסקופית של הלבלב, לצורך זיהוי מוקדם של מחלת הסרטן הקטלנית. המיזם, בשיתוף המעבדה ל-computer vision במכון הטכנולוגי חולון ובהובלתו של ד”ר תום קוניקוף מהמכון לגסטרואנטרולוגיה, זכה כבר לתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן ושל האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה.
הנגשת המידע הגנטי האישי
פיתוח פלטפורמה שתאפשר לכל אדם לפנות למידע הגנטי שלו בנקודות שונות בחייו ולקבל החלטות המותאמות לו באופן אישי בנושאי מעקב רפואי, תרופות, תכנון משפחה, אורח חיים ועוד. הרעיון של ד”ר נועה רורמן שחר ממכון גנטיקה.
עוד במוסף
