כשא' אובחן כחולה בסרטן הערמונית, עמדה בפניו הבחירה האם לנקוט בטיפול רדיקלי כנגד הגידול, או להסתפק במעקב פעיל. הביופסיה שלו העידה על גידול מקומי, ברמת סיכון נמוכה - שבה לרוב ההמלצה תהיה להסתפק במעקב פעיל. זאת, מאחר שלטיפולים כגון הקרנות, ניתוחים ועוד יכולות להיות השלכות משמעותיות, ובהן דליפת שתן ואין אונות.
"הלכתי להתייעץ עם פרופ' לאונקולוגיה, והוא אמר שכדי לקבל את כל המידע הוא ממליץ לי על בדיקה חדשה, שנקראת פרולריס", מספר א'. "הבדיקה הזו בוחנת את הגנום של הגידול כדי לדעת מה רמת האגרסיביות שלו והסיכון להתקדמות המחלה, באופן אישי לכל חולה וחולה. לצערי, הבדיקה העלתה שהגידול שלי אגרסיבי יותר ממה שהעלתה הביופסיה הראשונית. עם זאת, זה היה הכלי שסיפק לרופא ולי את המידע הדרוש כדי לקבל החלטה - במקרה הזה, לעבור ניתוח".
ד"ר טוד כהן (MD), מנהל רפואי וסגן נשיא תחום אורולוגיה בחברת מיריאד (ארה"ב), שפיתחה את בדיקת פרולריס (Prolaris®), מסביר כי "הדילמה אם להסתפק במעקב או לנקוט פעולה היא לא פשוטה. פרולריס נועדה להוסיף מידע חיוני, בלתי תלוי במדדים המקובלים להערכת הסיכון מהמחלה, הנובע מהנתונים הגנומיים של הגידול הספציפי בחולה מסוים, כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורו".
כיום, השלב הראשון באבחון סרטן הערמונית יהיה לרוב בדיקת PSA, סמן בדם המעיד על רמת חלבון ספציפי המופרש מהערמונית. רמה גבוהה שלו מקושרת לכמה בעיות אפשריות, כגון ערמונית מוגדלת, דלקת בערמונית וכן סרטן הערמונית.
לדברי ד"ר כהן, "אם בדיקת הדם מצביעה על עלייה משמעותית ברמת ה-PSA, השלב הסופי, לאחר אבחון הדמייה נוסף, הוא ביצוע ביופסיה ממוקדת של הערמונית. בתהליך זה, דוקרים את הערמונית באמצעות מחט מספר פעמים, במטרה לדגום כמות מסוימת של תאים, ולשלוח אותם לאבחון פתולוגי. במסגרת האבחון הפתולוגי בוחנים את התאים מתחת למיקרוסקופ ומשתמשים במדרג הנקרא גליסון, על מנת לתאר את מידת הממאירות הגידול. ככל שהתאים פחות ממוינים והגידול נראה מתקדם יותר, הדירוג עולה.
"הרופאים משתמשים בנתונים אלה של PSA וגליסון כדי לסווג את המטופל לאחת מקבוצות הסיכון: נמוך, בינוני וגבוה, המתארות את הסיכון לתמותה מהמחלה. אלא שהמדדים הללו אינם מספיק מדויקים ומייצרים קבוצות מאוד הטרוגניות, עד כדי כך שיכולים להיות שני חולים עם אותם מדדים אבל סיכון שונה לחלוטין לתמותה מהמחלה.
"הקושי לאבחן את מידת האגרסיביות של המחלה בצורה מדויקת הוביל לכך שבעבר הלא רחוק, כמעט כל מטופל שאובחן בסרטן ערמונית היה נשלח לטיפולים אגרסיביים כגון כריתת ערמונית והקרנות. כיום כבר יודעים שבמרבית המקרים מדובר בגידול שאינו אגרסיבי, והשרידות של חולים בישראל שאובחנו בסרטן זה מגיעה ל-97%. כלומר, הרוב המכריע לא ימותו מסרטן הערמונית, אלא מזקנה או סיבות אחרות ולכן הנטייה הגוברת והולכת היא שלא לטפל ולבחור בדרך של מעקב פעיל, בחולים בעלי גידול ברמת סיכון נמוכה".
ד"ר כהן מסביר כי "מטופלים שנשארים במעקב פעיל, מבצעים אחת לתקופה בדיקת PSA וביופסיה חוזרת של הערמונית, כדי לוודא שאין התקדמות משמעותית של הגידול. מדובר בדרך פחות התערבותית, המאפשרת למטופל להימנע מתופעות לוואי אפשריות של הטיפולים הרדיקליים ועדיין להיות במעקב שיזהה התקדמות של המחלה במידה והיא מתרחשת".
בדיקת פרולריס מיועדת למטופלים שאובחן אצלם סרטן ערמונית, ולפי הביופסיה, הם ברמת סיכון נמוכה או בינונית. "הבדיקה מבוצעת על בסיס הביופסיה שכבר נלקחה ואין צורך בביופסיה חוזרת עבור הבדיקה", מדגיש דר' כהן. "מתוך הדגימה, מתמקדים בתאים שנמצאו כממאירים. בעוד שבביופסיה רגילה נבחן התא מבחינה חיצונית תחת מיקרוסקופ, בדיקת הפרולריס בודקת את ביטוי הגנים בתאים הממאירים. הבדיקה בוחנת 31 גנים הקשורים למנגנון של חלוקת התא, ונמצאו במחקרים שונים כבעלי יכולת החיזוי הטובה ביותר למידת האגרסיביות של הגידול והתקדמות המחלה (Cuzick et al. 2011)".
תוצאות הבדיקה ניתנות בדו"ח, המפרט את הציון המולקולרי שנמצא ובשילוב עם המדדים הקליניים גם את הסיכון לתמותה ב- 10 שנים כתוצאה ישירה מהסרטן אם המטופל יישאר במעקב פעיל בלבד (Cuzick et al. 2012 and 2015;) ומה הסיכון להתפתחות גרורות לאחר הטיפול (Canter et al. 2019). "בין היתר מבוססת הבדיקה על מחקר המראה כי מטופלים מתחת לערך סף מסוים של הבדיקה, שהיו במעקב במשך 10 שנים - לא מתו מסרטן הערמונית, לעומת מטופלים שהיו מעל לערך סף זה (Lin et al. 2018). כך הרופא והמטופל מקבלים מידע נוסף שמסייע להחלטות הטיפול: האם כדאי לבצע טיפול או להישאר במעקב", אומר ד"ר כהן. "כאשר מתגלה כי הגידול אגרסיבי, הבדיקה יכולה להעיד אם יש צורך בטיפול משולב, למשל טיפול הורמונלי בתוספת לניתוח (Tward et al. 2021)".
"המטרה היא קודם כל לעזור למטופלים שנמצאים בקבוצות סיכון נמוכות לדעת אם הם אכן מתאימים למעקב פעיל, או שהגידול אגרסיבי יותר ולכן כדאי להם לפנות לטיפול, או להיות במעקב צמוד ותכוף יותר. כמובן שהתהליך כולו מלווה בידי רופא המתמחה בסרטן ערמונית. ניתן לומר שעבור מי שהגידול שלו אגרסיבי יותר, הבדיקה מספקת נורה אדומה שקוראת לו לפעולה; ועבור מי שהגידול שלו פחות מסכן חיים, אנחנו מספקים ביטחון בכך שהדרך הנכונה עבורו היא מעקב פעיל".
חברת כצט, המשווקת את בדיקת Prolaris® בישראל, דואגת לשליחת הדגימות למעבדות חברת מיריאד האמריקאית, המתמחה בבדיקות גנטיות. כרגע הבדיקה עדיין מבוצעת באופן פרטי, אך בעלי ביטוח בריאות פרטי יכולים בחלק מהמקרים לקבל החזר בשיעור מסוים, וכן דרך הביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים. לפרטים נוספים ניתן לפנות לשירות הלקוחות של חברת כצט בטלפון 1-700-500-220.
