תחת ניהולה של האדריכלית ורד גינדי נמצאים 30 עובדים, כאשר 29 מהם הן נשים. משרדה, "גינדי סטודיו לאדריכלים", קיבל פרסים רבים בגין עיצוביו ונחשב לפורץ דרך מבחינה טכנולוגית. שיטת הניהול שלה היא ייחודית: “אני שמה את עצמי בתחתית הפירמידה. התפקיד שלי הוא להעצים את המנהלים שלי. התפקיד של המנהלים שלי הוא לתמוך בהתפתחות של הצוותים שלהם. אנחנו מאוד מאמינים בהעצמה אישית וגם בהעצמה נשית. הא/נשים שעובדים אצלי מנהלות ומנהלים פרויקטים במאות מיליונים עם אחריות כבדה".
בגיל 21 היא החלה ללמוד אדריכלות. מיד לאחר מכן נסעה ללימודי תואר שני באדריכלות בחו"ל ונבחרה לעבוד בסטודיו של דניאל ליבסקינד בטורונטו, קנדה, אדריכל נחשב שתיכנן את מוזיאון השואה בברלין. את התואר השני סיימה בהצטיינות. כאדריכלית בקנדה החלה לעבוד על מבני ציבור. כשחזרה ארצה עם בעלה ושני ילדיה, נכנסה כשותפה במשרד אדריכלים, ובגיל 40 יצאה לדרך עצמאית. היא עשתה קפיצה מטאורית, כשבגיל 42 זכתה לבנות את קמפוס "מובילאיי" בירושלים ואת קמפוס "מיקרוסופט" בהרצליה. מאז תכננה גם את המשרדים של "ג’נרל מוטורוס", "אינטל" בחיפה, "ריסקיפייד", "סיטי בנק", “סמסונג" ועוד רבים אחרים.
"אני בעלת עמוד שידרה חזק ושמירה תמידית על אופטימיות", אומרת גינדי, "בוחרת לראות את הטוב ולחשוב מחוץ לקופסא. אני בכלל לא מאמינה בשגרה. אני כל הזמן זזה ממקום למקום, ומחפשת את הטכנולוגיה והאמירה העיצובית הבאה".
כאשר נשאלת גינדי מהם האתגרים המקצועיים והניהוליים המשמעותיים ביותר שאיתם היא מתמודדת, היא מספרת כי האתגר המשמעותי הוא: "לתת מענה ופתרונות יצירתיים לשוק עבודה משתנה. היום סביבות העבודה עברו שתי מהפכות: האחת היא מהפכה דורית - אנו מסיימים לתכנן לדור ה-Y ומתחילים לתכנן לדור ה-Z. אופי העבודה של הדורות הללו שונה מהדורות שקדמו להם, גם בהתנהגות, גם בקשב וגם בטכנולוגיה. הם זקוקים למשרדים אחרים מאשר למשרדים שעיצבנו לפני עשור. את המהפכה השנייה הביאה הקורונה. הקורונה היוותה למעשה זרז לעבודה היברידית, והייתה הניסוי הגדול לעבודה מהבית ולא מחלל משותף. מצב זה יצר אתגר מקצועי. איזו סביבת עבודה את מעצבת כך שתגרום לאנשים לעבוד חלק ניכר מהזמן שלהם במשרד? ובזה אני עוסקת”.
"לפני מספר שנים, לקוח גדול שסגר איתי אמר לי: 'את מוצאת חן בעיני מאוד אך האם אין איזה גבר שאפשר לסגור איתו עניין?' תחום הבנייה הוא תחום גברי. רוב המהנדסים והקבלנים הם גברים. רוב מנהלי משרדי האדריכלים הגדולים הם גברים. מעולם לא נתתי לזה לעצור אותי ולא ראיתי את תקרת הזכוכית. אני מסרבת להשתמש בהיותי אישה במכרזים, כשלעיתים יש תיעדוף למשרד בניהול אישה כאפליה מתקנת. הקשיים הם לא חיצוניים, הם פנימיים - איזון בין בית, קריירה, ומשפחה".
"ההתמודדות הייתה יום יומית. האם הולכים לאסוף ילד חולה מבית הספר או לפגישה עם מנכ"ל שהוא לקוח חדש? אני עדיין חווה זאת. הפתרון הוא שבעלי עושה יותר בבית, הוא פרטנר מלא לתמוך באישה קרייריסטית מנהלת, ושותף מלא אם לא יותר, בכל נושא גידול הילדים. עניין שני הוא שלקחתי הרבה עזרה, וכמו כל דבר שיש לו מחיר בחיים, אני לא צופה בטלוויזיה, ומסתפקת במעט שעות שינה. פעמים רבות גם עבדתי אחרי שהילדים הלכו לישון. אני עדיין עובדת למעלה מ-12 שעות ביום. קמה בחמש וחצי בבוקר ועושה ספורט, ובשבע וחצי מתחילה את יום העבודה".
"ניהול נשי משתמש רבות באינטליגנציה רגשית, באמפטיה, ולרוב הוא גם נטול אגו וענייני. ניהול גברי הוא מאוד רציונלי ואנליטי. היתרונות של ניהול הם היא בראיית כל התמונה, ולקיחה בחשבון של עוד פרמטרים רבים לתוך ההחלטה. ניהול גברי הוא הרבה יותר קר וחד, הוא מוטה תוצאות".
"קודם כל צריך לבטא גמישות כמעסיק/ה מול נשים צעירות שהן גם אימהות, ולאפשר להן לקחת את פרק הזמן הנחוץ להן ללדת, להיות בחופשת לידה ולגדל ילדים קטנים. לתת אוויר לנשימה וגמישות לנשים בגילאי 30-40 אשר צריכות גם להתמקצע בקריירה שלהן וגם לגדל ילדים. הפגיעה בנשים שלא חוות גמישות במקום העבודה היא שהן מתחילות להקים משפחה רק בגיל 40 ואז עשויות להיות בעיות פוריות או שהן מאיטות את הקצב בגיל 30 ומגיעות לא בשלות לשוק העבודה בגיל 40. למנוע אפליית נשים זה לתת סביבת עבודה תומכת לנשים צעירות, שנמצאות גם בתחילת הקריירה וגם בתחילת שלבי הקמת המשפחה, מתוך הבנה ששני הדברים צריכים להיעשות במקביל ועם איזון".
"למנוע אפליית נשים זה להעניק סביבת עבודה תומכת וגמישה לנשים צעירות שנמצאות גם בתחילת הקריירה וגם בתחילת שלבי הקמת המשפחה, מתוך הבנה ששני הדברים צריכים להיעשות במקביל ועם איזון"
__________________________
ורד גינדי - אדריכלית, מנכ"לית ובעלים של גינדי סטודיו לאדריכלים
גיל: 48
מצב משפחתי: נשואה + 3
מקום מגורים: אבן יהודה.
השכלה: תואר ראשון בפילוסופיה, תואר שני מקצועי באדריכלות ותואר שני נוסף בפילוסופיה.
תחביבים: צלילה - גם עם כרישים, ריצה והליכה בטבע.
מוטו: העצמה.
