ישראל, שנת 2029. יואל כהן בן ה־31, תקווה אולימפית בענף הגלישה, מגלה בעקבות בדיקת דם פשוטה שהוא סובל מחוסר איזון של חומרים בדם הנקראים מטבוליטים. מודאג, הוא פונה לרופא שמציע לו הסבר פשוט: חיידקי המעי בגוף שלנו אחראים על יצירה של מטבוליטים, אשר חלקם עוזרים להגן על הלב. אצלך יש מחסור משמעותי בחלק מהמטבוליטים האלה.
המשמעות, ימשיך הרופא, היא שלמרות שאתה נמצא בשיאך מבחינה פיזית, אתה בקבוצת סיכון לפיתוח מחלת לב. הפתרון יהיה נטילת קפסולות שיכילו חיידקי מעי טובים שייקלטו במעי של יואל, ייצרו את החומרים החסרים וישחזרו את ההגנה הנדרשת על הלב שלו. כתוצאה מכך, הסיכון שלו ללקות בעתיד במחלת לב יצנח דרמטית.
בהווה של ישראל 2021, נראים כבר ניצנים של הסיפור הבדיוני של כהן. ד”ר יעלה טלמור־ברקן, קרדיולוגית בכירה ויוזמת מחקר חדשני המשותף לבית החולים בילינסון מקבוצת כללית ולמכון ויצמן, טוענת שהרכב המטבוליטים בדם עשוי להיות המפתח לזיהוי ומניעה של מחלות לב בעתיד. “אנחנו מאמינים שגורמי הסיכון השונים למחלת לב מיוצגים על ידי עודף או חוסר של מטבוליטים ספציפיים הנמצאים בדם. בעתיד נוכל לאפיין כל חולה ולהתאים לו טיפול מותאם אישית”.
המחקר מבוצע בשיתוף פעולה בין המחלקה הקרדיולוגית בבילינסון בניהולו של פרופ’ רן קורנובסקי, לבין פרופ’ ערן סגל והדוקטורנט נועם בר ממכון ויצמן. באופן מפתיע, למרות ההתקדמות הניכרת של הרפואה בתחום הלב, חולים ללא גורמי סיכון נראים לעין ממשיכים לסבול מהתקפי לב – חלקם בגילאים צעירים משמעותית. “גם לאחר טיפול אופטימלי, עד עשרה אחוזים מהחולים חוזרים בשנה הראשונה עם התקף לב נוסף”, מסבירה ד”ר טלמור-ברקן, “נתונים אלו מרמזים על מעורבות של גורמי סיכון נוספים. חיפשנו גורמי סיכון סמויים והחלטנו להתמקד במיקרובַּיוֹם – סך החיידקים והמיקרואורגניזמים המאכלסים את גוף האדם”.
במחקר, מסבירה ד”ר טלמור-ברקן, השוו החוקרים בין נבדקים בריאים לבין קבוצת חולים שעברה התקף לב. “בחנו את אוכלוסיית המיקרוביום במעי ואת אלפי המטבוליטים בדם בשתי הקבוצות, ויצרנו מאגר נתונים רחב היקף שנמדד ונבחן גם על ידי שותף אירופאי. יחד יצרנו את בסיס הנתונים הגדול ביותר של חולי לב שנאסף עד כה, המכיל מידע מפורט מאוד בהיבט הקליני והמעבדתי (מיקרוביום ומטבוליטים). זהו כוח משמעותי, שבאמצעות מודלים מתמטיים ובינה מלאכותית איפשר הבנה של מסלולים מטבוליים הקשורים לחיידקי המעי, שלא היו ידועים עד כה”.
“אוכלוסיית חיידקי המעי מפרקת מזון למטבוליטים שנספגים מהמעי לדם. ישנם מטבוליטים שמגנים על הלב, וכאלו שמזיקים ללב. היום, בעקבות המחקר שלנו ועבודות נוספות בתחום, אנו יודעים שהרכב חיידקי המעי של חולי הלב שונה באופן משמעותי מזה של אנשים בריאים. אנחנו מאמינים שחיידקים אלו חשובים לא פחות מגורמי סיכון ידועים כדוגמת תזונה וגנטיקה לחיזוי הסיכון להתפתחות מחלות לב”.
“בדיקת דם מאפשרת לנו כיום להשוות בין תמונת המטבוליטים באדם חולה לאדם בריא. כך ניתן להבין מה בדיוק חסר. ברגע שנוכל להשלים זאת – כאן תגיע פריצת הדרך הטיפולית. המטרה היא שנוכל להחזיר לחולים בבליעת כדור את מה שחסר להם להגנה על הלב ולצמצם בכך את התחלואה הלבבית. אנחנו מאוד מאמינים במסלול הזה. לכן בשלב ראשון, אנחנו רוצים לבנות מפה מטבולית אישית המבוססת על המיקרוביום והמטבוליטים. מפה זו תאפשר לנו להעריך את רמת הסיכון בה מצוי כל חולה, ולהבין מהם המטבוליטים החסרים לו ואילו גורמי סיכון אינם מאוזנים אצלו. בהמשך, יוכל כל מטופל לקבל את המטבוליטים והחיידקים החסרים באמצעות קפסולות המכילות חיידקי מעי”.
כבר היום מפותחות קפסולות חיידקים כאלה הניתנות לבליעה. כיוון טיפולי זה נראה מבטיח, וייתכן שיעזור לחולים המגיעים עם אירועי לב חוזרים, שעבורם הטיפול המוכר כיום לא נותן מענה מספק. לדברי ד”ר טלמור-ברקן, המחקר ממשיך וכעת מגייסים אליו בבילינסון אלפי מטופלים חדשים. “המטופלים שישתתפו במחקר יעברו סדרת בדיקות מקיפה בשיתוף עם מכון ויצמן ומיפוי מטבולי אישי, בתקווה שבעתיד ייהנו מפירות המחקר”.
