"מיד כשהחלו להתברר ממדי מגפת הקורונה, חוקרים רבים באוניברסיטה שלנו החליטו להתגייס, איש איש בתחומו, כדי לקדם את הזיהוי של הקורונה, הטיפול והמניעה שלה, וגם את הבנת ההשלכות שלה על האנושות", מספרת פרופ' שולה מיכאלי, סגנית נשיא אוניברסיטת בר אילן למחקר, ואחת הנשים הבכירות באקדמיה הישראלית – שהיא אף בעלת רקע בחקר מחלות זיהומיות. "זו התגייסות שניתן לראות רק במוסד מחקר רב-תחומי, כמו שלנו".
בימיה הראשונים של המגפה בישראל, עוד לפני הכרזת הסגר, הבינה הנהלת האוניברסיטה את גודל השעה – והחליטה להקים "פורום קורונה", המאגד כ-80 חוקרים מכל הפקולטות באוניברסיטה. בראש הפורום עמדה פרופ' מיכאלי. "הבנתי שהולך להיות משבר גדול, ושאנחנו חייבים להתארגן ולתרום כמיטב יכולתנו", היא אומרת. "יחד עם נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן, התחלנו מקבוצה של שבעה אנשים – אבל בכל חלקי האוניברסיטה שמעו על הרעיון, והקבוצה גדלה וגדלה משבוע לשבוע. אנחנו נפגשים בזום מדי יום חמישי, מציגים את הפרויקטים ודנים בבעיות הבוערות שעל הפרק.
"כך למשל, כל העולם רודף עכשיו אחרי טכנולוגיה לזיהוי מהיר של הקורונה. זה בדיוק מה שעושה ד"ר עמוס דניאלי, שעובד על קיצור זמן האבחון של חולי קורונה משעתיים ל-15 דקות בלבד. זאת, באמצעות טכנולוגיה לזיהוי אופטי רגיש של RNA, על ידי צימוד ה-RNA של הווירוס למולקולה פלואורסצנטית – הפולטת אור כאשר מאירים עליה בקרן לייזר. בריכוזים נמוכים של RNA האות הנפלט נמוך מדי – והטכנולוגיה שמפתח ד"ר דניאלי נועדה לפתור בעיה זו.
"הכוונה היא גם להשתמש בכך להגברת המהירות ועוצמת הזיהוי של נוגדנים בסרומים של האוכלוסייה, כדי להבין כמה אנשים נחשפו לנגיף ולהתכונן למקרה של גל נוסף. השיטה של ד"ר דניאלי מקצרת את התהליך, ואף הופכת את הבדיקה לרגישה יותר. הוא פועל בשיתוף פעולה עם המעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר, ועם ד"ר מיכל מנדלבאום וד"ר יניב לוסטיג, ששניהם אף עשו את הדוקטורט שלהם אצלי".
שתי קבוצות אחרות עובדות על טיפול לקורונה – האחת בהובלת פרופ' גור יערי מבית הספר להנדסה, והשנייה בהובלת ד"ר מיטל גל תנעמי מבית הספר לרפואה ביולוגית. "ד"ר גל תנעמי עבדה על וירוס ההפטיטיס, ועם התפרצות הקורונה החליטה לנצל את הידע שצברה כדי לחקור אותה", אומרת פרופ' מיכאלי. "ד"ר יערי, שהוא ביואינפורמטיקאי, רוצה לזהות את הרפרטואר של הגנים של הנוגדנים בחולים שהחלימו. באמצעות המידע הזה אפשר יהיה למצוא, אולי, דרך לרפא את המחלה הנגרמת על ידי הווירוס. יצוין שעבודה זו, כמו עבודתו של ד"ר דניאלי, זכתה למימון ממשרד המדע".
לדברי פרופ' מיכאלי, "יש לנו קבוצות של חוקרים בביו-הנדסה, כמו דיקאן הפקולטה להנדסה, פרופ' זאב זלבסקיי, שקיבל מענק ממשרד המדע כדי לפתח ניטור מרחוק של רמת החמצן בדם על ידי תנועות עיניים. אצל חולים ב-Covid-19 רמת החמצן בדם נמוכה, כי הריאות לא פועלות בצורה תקינה; וזהו כלי ראשוני יעיל שיכול לעזור לנו לברר מרחוק אם אדם סובל מבעיה נשימתית.
"גם שיטת חיטוי חדשנית פותחה כאן – על ידי ד"ר ערן אברהם וד"ר יצחק כהן, הפועלים במעבדה של פרופ' דורון אורבך במחלקה לכימיה והמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים. הטכנולוגיה שלהם מאפשרת לייצר חומר חיטוי ממי ברז פשוטים, ובכך להימנע מהנזקים הבריאותיים והסביבתיים של חומרי החיטוי הקיימים. בדיקות שערכו ד"ר אינה קלט וד"ר טטיאנה שטיינברג-בורודיאנסקי ממעבדתה של פרופ' רונית שריד מהפקולטה למדעי החיים, הראו כי הפיתוח הייחודי קוטל גם וירוסים ממשפחת הקורונה.
"אנו רואים התגייסות נרחבת במיוחד במדעי המחשב והמתמטיקה. ד"ר ברוך ברזל מהמחלקה למתמטיקה והצוות שלו פיתחו אסטרטגיה ליציאה מושכלת מההסגר, מתוך הבנה שלא ניתן להמשיך בריחוק חברתי הרמטי לאורך זמן, הן בשל ההשלכות הכלכליות והן בשל ההשלכות הפיזיות והנפשיות.
"האסטרטגיה שלו היא של סגר במשמרות – כאשר מחלקים את האוכלוסייה לשתי קבוצות, ובכל שבוע, אחת מהן נמצאת בסגר, בעוד השנייה ממשיכה בפעילות. תוכנית זאת, יחד עם בידוד החולים הסימפטומטיים ושמירה כללית על זהירות, עשויה לגבור על הווירוס ולאפשר חזרה לשגרה תוך זמן קצר - וכל זאת תוך שמירה על פעילות כלכלית בהיקף של 50%".
פרופ' מיכאלי שבה ומדגישה את הייחוד של בר אילן, כאוניברסיטה המכילה את כל הפקולטות. "כולם התגייסו למאבק – מדעי החברה, ובהם פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה ובית הספר לחינוך; הפקולטה למשפטים ומדעי הרוח; וכמובן, המדעים המדויקים ומדעי המחשב. השתמשתי ביכולת שלי לחבר בין אנשים, ורתמתי את ההיכרות המעמיקה שלי עם הקמפוסים השונים באוניברסיטה – כדי לעורר עניין, להעלות את המודעות לקיומו של הפורום ולהביא אליו משתתפים חדשים.
"יש עוד דוגמאות רבות למחקרים הנערכים עכשיו, גם בתחומי מדעי החברה, התחבורה ועוד. אני מקווה שנוכל ליישם את מה שלמדנו כאן גם בשנים הבאות, ולהקים עוד פורומים כאלה. זה מחבר מאוד בין האנשים, ועוזר ליצור שיתופי פעולה שאיש לא חשב עליהם קודם. בדבר הרע הזה שנקרא קורונה, נוצרו הזדמנויות, דרכי חשיבה חדשות, שיתוף פעולה, אחווה וערבות הדדית בין החוקרים. זה ממש מחמם את הלב".
עוד במוסף
