"תוך כדי ההתמודדות עם נגיף הקורונה נכנסנו לעידן חדש בתחום הרפואה מרחוק, חזית של עשייה שתוביל אותנו בחמש השנים הקרובות", אומר ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה, חטיבת הקהילה, בכללית. "המשבר האיץ תהליכים רבים, שבזמנים אחרים היו נדרשים להם חודשים ושנים כדי להבשיל. נדרשנו לתת פתרונות מיידיים, מהיום למחר, ולמשימה זו התגייסנו כולנו - צוותי הרפואה, הסיעוד, המחשוב והמינהל, כדי לאפשר מתן טיפול רפואי מיטבי בבית החולה באמצעות רפואה מרחוק. התפרצות הקורונה שינתה את יחסי המטפל והמטופל. בתקופה קצרה שידרגנו את היכולות הדיגיטליות שלנו וכיום עומדות לרשות המטופל אפשרויות רבות לקיום מפגש רפואי מרחוק".
לדברי ד"ר נצר, המעבר המהיר לרפואה מרחוק מסתמן כהצלחה. "אחרי חודשיים של עבודה בדרך זו, עולה כי יותר מ-30% מהמפגשים בין הרופאים לחולים היו מפגשים מרחוק, באמצעות טלפון או על ידי מערכת טלה-רפואה, המשלבת שיחת טלפון ווידאו. רמת שביעות הרצון הגבוהה של המטופלים הפתיעה גם אותנו. המטופלים לא נדרשו להגיע למרפאות ולהיחשף לאנשים אחרים בשיא התחלואה, ומרביתם קיבלו שירות זמין ומהיר ביותר מרחוק" .
מציאות חדשה זו תלווה אותנו גם בשנים הקרובות. הטלה-רפואה תתפתח ותהפוך לטכנולוגית ופשוטה יותר כדוגמת הטייטו (מכשיר לבדיקה מרחוק), שנכנס לפני מספר שנים ובהצלחה יתרה לרפואת הקהילה", אומר ד"ר נצר. "אחת המטרות העיקריות היא לנטר מרחוק חולים הנמצאים בקבוצת סיכון, כשהם בביתם, במטרה לחזות את ההידרדרות מבעוד מועד, טרם התרחשותה ולפני שהחולה יידרש להגיע למרפאה או לבית החולים.
"האמצעים לכך כבר קיימים. בשלושת החודשים האחרונים, כלל רופאי ואחיות הקהילה בכל רחבי הארץ טיפלו 'מרחוק' ב-5,000 איש ויותר בביתם או בבית המלון. למעשה, הקמנו מערך אשפוז בקהילה. מדובר בחולי קורונה אשר צוידו במכשיר למדידת רוויון חמצן בדם (מד -סטורציה) ובמדחום ופעמיים ביום קיבלו טלפון מרופא או אחות שניטרו את מצבם הרפואי. חלקם חוברו לאפליקציה לניטור מרחוק, בה החולה רושם את הפרמטרים הקליניים הנדרשים ורופא או אחות יכולים לעקוב אחר נתונים אלה בצורה גרפית לאורך ציר הזמן, כשהם מזהים הידרדרות, באפשרותם ליזום שיחה עם החולה.
"באחד המקרים, רופא אשר עקב אחר חולה גילה כי רוויון החמצן בדם שלו נמצא בתהליכי ירידה. בשיחה טלפונית הוא שמע שהחולה נמצא בקוצר נשימה – ושלח אותו מיד למיון. החולה הגיע למיון, ובתוך שעתיים כבר הונשם. היום, הוא בבית – וחזר לשגרה ".
כיום, מבקשת כללית לרתום את הידע והניסיון שנצברו בתקופת הקורונה למען שיפור השירות העתידי. "אנחנו עובדים על רשימות פרואקטיביות לכל רופא משפחה בכללית", אומר ד"ר נצר. "הכוונה היא להשתמש בנתונים אשר נמצאים ב-Big Data כדי ליצור מודל חיזוי לתחלואה קשה בקורונה. במקביל, נבנה מודל חיזוי להידרדרות לחולים הכרוניים, שמצבם יכול להחמיר עד כדי אשפוז ותמותה.
"בעזרת מכון המחקר בכללית חצבנו מידע מתוך מערכות המחשוב על יותר מ-20 אלף משתנים, ויצרנו מודלים בתהליך המערב כוח מחשובי חזק עם ניסיון רפואי. חלק מהמודל כבר אומץ על ידי משרד הבריאות, לצורך חיזוי סיכוי התחלואה בקורונה. יצרנו כלי איכותי שעוזר לרופא להחליט מי מאלפי חוליו נמצא בסיכון גבוה וכך לתעדף את הטיפול בצורה הטובה ביותר. אנחנו מאמינים כי בתוך חודש נסיים פיתוח מואץ, נעלה לאוויר עם רשומות אלו ונשדרג את העבודה במרפאות לרפואה יוזמת ופרואקטיבית".
בכללית ממשיכים להתכונן לאפשרות כי בחורף הקרוב, ניאלץ להתמודד עם גל שני של מגפת הקורונה. "פעלנו היטב בגל הראשון, ואני מאמין שבמידה שיהיה גל נוסף, השילוב של הניסיון שצברנו עם הטכנולוגיה ישפר עוד יותר את איכות השירות", אומר ד"ר נצר.
"בנוסף, בעזרת הטלה-רפואה, אנחנו מסיטים את מרכז הכובד מבתי החולים לקהילה. בתקופת הקורונה, הקהילה ריכזה את רוב המאמץ הטיפולי בחולים הקלים והבינוניים, ובכך אפשרה לבתי החולים להתמקד בחולים הקשים. הרפואה בקהילה הוכיחה את יכולתה לתת טיפול מיטבי. שיעור גדול מאוד מהחולים כבר החלים לחלוטין. כעת אנחנו בישורת האחרונה, ואני מניח שבתוך שלושה עד ארבעה שבועות, רובם ככולם יוגדרו כמחלימים.
"מהניסיון שנצבר בשלושת החודשים האחרונים, המטופלים בוודאי ירצו להמשיך במגמה החדשה. מטופלים רבים הבינו כי עדיף להתקשר לרופא ולא להגיע למרפאה. כיום, ברפואה ראשונית ובאמצעות הטלה-רפואה, ניתן לתת פתרון לכ-30% ויותר מהבעיות שעולות במפגש פרונטלי. ככל שנוסיף יותר אמצעי ניטור ורפואה מרחוק נוכל לערוך לחולה בדיקה מקיפה יותר בביתו. כמובן שתמיד יהיו חולים שיצטרכו להגיע למרפאה, למפגש פרונטלי עם הצוות הרפואי, אבל בהחלט נוכל לצמצם משמעותית את מספרם ואת תדירות הביקורים.
"מגמה נוספת שתגבר היא בתחום השירותים 'עד הבית'. נרחיב את אישפוזי הבית לחולים אקוטיים, את אספקת התרופות לבית המטופל, את השירותים למטופלים המרותקים לביתם ועוד.
"כראש אגף הרפואה, למדתי בחודשים האחרונים על האיכויות והיכולות המגוונות של שירותי הבריאות בכללית תוך שילוב של מנהיגות, הובלה ומצוינות. בשעת דחק ולעיתים גם בחוסר ודאות, ידענו כולנו לעבוד בשיתוף פעולה ובלוחות זמנים שאלמלא הקורונה, סבור הייתי כי הם בלתי מציאותיים . יותר מתמיד, גאה אני היום להיות שייך למשפחת הכללית".
עוד במוסף