אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שנספה באסון החללית קולומביה ב-2003, אמר במהלך תצפיתו מהחלל, "כדור הארץ שלנו הוא יפהפה, אבל מה שיותר מעניין שהאטמוספירה היא דקיקה, אנחנו צריכים לשמור עליה כעל בבת עינינו."
20 שנה מאוחר יותר, האנושות עדיין לא שומרת על האטמוספירה כפי שביקש אילן. שנת 2023 נרשמה כשנה החמה ביותר המתועדת בהיסטוריה.
הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת הגיעה ל-1.49 מעלות צלזיוס, מעל לממוצע העולמי שהיה ערב המהפכה התעשייתית. גבוה ב-0.17 מעלות לעומת 2016 שהייתה החמה ביותר עד כה.
בכך הגיעה האנושות (לפחות בשנה זו) לרף התחתון של הסכם פריס מ-2015, שקורא למדינות העולם לא לחצות התחממות של 2 מעלות ובשאיפה להישאר מתחת להתחממות גלובלית של 1.5 מעלות.
המשך התחממות נרשם גם בטמפרטורת המים באוקיינוסים שהגיעה לשיא היסטורי מאז החל תיעוד טמפרטורת הים. הפשרת הקרחונים באנטרקטיקה ובגרינלנד נמשכת בקצב מואץ ועימה עלייה ממוצעת של פני הים בקצב שנתי של כחצי סנטימטר. הצפי הוא ש-2024 תהיה חמה אף יותר, כאשר עליית הטמפרטורה הצפויה ל-2024 נובעת משילוב של מגמת ההתחממות הגלובלית ארוכת השנים בתוספת אפקט אל ניניו השנה.
הריכוז של גזי החממה העיקריים באטמוספירה המשיך לעלות: פחמן דו-חמצני הגיע לריכוז של 419 חלקיקים למיליון (בהשוואה ל-280 למיליון לפני המהפכה התעשייתית), ואילו המתאן טיפס לריכוז של 1,902 חלקיקים למיליארד (בהשוואה ל-722 חלקיקים למיליארד לפני המהפכה התעשייתית).
כל אלו הובילו לשנת שיא של אירועי קיצון ואסונות טבע דוגמת סופות עזות ושריפות יער נרחבות. זכורות לרעה השרפות בקנדה שכיסו את שמי ניו יורק בערפיח ועשן, והשריפות בארצות הברית ומדינות הים התיכון - רוחות עוצמתיות, שיטפונות דוגמת זה שהתרחש בלוב בעקבות הסופה דניאל והביא למותם של אלפים, גלי חום בצפון אמריקה, אירופה ועוד. אלו בתורם תורגמו לפגיעה בתפוקה החקלאית ובזמינות מים לשתייה וחקלאות, בנזקים עצומים לרכוש ובתמותה. עלות הנזק המוערכת ב-2023 בארצות הברית לבדה היתה 100 מיליארד דולר.
מעבר לאנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית, אגירת אנרגיה, תפיסה וקיבוע של פחמן דו-חמצני ועוד, בכדי לצמצם פליטות, יש כמובן צורך לרכז מאמץ בבניית חוסן ובהסתגלות ולהכין את עצמנו למשבר שכבר החל. כל אלו דורשים חדשנות אקלימית רבה, פתרונות טכנולוגיים ויוזמה.
ישראל, כמי שהתמודדה מראשית הקמתה עם אתגרי מדבור, מחסור במים, בצורות וטמפרטורה גבוהה, השכילה לפתח מגוון שיטות ואמצעים להתמודד עם משבר האקלים, שיכולים לשמש מודל ודוגמה למדינות רבות בעולם.
ניקח למשל את תחום המים, כאשר ישראל נחשבת מובילה עולמית בחיסכון במים, בטיהור שפכים, בהשקיה במים מליחים ובהתפלת מי ים. בישראל מתקיימת הלכה למעשה כלכלת מים מעגלית שיכולה לשמש כמודל ליישום ולחיקוי בעולם כולו, בין אם מדובר במדינות מפותחות או מתפתחות.
תחום אחר הוא ביטחון המזון. ישראל מייצרת יותר בפחות משאבים: פחות מים ופחות קרקע. השקיה בטפטוף שפותחה בישראל מייצרת 50% יותר מזון בחצי מכמות המים הנהוגה בשיטת השקיה בהצפה. חקלאות מדברית וייעור מחדש באזורים צחיחים למחצה הם תחומים נוספים בהם ישראל מתמחה. העולם מתמודד עם דרישה אדירה לספק יותר מזון ויותר תוצרת חקלאית לתעשייה. בה בעת, משבר האקלים פוגע בצורה ניכרת ביכולת שלנו לייצר מזון ומפחית את התפוקה החקלאית. תחום המזון הוא בלי ספק תחום מרכזי בו תרומתה של ישראל לעולם משמעותית.
בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחתה של תעשיית תחליפי חלבון שלה יש פוטנציאל עצום להגביר את ביטחון המזון העולמי. מדינת ישראל היא שנייה בעולם בפיתוח של תחליפי חלבון מן החי, תחום הנחשב הבטחה כלכלית משמעותית בשנים הקרובות ועימו גם תרומה גדולה להפחתת פליטות גלובלית של גזי חממה. תחומים נוספים המתפתחים בישראל הם תפיסה וקיבוע פחמן, חישה מרחוק באמצעות לוויינים ורחפנים למיקסום ייצור חקלאי, ייעול השימוש במים להשקיה, ניטור קיבוע פחמן, מניעת שריפות ועוד.
במשרד החוץ אנו משקיעים רבות בחשיפת היכולות הישראליות פורצות הדרך בחו"ל, בין אם בעבודה הכלכלית של הנציגויות הישראליות הפרוסות ברחבי העולם בשילוב עם אגף כלכלה במטה בירושלים, ובין אם באמצעות בניית יכולות ומתן הדרכות והכשרות בעולם המתפתח, באמצעות סוכנות הפיתוח הבינלאומית של ישראל, מש"ב.
ישראל משתלבת באופן פעיל בוועידות האקלים האחרונות COP שהתקיימו בשארם א'-שייח ובדובאי וכבר החלה בהיערכות לוועידת האקלים 29COP בבאקו, בירת אזרביג'אן, שתתקיים בנובמבר השנה. בוועידות אלו אנו שמים דגש על חשיפת הפתרונות האקלימיים הישראליים לבעיות "הבוערות", תרתי משמע, של תקופתנו.
מגזר החדשנות האקלימית הישראלית מתפתח במהירות ועל פי נתוני רשות החדשנות וקהילת פלנטק, אחד מכל שישה סטרטאפים שהוקמו בישראל ב-2022 עסק בתחום זה, שבו קיימים כבר כ-800 סטרטאפים ישראלים. עם עוד מאמץ והשקעה במחקר ופיתוח הממשלתי וחיזוק המחקר האקדמי והמעשי, ישראל צריכה ויכולה לעמוד בחזית החדשנות האקלימית העולמית, ולהביא לחיזוק משמעותי של המשק והיצוא הישראליים, לשיפור תדמיתנו בעולם, וכמובן, לתרום לצמצום השלכות משבר האקלים העולמי.
השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות ואחראי על תחום דיפלומטיית האקלים במשרד החוץ
הכתבה מטעם משרד החוץ הישראלי
