מדו"ח מבקר המדינה ל-2024, עולה כי "משרד האוצר ממשיך לראות בנושא האקלים סוגיה סביבתית המטופלת בעיקר ברמת המשרד המקצועית - ביצועית במקום סוגיה כלל משקית כלכלית". על פי הדו"ח, אף שנושא האקלים משפיע רוחבית על המשק, משרד האוצר בעיקר מגיב למתרחש בתחום ואינו נוקט יוזמות. לעתים, על פי הדו"ח, המשרד אף מביא "לבלימת האמצעים הדרושים למאבק בשינויי האקלים שעליהם יש לו השפעה". המבקר קובע כי "הימנעותו של משרד האוצר ממעבר לקדמת הבמה כגורם דומיננטי בקידום מדיניות אקלים... משפיעה לשלילה בהשגה אפקטיבית של יעדי מדינת ישראל בתחום זה".
הדו"ח מוסיף כי משרד האוצר לא כולל בתחזיות שהוא מפרסם את ההשפעות הכלכליות של שינויי האקלים על הכלכלה הישראלית, כאשר עמדת הכלכלנית הראשית במשרד היא שכל אחד ממשרדי הממשלה, צריך לבצע תכנון והערכה של גורמים אלה עבור עצמו. על פי הדו"ח, "עמדה זו אינה מתיישבת אף עם ההמלצות בעניין של ארגון ה-OECD, קואליציית שרי האוצר לאקלים וה-IMF עבור משרדי האוצר".
סוגיות נוספות שעלו בדו"ח הן אי החלת מס פחמן בישראל, בניגוד להחלטה קודמת של הממשלה, להחלה הדרגתית של המס החל ב-2023; והשפעה של היעדר יישום מס הפחמן על הסחר הבינלאומי והיצוא הישראלי לאירופה. כמו כן, לא גובש מנגנון לצמצום השלכות מס הפחמן על משקי הבית והתעשייה.
עתיד מערכות האנרגיה: ייתכן כי נראה האצה בתחומים כגון דלקי מימן נקיים לתעופה ושיט; פתרונות סוללה חדשים לתחבורה ולוגיסטיקה; וגמישות משופרת בתשתיות הקיימות. כל אלה עדיין נדירים כיום, אך שיפורים במערכות הללו יכולים לסייע להם להתרחב משמעותית, תוך צמצום עלויות.
שווקי פחמן וולונטריים מתרחבים, עם תעודות פחמן עמידות ואמינות, ונתמכים על ידי רכישות גדולות – למשל, זו של מיקרוסופט בדצמבר.
אמוניה הולכת והופכת להרבה יותר מאשר מרכיב בדשן חקלאי. האמוניה היא נושאת חמצה, דלק ימי, ובעלת פוטנציאל לשימוש בדלק בתחנות כוח. כל אלה יביאו לכך שנראה יותר פרויקטים לייצור אמוניה נקייה.
תמריצים לשימוש במימן נקי יתבטאו בהכרזות חדשות על הפקת מימן נקי ויכולים לעודד פרויקטים בשלבי ביניים, לעבר ההחלטה הסופית. עם זאת, התנאים הנוקשים לעמידה בקרדיטים הדרושים יכולים להוות אתגר.
בינה מלאכותית משפיעה יותר ויותר על שלל תחומים בחיינו, ונושא האקלים אינו יוצא דופן. הבינה המלאכותית צפויה להאיץ את המחקר הסביבתי ולסייע באופטימיזציה של אנרגיה ממקורות מתחדשים, תוך שהיא תחולל מהפכה בקבלת החלטות בעזרת ניתוח נתוני עתק ומודלים לחיזוי.
