הסיפור האישי שלי | השתלת קוצב “מחוץ לקופסה”

יעל קוליצר | צילום: שלומי יוסף

יעל קוליצר (44) מחיפה נולדה עם מום מורכב בלב: חדר ימין מנוון שאינו מתפקד. היא עברה ניתוח ראשון בגיל חודשיים וניתוח שני בגיל שש, אולם הם לא צלחו. אז התפתחה בליבה בעיה נוספת: מערכת ההולכה החשמלית של הלב חדלה לעבוד, ובגופה הושתל קוצב לב.

|
הלב
|
ינואר 2021

לאורך השנים סבלה יעל מבעיה חריפה של זיהומים, שהתפתחו סביב הקוצב והאלקטרודות שבליבה, ועברה ניתוחים רבים להחלפת קוצבים וסוללות. בגיל 16 עברה ניתוח נוסף בבוסטון, שהקל על מצבה, אולם האלקטרודות יצרו שוב ושוב זיהומים מסכני חיים בליבה.

בחצי שנה מסויטת היא עברה חמישה ניתוחים, פעמיים נסעה למומחה במיאמי שהשתיל לה קוצב אחר, אולם ב־2014 המצב החריף שוב והפעם היא הגיעה לבילינסון, לטיפולם של ד”ר רפאל הירש, מנהל היחידה למומי לב במבוגרים במערך הקרדיולוגי, וד”ר יורי פייסחוביץ’, מנהל היחידה לכירורגיית חזה במחלקה לניתוחי לב־חזה בבילינסון מקבוצת כללית. “נוצר אצלי קריש דם על דופן הלב, וד”ר הירש הצליח לפתור זאת בטיפול תרופתי במקום בניתוח נוסף”, יעל מספרת. “החלטתי שאני נותנת אמון ברופאי בילינסון”.

ד”ר יורי פיסחוביץ’, מנהל היחידה לכירורגיית חזה במחלקה לניתוחי לב-חזה בבילינסון | צילום: שלומי יוסף
ד”ר יורי פייסחוביץ’, מנהל היחידה לכירורגיית חזה במחלקה לניתוחי לב-חזה בבילינסון | צילום: שלומי יוסף

באפריל 2020 היא נכנסה לניתוח נוסף כאשר המומחים מחפשים רעיון חדש כדי לחלץ אותה מ”לופ” הזיהומים. ד”ר פייסחוביץ’, שניתח את יעל, מסביר: “החשמל עובר מהקוצב ללב דרך אלקטרודות, חוטי חשמל מלאכותיים שאנו משתילים לרוב דרך המערכת הוורידית. אצל יעל אי אפשר היה להכניס אלקטרודה דרך הוורידים, ובארה”ב השתילו לה אלקטרודות חיצוניות שהזדהמו וכמעט שלא עבדו. היא נזקקה להשתלה דחופה של אלקטרודות תקינות, אחרת הקוצב יפסיק לפעול והיא תמות מיידית”.

ההשתלה הייתה מסובכת בשל הצטלקויות רבות על הלב, בעיית הזיהומים החוזרים, אנטומיה מאתגרת וקושי טכני. בבילינסון החליטו לעשות זאת בגישה זעיר פולשנית, בעוד שברוב בתי החולים עושים זאת בניתוח לב פתוח.

“נכנסנו מדופן צידי של הלב דרך חתך קטן, שמנו אלקטרודות חדשות על הלב ואת הקוצב ניסינו למקם באזור הבטן. לרוב משתילים אותו תחת שריר בחזה, אבל אצל יעל זה לא התאפשר בגלל הזיהומים”, ממשיך ד”ר פייסחוביץ’. “מיד לאחר הפעולה זיהינו שהקוצב מזדהם. מהר מאוד, לפני שהזיהום יתפשט, הכנסנו אותה לחדר ניתוח, העברנו את החוטים מהבטן והשתלנו את הקוצב עצמו בין הריאה ודופן בית החזה – מיקום מאוד לא מקובל. לשמחתנו זה הצליח. האלקטרודות עובדות היטב, אין זיהומים ויעל זוכה לאיכות חיים טובה. המקרה המסובך הזה דרש מאיתנו חשיבה אחרת ומציאת פתרון מחוץ לקופסה”.

מסכמת יעל: “כבר עשרה חודשים שאני מרגישה טוב והזיהום לא חזר. אני מקווה שהניתוח יחזיק לשנים ויחסוך לי סבל נוסף. הלוואי שהמקרה שלי, שהניב פתרון ייחודי, יתרום לאנשים נוספים במצבי”.

הפתרון היצירתי הזה נובע מהמומחיות המשולבת של ד”ר פייסחוביץ’ בכירורגיית חזה וריאות וברפואת לב, יחד עם הבנה עמוקה באלקטרופיזיולוגיה של הלב, הידע הרב של ד”ר הירש במומי לב מולדים ועבודת צוות עם מומחים נוספים בבילינסון.

יש לכם רעיון למגזין משלכם? צרו קשר