בשנים האחרונות, המונח “בינה מלאכותית” הפך שגור בפי כל, בין אם מחשש מהעתיד לבוא או מהתפעלות מהטכנולוגיה, אך בענקית השבבים אינטל מדובר בכלי נוסף שבו היא פועלת מעל עשור בתחומים Deep Learning ו-Machine Learning.
“מטרת אינטל תמיד הייתה לספק את המוח ואת הכוח של המחשב, בהתאם לדרישת התוכנות. לכן, אנחנו משתפים פעולה כבר שנים עם חברות אשר מפתחות תוכנות לבינה מלאכותית”, אומר עמית ויסוצקי, מנהל השיווק של אזורי ישראל וטורקיה באינטל. “צריך לזכור שהמונח בינה מלאכותית מוכר עוד משנות ה-80, רק שאז דיברו על טכנולוגיה שתשתלט יום אחד על העולם, גישה שהייתה שכיחה עד לפני שנים ספורות בלבד. רק ב-2022, כשמהפכת ה-AI החלה, המושג הפך לשגור בפי כולם, והיום מילדים ועד סבתות יודעים מה זה Open AI ו-Chat GPT. כיום מדובר כבר בשם נרדף ל’טכנולוגיה מתקדמת’. לנו, באינטל, לא הייתה כל הפתעה. עבדנו על זה שנים וידענו לאן זה הולך”.
‘בינה מלאכותית’ היא אלגוריתם תוכנה, קוד שבא לידי ביטוי באפליקציות ובתוכנות, המבצעות פעולות מסוימות כשהמחשב מתבקש לייצר תובנות והחלטות על פי נתונים. יצירת תמונות, העלמת רקעים, מצלמות שמתמקדות עצמאית ומעלימות רעשי רקע - כל אלו הן דוגמאות בינה מלאכותית שבהן משתמשים מזה זמן, וישנן עוד רבות.
היכן יצרנית שבבים נכנסת לתמונה הזאת?
“הדרישה של הצרכן כיום היא שהמחשבים החדשים יתמכו בפיצ’רים של בינה מלאכותית. ברבעון הרביעי של 2023 השיקה אינטל את מעבד הבינה המלאכותית למכשירים ניידים Meteor Lake. זהו בעצם הדור הראשון למעבדי ה-AIPC של החברה, המגיע תחת המיתוג Intel Ultra Core. הוא מציג אבולוציה משמעותית מבחינת הארכיטקטורה: מלבד יחידת העיבוד, מה שקרוי CPU, כלולים גם יחידה גרפית - GPU וגם פיצ’ר לסקיילים נמוכים של בינה מלאכותית: NPU. כך יכול המעבד לתמוך בביצועי AI כבדים ולמעשה לתפקד כפלטפורמה העונה על כל צורך של פעולה מחשבית: מסקייל נמוך מאוד של הפעלת המחשב, דרך סקייל NPU בינוני ועד לפעולות AI כבדות. התוצאה היא שימור אנרגיה וקבלת ביצועים איכותיים: עבודה בזמן הקצר ביותר, תוך שימוש באנרגיה נמוכה. על פי הממצאים שלנו, ניתן להגיע עם ה-Meteor Lake לפעולות בינה מלאכותית גנרטיבית המהירות בעד 70% לעומת העידן שלפני המעבד בעל שלושת הרכיבים”.
ממש קו פרשת מים של “לפני” ו”אחרי”.
“בהתאם לכך, אנחנו באינטל צופים שקטגוריית המחשבים תתפצל לשני חלקים, כפי שהיה כשהשוק התחלק לטלפון רגיל ולטלפון חכם. יהיו מחשבים רגילים ומחשבי AIPC. ההנחה היא שעד 2028, 70% מכלל קטגוריית המחשבים תהיה מחשבי AIPC, שיספקו תמיכה מקסימלית לפעולות בינה מלאכותית”.
הסדר העולמי החדש שאותו מתאר ויסוצקי, נשמע כמו משהו שיצריך את לקוחותיה של אינטל - מרבית העולם, הלכה למעשה - לאמץ הסתכלות חדשה על בחירת המעבד. כל מוכר מחשבים יודע לספר על לקוחות שבזמן בחירת המחשב אומרים שהם צריכים “רק משהו בסיסי שיתמוך בגלישה באינטרנט ובעבודה על חבילת תוכנות Office”. אז למה שלקוח כזה ישקיע כסף במעבד חזק להפליא המסוגל לתמוך בפעולות בינה מלאכותית? ויסוצקי מבטיח שההתלבטות בין מעבד “רגיל” למעבד AIPC תלך ותיעלם עם הזמן, מכיוון שאלו יהפכו לסטנדרט, לנורמה, ולא למוצר פרימיום מהפסגות הגבוהות והיקרות.
“המעבדים הם לא באמת מפלצתיים וכבר כעת מוצעים במחשבים ניידים חדשים של יצרנים שונים - ולא מדובר בהוצאה של עשרות אלפי שקלים. לא אגיד שהפיתוח הזה נגיש לכל כיס, אבל כן כמעט לכל כיס. משתמשי מחשב בסיסיים עושים גם כן שימוש בפיצ’רים מצריכי כוח חישובי, כשהם כלל לא מודעים לעבודת אחורי הקלעים הזאת. אינטל תמיד שמה לה למטרה לעמוד בקצב המטורף של ההתקדמות הטכנולוגית - ואף להוביל אותה - וכפי שהיא תומכת כיום בתקן של WiFi 7 - שהוא המהדורה המעודכנת שביותר - ובתקן Thunderbolt 4 - אך טבעי שהיא תהיה שם בכל הקשור לבינה המלאכותית. ה-Meteor Lake הוא הגילום של הגישה הזאת: מעבד מהיר פי 2 לעומת הדור הקודם של מעבדי אינטל”.
שרטט לנו את עולם המחשוב בימי הבינה המלאכותית כסטנדרט.
“הפוטנציאל שקיים שם הוא עצום. מדובר בעתיד שבו המחשב הוא העוזר שלנו, שיודע מה אנחנו צריכים ונותן לנו את זה. מעוד כלי בו משתמשים לכתיבת מסמכים, שליחת מיילים וצפייה בסרטים הוא יהפוך לשותף שנותן מענה לפעולות שפעם לקחו זמן רב. ניתן כבר לראות זאת כיום בשיתוף הפעולה של אינטל עם מיקרוסופט, שהביא את פיצ’ר ה-CoPilot. מדובר בשילוב של תוכנה נכונה של מיקרוסופט עם חומרה נכונה של אינטל, ההופך את המחשב לכלי עזר אמין לעובדים בכל עבודה שהיא. בעתיד הלא רחוק מי שירצה לייצר מצגת יבקש מהמחשב לעשות זאת ויקבל מצגת לכל הפחות בסיסית, שתחסוך לו המון שלבי עבודה בדרך. כך גם עם ניתוחי אקסל ועוד כלים”.
בנוסף, מסביר ויסוצקי, הבינה המלאכותית גם מובילה אותנו להנמיך את התלות בענן המחשוב. “כיום הבעיה הגדולה ביותר היא שאנחנו ניגשים למידע על ענן ושולחים לשם מידע בחזרה. הגישה הדו-כיוונית בינינו לבינו משמעותה התארכות זמן. כשכל מה שצריך יושב על המעבד, ובכוחו של המעבד להגיע לתובנות מבלי להשתמש כל הזמן בענן - המהירות משתפרת פלאים וגם נושא הפרטיות והאבטחה קל יותר לניהול, כי המידע לא יוצא החוצה, לרשת. זה יביא לחסכון ניכר באבטחת סייבר. מצד שני - זה יצריך השקעה רבה יותר באבטחת מחשב מקומי, כך שיש כאן פתרון שעוד צריך למצוא”.
היכן אתה רואה את אינטל ב-2030?
“מובילה בשוק מחשוב שנשלט על ידי מחשבי AIPC, מייצרת אלמנטים שימושיים ומהירים לצרכן הקצה וממשיכה - ואף מרחיבה - את ביצוע שיתופי הפעולה שלה עם מספר תלת-ספרתי של בתי תוכנה בכל רחבי העולם”.
