דומה שהתחזיות השחורות על ההייטק הישראלי היו מוקדמות מדי. במציאות שבה הרפורמה המשפטית הוציאה אנשים לרחובות ומלחמת “חרבות ברזל” קרעה את המדינה, הצליח הענף החשוב בישראל בעיני רבים לשמור על יציבות ואף לצמוח. כך מוכיח גם הדו”ח השנתי שהוציאה רשות החדשנות בחודש מאי, שהצביע על כך שלמרות כל זאת ולמרות ירידה חדה בהשקעות שהחלה כבר באמצע 2022 בכל העולם - וגם בישראל - ההיי-טק הישראלי לא עצר, והגיע להיות חמישית מהתוצר הישראלי ולמעלה מחצי מהייצוא.
“אלו מספרים שאין להם אח ורע בעולם”, אומר מנכ”ל רשות החדשנות, דרור בין. “למרות האתגרים הרבים של השנה הזאת ולמרות הירידה העולמית בהשקעות - הגענו ל-20% מהתוצר, כשבארצות הברית הגדולה החלק של ההיי-טק בתוצר הוא רק 9%. אין אף מדינה בעולם שיכולה להציג את המספרים האלו”.
אז הכל דבש?
“לצערי לא. החדשות הפחות טובות הן שההיי-טק צמח לאט יותר לעומת השנים הקודמות. האינדיקטור האופייני ביותר לצמיחה הוא מספר המועסקים בהיי-טק. בין 2018 ל-2022 צמיחת המועסקים הייתה 5%-10% נוספים בשנה, אך ב-2023 היא הייתה רק 2.6%. זה עדיין יותר מאשר קצב גידול האוכלוסייה, אך איטי לעומת השנים הקודמות. בנוסף, גם כמות ההשקעות ירדה. בסך הכל ראינו השקעות של כ-8 מיליארד דולר, כולל היקף פעילות רחב גם ברבעון הרביעי, לאחר פרוץ המלחמה, אבל זה עדיין לא כמו 2021-2022, אז הושקעו בסטארט-אפים 28 מיליארד דולר בשנה. השנה חזרנו להיקף ההשקעות של 2018-2019”.
מהם הקשיים העיקריים העומדים כיום בפני תעשיית ההיי-טק?
“התעשייה שלנו מתמודדת עם המצב העולמי וגם עם מצב המלחמה המתמשכת בישראל. האתגר הראשי הוא נושא המימון כי קשה יותר לגייס כסף היום ויזמים צריכים להתפשר יותר על השווי של החברה. כתוצאה מהקושי - מגייסים פחות עובדים, כך שישנה מעין תגובת שרשרת”.
כדי להתמודד עם הקושי המתהווה, השיקה רשות החדשנות מיד עם פרוץ המלחמה את “הערוץ המהיר”: מסלול המספק גישור מימוני לחברות סטארט-אפ כדי שיוכלו להמשיך לפעול בתקופת המלחמה ולא להיסגר. זאת מתוך רצון להגן על הנכס הכי חשוב של הסטארט-אפ ניישן: סטארט-אפים בשלבים המוקדמים.
“הוצאנו קול קורא לחברות שיש להן נכסים טכנולוגיים ועסקיים, אך נמצאות עדיין בשלב פיתוח המוצר וטרום מכירות”, מסביר בין. “ברבות מהחברות האלו נותר כסף כדי לשלם משכורות לחודשים ספורים בלבד, רצינו לתת להם מענק גישור במטרה למנוע מהן להיסגר עקב חוסר כסף בקופה. בסקר שערכנו עם פרוץ המלחמה בקרב כ-1000 חברות הבנו שהאתגר המרכזי שלהן באותו זמן הוא השלמת סבבי גיוס, וזאת בשל משקיעים שנרתעו מהמצב. צפינו ש-200-300 חברות ייגשו לקבל המענק, והופתענו לקבל 800 בקשות. מתוך כל אלו זכו במענק כ-250 חברות, בהשקעה כוללת של כ-400 מיליון שקל. כמובן שכמו בכל מסלול שלנו - נדרש גם Matching ממשקיעים פרטיים, במקרה הזה של עוד 800 מיליון שקל. כלומר: 1.2 מיליארד ש”ח זרמו לסטארט-אפים בזכות הערוץ המהיר, בזמן תגובה חסר תקדים בזריזותו של עד חודש מהגשת הבקשה. הבנו שאין לחברות הרבה זמן להתמהמה, שהן זקוקות לעזרה ראשונה. אנו מאמינים שכך יינתן להן אורך נשימה של שנה עד שיצטרכו לצאת שוב לסבב גיוסים”.
וכחלק מהרצון שיהיה כסף בענף, החזירו ברשות החדשנות גם את קרן יוזמה. הקרן המקורית הופעלה פעם אחת בלבד בתחילת שנות ה-90, וזאת במטרה לייצר את תעשיית ההון-סיכון הישראלית. קשה להאמין, אך לא היו אז קרנות הון סיכון בישראל, כשהיום יש מאות. מחקרים רבים מראים שהקרן היוותה את הטריגר, הניצוץ שגרם להתפתחות הנהדרת של תעשיית ההון-סיכון בארץ. מטרתה של קרן יוזמה החדשה היא להבטיח שבקרנות המובילות בישראל יהיה מספיק כסף בשנים הקרובות להשקיע בסטארט-אפים, וליצור חיבור חזק יותר בין המוסדיים הישראלים להיי-טק המקומי, לטובת כולם - כולל חוסכי הפנסיה, שייהנו מהתשואות שההיי-טק הישראלי יודע לייצר.
“קרן יוזמה היא מהלך המשך של הערוץ המהיר. מטרתה להבטיח שבשנתיים-שלוש הקרובות לא יהיה מחסור בכסף בקרנות ההון-סיכון הישראליות שמשקיעות בחברות בשלביהן המוקדמים. היא פועלת על ידי תמרוץ של מוסדיים ישראלים: עבור כל דולר שמוסדי ישראלי משקיע בקרן-הון סיכון ישראלית הוא מקבל מאיתנו עוד 30 סנט. כעבור כמה שנים, אם הקרן מצליחה הוא יכול להחזיר לנו את ה-30 סנט ולקחת את כל ה-Upside של הקרן ואם הקרן נכשלת - אנחנו נשארים בחלק היחסי שלנו וסופגים יחד איתו חלק מההפסד. אנו נמצאים כעת בעיצומו של קול קורא למוסדיים הישראלים לנצל את התקציב שהקצנו, ומאמינים שאם הקרן תפעל בהתאם לתכנון - היא תזרים מיליארד דולר השנה ובשנה הבאה לקרנות”.
אילו עוד מהלכים אסטרטגיים השקתם באחרונה?
“מהלך נוסף הוא קרן ההזנק המהווה קרן מענקים חדשה לחברות Deep Tech בשלבים מוקדמים. אלו תחומים שבהם אין הרבה משקיעים פרטיים עקב סיכון גבוה יותר. הקרן תיכנס עם משקיעים פרטיים לסבבים ראשוניים באחוזים גבוהים, ורשות החדשנות רואה בכך הזדמנות הן למשקיעים והן ליזמים בעלי רעיונות טכנולוגיים חדשניים שעד היום נמנעו לקפוץ למים עקב החשש מחוסר במשקיעים. הנה ההזדמנות שלהם להקים חברה ולקבל מימון. עשינו בדיקת בנצ’מרק גלובלית ואני מעריך שזוהי קרן המענקים הממשלתיים ל-Deep Tech הטובה בעולם”.
כולם מדברים היום על בינה מלאכותית. עד כמה אתם מתעדפים את התחום?
“כבר היום ישראל נמצאת בחוד החנית של הבינה המלאכותית, בין מקום שני לשביעי בעולם. רשות החדשנות רוצה להבטיח שנישאר שם, במיוחד בתקופה של מרוץ בין מדינות על השקעות בתחום. לישראל יש תוכנית לאומית להשקעה בבינה מלאכותית, ורשות החדשנות שותפה ואף מובילה אותה. במסגרת התוכנית נעשית השקעה נרחבת במחקר בסיסי ויישומי, בהון אנושי ובמעבדות מחקר ופיתוח. המטרה היא לדאוג שישראל תמשיך להוביל במרוץ, שלהערכתנו יימשך לפחות עוד עשור קדימה. כרגע התוכנית מתוקצבת במיליארד שקל ואני מניח שהיא תמשיך לגדול”.
