אספקת המזון לחלק לא מבוטל מאוכלוסיית העולם אינה יציבה, ואף נמצאת בסכנה. מדי שנה, עד 40% מהיבולים החקלאיים בעולם יורדים לטמיון, בשל מזיקים ומחלות שונות של הצמחים. המשמעות - פגיעה קשה בביטחון התזונתי במדינות רבות, בעיה שצפויה רק להחריף ככל שמספר בני האדם על כדור הארץ מוסיף לגדול.
"אחת הבעיות העיקריות היא שטחי הענק של הגידולים החקלאיים. חקלאי שיש לו מאות ואלפי דונמים, פשוט לא מסוגל לנטר אותם באופן שוטף ולגלות היכן יש מזיקים או צמחים חולים", מסביר שימחה שור, היזם והמנכ"ל של חברת אגרוסקאוט הישראלית המספקת פתרונות בינה מלאכותית לחקלאים. "כתוצאה מכך, כשהוא כבר מבין שיש בעיה, לרוב זה יהיה מאוחר מדי, לאחר שהנזק נגרם והיבול הלך לאיבוד".
הפתרון של אגרוסקאוט נועד לאפשר לחקלאי לקבל באופן ממוקד את המידע על בעיות המתעוררות בשדה - בזמן אמת. החברה פיתחה אפליקציה שניתן להתקין בכל טלפון חכם, ובאמצעותה אפשר לשלוט ברחפן היוצא אל השדה, מצלם תמונות ומעלה אותן לענן. באמצעות בינה מלאכותית, המערכת של אגרוסקאוט מנתחת מיליוני תמונות ופרטי מידע ומאתרת נקודות בעייתיות. אגרונום מומחה מטעם החברה מסייע לטייב את המידע, והחקלאי מקבל ישירות לטלפון שלו דו"ח שמגלה לו אם יש בעיה בשדה, היכן בדיוק היא נמצאת עם אפשרות ניווט, וכן המלצות לטיפול מיטבי.
בישראל, אומר ברק יעקבס, אחראי פיתוח עסקי בחברה, המצב שונה. "כאן שטחי החקלאות קטנים יותר, ובנוסף, יש פקחים שיוצאים לשטח ומאתרים את הבעיות. לכן, רק 5%-10% מהיבולים בישראל אובדים. מסיבה זו, אנחנו מציעים לחקלאים מקומיים להשתמש בגרסה רזה של המערכת שלנו: הרחפן טס מעל לשדה בהנחיית האלגוריתם שלנו, התמונות מועלות לענן ונסרקות, והחקלאי או הפקח מקבלים רק את התמונות שסומנו כחשודות, לאחר שהמערכת שלנו ביצעה עבורם את הסינון. "לאחר מכן, הם יכולים לנווט ישירות לנקודה שזוהתה בתמונה, ולקבל בעצמם את ההחלטה לגבי הטיפול. כך החקלאים יכולים לחסוך לא מעט כסף, ובנוסף, את הדוח שמתקבל אפשר להפיץ לכל מי שקשור לשדה או לחווה".
בחודשים האחרונים, מספר ברק, ביצעה אגרוסקאוט פרויקט גדול בנגב המערבי. "יצרנו קשר עם יותר מ-20 חקלאים העוסקים בגידול תפוחי אדמה, ומטיס רחפן מטעמנו עבר להתגורר באזור לתקופה זו. במשך עונה שלמה, הם קיבלו מאיתנו דוחות על שטחי החקלאות שלהם. גם אנחנו הרווחנו לא מעט - ההערות והבקשות שלהם עזרו לנו להשתפר ולהפוך את המערכת לידידותית וחכמה יותר".
כמו כן הבנו שניתן להשתמש במערכות אגרוסקאוט לכל גידול עליו מעוניינים לפקח גם אם אין מערכת אלגוריתמיקה אשר מסננת את התמונות. הסיפור הוא, אומר ברק, " באמצעות המערכת שלנו אנו מעצימים את פקח המזיקים והמחלות, ז"א שבאמצעות השימוש במערכת שלנו יכול הפקח לכסות שטחים גדולים יותר בזמן קצר יותר ולאחר מכן לעבור על התמונות במחשב ולקבל החלטות" מדובר על שדרוג יכולת הפיקוח במחיר השווה לכל נפש, שלא לדבר על היכולת לטוס מעל כל שדה בכל זמן ובכל תנאי שטח - לאחר ריסוס, כאשר הגידולים כבר צפופים וכד'.
במסגרת החידושים במערכת של אגרוסקאוט, אומר ברק, "כעת החקלאים יכולים להשתמש במערכת שלנו כדי לקבל תצלום אוויר של כל השדה, ברזולוציה טובה, ומגובה נמוך יחסית. בנוסף, לבקשת החקלאים, פיתחנו אלגוריתם המיועד לשדות צעירים, ומאפשר לזהות את המקומות בהם החלה הצצה של הצמחים. דבר המאפשר למגדל להבין את אחוז הצלחת הזריעה וגם לעיתים
הערכת יבול ".
אחד השווקים המרכזיים בהם פועלת אגרוסקאוט הוא מדינות מתפתחות. אורי נצר, סמנכ"ל מוצרים ותפעול בחברה, מסביר כי "במדינות מתפתחות כמו מקסיקו, בהן החקלאות נחשלת יחסית, 30%-40% מהיבולים אובדים. זה לא כוח עליון, הם פשוט לא מכירים את הפתרונות שקיימים בעולם. בישראל ובארה"ב, כאמור, אובדן היבול הוא 5%-10% בלבד - כלומר, אפשר להגדיל את אספקת המזון העולמית בשיעור של 25%-30% ויותר, בלי להוסיף שטחים חקלאיים - פשוט באמצעות מניעת אובדן".
הפתרון הנגיש של אגרוסקאוט, שמסתמך על אפליקציה שמתאימה לרוב מכשירי הסמארטפון וכן לרחפנים גנריים שניתן לקנות כמעט בכל מקום בעולם, סייע לה לזכות בתחרות שערכה "אדמה" הישראלית, מהחברות הגדולות בעולם בתחום הדשנים והטיפול במזיקים ומחלות. "אחרי שזכינו בתחרות, בנינו תוכנית יחד עם אדמה לפרויקט הגנת הצומח לחקלאים באזורים השונים של הודו, ולהתאים את המערכת שלנו לחקלאות המקומית שם.
"היות שבכל מקום בעולם יש טלפונים חכמים, אנחנו רוצים לאפשר לכל מפיץ של הגנת הצומח בהודו, גם בכפרים הנידחים ביותר, אפשרות להטיס רחפן מעל שדות הכפר. התמונות יעלו לשירות הענן שלנו, אנחנו נבצע את העיבוד והניתוח של המידע, ונפיק לחקלאי דוח שמסביר לו אילו בעיות קיימות בשדה - למשל, כימשון - ומכוון אותו למפיץ חומרי ההדברה הקרוב לביתו, ממנו הוא יכול לקנות את הפתרון של אדמה, כולל הוראות השימוש.
"זאת, בניגוד למצב כיום, בו גם אם החקלאי הצליח לזהות בעיה בשדה שלו, הוא צריך להגיע לחנות, להראות את הצמח למפיץ, והמפיץ עושה כמיטב יכולתו לנחש מה קורה ואיך לרפא את הצמח. אפליקציית המובייל שלנו יכולה להגיע לכל מגדל ומגדל בעולם, ולגשר על הפער בין החקלאי הקטן, לבין מומחי האגרונומיה שלנו כאן בישראל - עם תקשורת ישירה ביניהם. כמה ימים אחרי שהחקלאי רכש את הפתרון שהמלצנו עליו, הרחפן שוב יטוס מעל השדה - כדי לוודא שזה עובד".
בימים אלה, נחתם הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין אגרוסקאוט והאוניברסיטה המובילה במקסיקו בתחום האגרונומיה. "בתוך חמש שנים, הפרויקט צפוי להגיע ל-50 אלף חוות משפחתיות במקומות הכי נידחים", אומר נצר. "יחד עם הממשלה המקסיקנית, נעזור לחוואים שכיום לא יודעים מתי לגדל ואיך ומתקשים להתפרנס, וניתן להם ליווי אגרונומי צמוד. זה פרויקט מרגש מאוד, ועבורנו זו עדיין ההתחלה - אם נמנע 15%-20% מאובדן המזון, נפתור את בעיית המזון בעולם".
