מובילים ברפואה משולבת | קרדיט : שאטרסטוק

מובילים ברפואה משולבת

מובילים ברפואה משולבת | קרדיט : שאטרסטוק

ביג דאטה ובינה מלאכותית, תיק מטופל וירטואלי וטלה-רפואה, כלי המשקלל מדדים קליניים עם חוויית החולה המאושפז – “המערכות החכמות של כללית מחברות את רפואת הקהילה ובית החולים למסע-מטופל אחד, ויוצרות עידן חדשני של רפואה מותאמת אישית”, אומר ד”ר דורון נצר, ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה בכללית. כך זה עובד בתחום רפואת הלב

הלב
|
ינואר 2021
ד”ר דורון נצר, ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה בכללית | צילום: שלומי יוסף
ד”ר דורון נצר, ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה בכללית | צילום: שלומי יוסף

אחד מהמודלים הייחודיים לכללית, בארץ ובעולם כולו, הוא הפעלת בתי חולים ורפואת קהילה במרחב משותף. המטופל לא נדרש לנוע בין שתי מערכות שונות אלא זוכה למעטפת משולבת המלווה אותו במסע הטיפולי אשר מושתת על מערכות מחשוב מתקדמות, המאפשרות לרופא להתעדכן בהיסטוריה הרפואית של המטופל בכל נקודת זמן. מערכת “אופק”, שיושמה לראשונה בכללית, הינה תיק רפואי וירטואלי המאפשר לרופא, בקהילה ובבית החולים, “לשאוב” מידע ממערכות שונות ולקבלן בתוך שניות. “זו אוטוסטרדת מידע רפואי,  ה־Game changer בניהול המידע הרפואי”, אומר ד”ר דורון נצר, ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה בכללית. “כל המידע מאובטח, ניתן לשליפה בהקשת מקש אחת, מייתר את מסמכי הנייר וזמין לרופא בכל רגע נתון. לדוגמה, הרופא בכל מרפאה של הכללית יכול “למשוך” אל הדסקטופ המרפאתי את כל פרטי הצנתורים שהמטופל עבר בבילינסון, את בדיקות האקו לב שלו ממכון הלב בקהילה, את האק”ג שעשה במרפאה. זהו עידן חדש של מידע”.

איך זה בא לביטוי ברפואת הלב?

“מרחב קרדיולוגי משותף כזה יוצר רצף טיפולי ייחודי. בצד מהפכת המידע, קרדיולוגים רבים בקהילה הם בוגרי המחלקות בבתי החולים, ורבים מרופאי המערך הקרדיולוגי בבית החולים עובדים גם ברפואה היועצת בקהילה, למעשה אותו רופא מלווה את החולה לאורך המסע בין המרפאה בקהילה לחדר הצנתורים בבית החולים. הקרדיולוג רואה את החולה במרפאה, ועל פי הדחיפות קובע מידית תור לצנתור ישירות מול המחלקה בבית החולים. המפגש הבא הוא כבר על שולחן הצנתורים. המטרה לייעל את התהליך טובת המטופל”.

איך מחליטים איזה מקרה יופנה לבית החולים ואיזה יטופל בקהילה?

“לפי מורכבות הבעיה ועל פי Guidelines ברורים. באי ספיקת לב, למשל, נפנה מקרים קלים למכוני הלב בקהילה בעוד שמקרים קשים יופנו לבית החולים במרחב הגיאוגרפי. במקרים בתחום האפור יתקיים דיאלוג בין הרופאים והם יחליטו יחד. הרעיון הוא מעקב משותף אחר מסע המטופל לכל אורכו. לדוגמה, שיתוף פעולה אשר מתקיים בימים אלו בין הקהילה ובתי החולים במעקב אחר נשים שחוו היריון עם סוכרת ויתר לחץ דם. המטרה לפתח ייעוץ קרדיאלי לנשים עם ריבוי גורמי סיכון. הפרויקט מבוסס על איתור הנשים בקהילה וביצוע המעקב והטיפול  בשילוב של הקהילה  ובית החולים, קרי מרחב רפואי משותף  עבור כל מטופלת בסיכון”.

איך תקופת הקורונה משפיעה על כל זה?

“תקופת הקורונה קידמה מאוד את הרפואה מרחוק. תהליכים ותוכניות עבודה ארוכות טווח הבשילו תוך כדי המאבק בנגיף. הטלה-רפואה בין הרופא למטופל מהווה כיום כ־30 אחוז ממפגשי רופא חולה ברפואה ראשונית. בנוסף, פתחנו בכללית את הייעוץ מרחוק בין רופאי הקהילה לרופאי בית החולים. דיון בין רופא המשפחה לבין הקרדיולוג בבית החולים נעשה באופן ממוחשב, בשילוב של הרשומות הרפואית בקהילה ובבית החולים. שני הרופאים מעבירים מידע ומתייעצים, מבלי לטרטר את החולה. זו לא רק חוויית מטופל משופרת אלא תהליך קריטי בתקופה של פנדמיה שבה נדרש ריחוק חברתי. כללית היא מארגוני הבריאות הראשונים בעולם אשר מיישמת שיטת עבודה זו”.

לאן ממנפים את הביג דאטה בכללית?

“עם יותר מ־4.5 מיליון לקוחות, הביג דאטה שנאסף בכללית הוא מהגדולים ברפואה הציבורית בעולם. יש לכך משמעות מחקרית רבה. השנה מיסדנו חדרי מחקר משותפים לבתי החולים ולקהילה, שבהם רופאים וחוקרים עובדים יחד על דאטה מכל רחבי הארגון. זהו מכרה זהב מקצועי וחלומו של כל חוקר, המאפשר לנו לשתף פעולה עם מחקרים רב מרכזיים ובינלאומיים ולקבל תובנות חדשות והחלטות מושכלות ומדויקות”.

יש כאן לא מעט הקבלה לעולם הניהולי.

“נכון. רופא המשפחה הוא מנהל הטיפול, וכמו כל מנהל צריך את מירב המידע והאמצעים לקבלת החלטה מדויקת. פרויקט חדש שלנו הוא POEMs ‑ Patient-Oriented Evidence that Matters ‑ מיזם חשוב ומלהיב של אגף הרפואה בחטיבת הקהילה אשר ביסודו תיק רפואי מתקדם המאפשר לרופא לקבל החלטות רפואיות מבוססות מחקרית - EVIDENCE BASED MEDICINE ‑ תוך אינטגרציה בין נתוני ביג דאטה של כללית ובינה מלאכותית (AI). זו תוכנית אשר סוללת את הדרך לרפואה מותאמת אישית. בעתיד המערכת תזהה שהמבוטח צריך התערבות אינטנסיבית יותר ותציע לרופא לזמן את המטופל אוטומטית לבית החולים תוך שליחת הזימון במערכות המקוונות ישירות למטופל”.

אילו עוד בשורות יש לשנה זו?

“נדייק את הטיפול על בסיס חוויית המטופל בהתאם לעקרונות ה-PROMs  - Patient Reported Outcome - Measures כלי המשקלל את הטיפול אשר ניתן בבתי החולים עם המידע בתיק הרפואי. בעת שהייתו בבית החולים המטופל יתבקש למלא שאלון אשר יאפשר לעקוב דרך זווית הראייה של אחר המסלול הטיפולי שעבר. חשוב לנו לשקלל לא רק נתונים אלא גם את הנרטיב של המטופל כאדם שעבר מסע. השילוב בין מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים הוא ייחודי ויוצר תמונה רחבה, אשר תסייע לנו לעלות שלב במימוש של רפואה מותאמת אישית”.

__________________________________________

רפואת לב מדויקת ומותאמת אישית

פרופ’ אלון אייזן, מ”מ מנהל המערך לקרדיולוגיה בבילינסון | צילום: שלומי יוסף
פרופ’ אלון אייזן, מ”מ מנהל המערך לקרדיולוגיה בבילינסון | צילום: שלומי יוסף

קרדיולוגיה מותאמת אישית עוסקת בהפחתת הסיכון לאירוע לבבי עתידי תוך התייחסות לגורמי הסיכון הספציפיים למטופל, בכלל זה גורמי הסיכון הרגילים (סוכרת, לחץ דם ועוד) והבלתי רגילים (רקע מיילדותי, מחלות דלקתיות ועוד). מטרת התחום לזהות עבור כל מטופל שחווה אירוע לבבי, מהם גורמי הסיכון הייחודיים לו וכיצד ניתן לטפל בהם באופן פרטני. קרדיולוגיה מותאמת אישית מיישמת עקרונות טיפול המבוססים על עדות מהימנה של מחקרים קליניים וקווי עמדה בינלאומיים עדכניים. אחד העקרונות החשובים בה הוא הרצף הטיפולי וההבנה כי מניעת אירוע לב עתידי אינה נחלת המצנתר או הקרדיולוג באשפוז בלבד, אלא גם פועלם של רופאי הלב במרפאות הקהילה, רופאי המשפחה, רופאים יועצים, מרכז שיקום הלב, פסיכולוגים, מומחי תזונה, עובדים סוציאליים ועוד. חיבור זה מתבצע תוך שימוש במערכות מידע משותפות, מאגר נתונים מתקדם וקשר ישיר, הדוק ודו צדדי בין הגורמים השונים, כפי שמתקיים בשירותי בריאות כללית. במרכז רפואי רבין חיבור זה בין בית החולים והקהילה הינו אך טבעי. כל אלה מאפשרים טיפול מיטבי ומותאם אישית, ובכך משפרים משמעותית את איכות הטיפול ומניעה של תחלואה לבבית עתידית.

יש לכם רעיון למגזין משלכם? צרו קשר