מאיה נתן מוזר | צילום: גיא הכט

"צריך להעז, לחשוב בגדול ולייצר יש מאין"

מאיה נתן מוזר | צילום: גיא הכט

לאחר 25 שנות עיסוק בעולם הפילנתרופי ובארגונים חברתיים מגוונים מבינה מאיה נתן מוזר שצריך לייצר בישראל את ההכרה, ההבנה והרצון לתרום, ומסבירה איך מנהלים את זה | אסף לבנון, מוגש מטעם "קשת"

תרומה לקהילה - זהו המוטיב העובר כחוט השני בקריירה של מאיה נתן מוזר. עוד כשלמדה באוניברסיטה הדריכה נוער מחו"ל. עם סיום התואר הראשון יצאה לשליחות בפדרציה היהודית בוושינגטון, שבמסגרתה הדריכה נוער ועבדה עם משפחות וקרנות המעורבות בנתינה לישראל. לאחר מכן ביצעה תפקיד דומה בקהילה היהודית בלונדון. עם חזרתה לישראל למדה לתואר שני במנהל עסקים, מתוך מחשבה על מעבר לעולם העסקי. אך גם אז שוב בחרה בתפקיד חברתי, במחלקה לתכנון אסטרטגי של הסוכנות היהודית. לאחר מכן כיהנה כנציגת הסוכנות בבניית פרויקט "מסע".

ב-2008 הבינה נתן שהיא מעוניינת לעשות שינוי ולהיות מובילה של ממש. "אני לא אוהבת מערכות גדולות. זה עולם מלא אגו ופוליטיקה", היא מסבירה את המהלך, בו התמודדה על תפקיד הקמת הזרוע הישראלית של JFN - רשת בינלאומית של פילנתרופים וקרנות משפחתיות גדולות. "תחום הפילנתרופיה היה עוד צעיר בישראל", היא נזכרת. "כשקיבלתי את התפקיד החלטתי להסתכל על העולם הזה מתוך עיניהם של התורמים, להבין את הצרכים ולבנות תוכנית מותאמת לקהילה הפילנתרופית הישראלית. כיום זה ארגון שמונה קרוב ל-500 חברות וחברים מ-150 משפחות תורמים. ב-JFN הבנתי שחסר אלמנט תשתיתי, שיהפוך את הנתינה והמעורבות החברתית לפשוטה יותר. באותו זמן התפרסם מחקר של המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב שבעקבות מסקנותיו החלטתי ליזום את הקמתה של קשת".

להגדיל משמעותית סכומים המגיעים לחברה האזרחית

"קשת היא קרן שיתוף תורמים (Donor-Advised Fund)", מסבירה נתן מוזר, "זהו מכשיר פיננסי חברתי המאפשר לתורמים לנהל את הפילנתרופיה שלהם בצורה קלה, יעילה, ומקצועית. התשתית של קשת מאפשרת לתורמים להפקיד נכסים שונים (מניות, מזומן, נדל"ן אומנות) כתרומה בעיתוי הנכון להם, להזדכות במס, ובהמשך לבחור לאילו עמותות בישראל לתרום. עד אז קשת יכולה לנהל עבורם את הכספים בבתי השקעות, כשכל תשואה פטורה ממס מתווספת לקרן הנתינה שלהם ומגדילה אותה. במקביל קשת מציעה לתורמים ייעוץ וליווי בתהליכי נתינה. עד היום 105 משפחות תרמו דרך קשת נכסים בשווי של 250 מיליון ש"ח. בשנתיים האחרונות הענקנו 85 מיליון ש"ח ליותר מ-500 עמותות בישראל, אני גאה מאוד בהישג הזה ורואה בקשת נכס לאומי עבור מדינת ישראל והמגזר החברתי".  

מהם האתגרים המקצועיים והניהוליים המשמעותיים ביותר שעמם את מתמודדת?

"החזון שלנו הוא להגדיל משמעותית את הסכומים שמגיעים לחברה האזרחית בישראל, דרך מתן פתרון יעיל ונוח לתורמים. זה האתגר המקצועי הראשי אליו אני קמה בכל בוקר. צריך לייצר את ההכרה, ההבנה והרצון לתרום, ולהראות שיש דרכים יעילות ונגישות לעשות את זה. ברמה הניהולית קשת קמה תוך כדי מגפת הקורונה, המשימה בבניית צוות, עבודה מול דירקטוריון פעיל עם נבחרת מדהימה של אנשים שמלווים את היוזמה הזו, וכעת החזרה לשגרה הם בהחלט אתגר ניהולי לא פשוט שדורש הרבה גמישות, כשמקימים סטארט אפ פילנתרופי צריך להבין שכל הנחות העבודה איתם יצאת לדרך ישתנו כל שנה, ללמוד, לשנות ליישם ולהתקדם, אין באמת שגרה".

האם לאורך דרכך המקצועית נתקלת בקשיים בשל היותך אישה ובתקרות זכוכית למיניהן?

"לא אישית, אבל ראיתי את זה הרבה מסביבי. אחת הסיבות בגינן עזבתי את המערכות הגדולות הייתה שהרגשתי שאני לא מתקדמת כמו שאני רוצה. בחרתי בנתיב היזמות כי הרגשתי שאני רוצה שכל הסמכות והאחריות יהיו בידיים שלי ושאוכל לנווט. כשהקמתי את הגופים אמנם לקחתי את כל הסיכון על עצמי אבל זה נתן לי את חופש הפעולה ואת היכולת לעבוד עם דירקטוריונים רציניים מאוד. צריך להעז לפרוץ, להעז לחשוב בגדול וליצור יש מאין. הגישה שלי היא שמירה על מקצועיות וביצוע ברמה הכי גבוה שיש, לא מאמינה בהיררכיות,  פחות שמה לב למה שכתוב בהגדרת התפקיד אלא יותר להשקעה שהעובד או העובדת מביאים".

האם את מרגישה שיש הבדל בין ניהול גברי לניהול נשי?

"אני חושבת שכן. אך גם צריך להימנע מהכללות. אני מנהלת בעיקר נשים ומרגישה שמעבר לרמה המקצועית הגבוהה, יש להן אלמנטים חזקים יותר של אינטליגנציה רגשית, הבנה של פרטים ויכולת מולטי-טאסקינג שבין השאר מאפשרת להן להתמודד עם ריבוי משימות. כמנהלת אישה אני מוצאת שדוגמא אישית, גיבוי, ויצירת מרחב עצום לעצמאות ושיקול דעת הם אלה המאפשרים את מיצוי איכויות העובד/ת ומגבירים את המוטיבציה והמחויבות לארגון".

עד כמה נדרשת להתמודד עם שאלת האיזון בין בית לעבודה וכיצד הצלחת בכך?

"בכנות, נראה לי שב-2023 כדאי אולי להעביר את השאלה הזו לגברים בשוק העבודה, כולנו נדרשים לכך. מאזן עבודה-בית הוא לא רק אתגר של נשים הוא אתגר של העולם המערבי כולו. זו משימה קשה שמלווה בהרבה רגשות אשמה אבל במהלך השנים הרגשתי שעליי לתת דוגמה אישית לבנותיי, ובאמת אני מרגישה שיצרתי עבורן מודל לחיקוי. מבחינתי אני מנכ”לית של שתי חברות, המשפחה והארגון, וצריך ללמוד לעשות את זה נכון. כשהיה צורך באיזונים ובוויתורים - עידו, בן זוגי, היה שותף מלא. כל בן אדם צריך מערכת תומכת. לפעמים לוקחים יותר, לפעמים נותנים יותר".

מה לדעתך יש לעשות כדי לסייע לנשים להתקדם לעמדות ניהול וכיצד ניתן למנוע אפליית נשים?

"מגיל מאוד צעיר להראות שזה אפשרי. לבנותיי אני אומרת שאין דבר שהן לא מסוגלות לעשות, הכל עניין של בחירה ועליהן לשאוף למצוינות, להיות הכי טובות שאפשר, להביע דעה, ולשאוף לתוצאות. מצד המעסיקים/ות יש לאמץ תודעה מגדרית ולשאוף לגיוון מתוך הבנה שזה משפר את איכות הצוות וביצועי הארגון".

____________________

מאיה נתן מוזר - מנכ"לית "קשת" - קרן שיתוף תורמים

גיל: 51

מצב משפחתי: נשואה + 4.

מקום מגורים: מושב עולש.

השכלה: BA במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב, MBA במנהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן.

תחביבים: פאזלים.

מוטו ניהולי: עם תוצאות לא מתווכחים!

אישה מעוררת השראה: השופטת האמריקאית רות’ ביידר גינסבורג.

יש לכם רעיון למגזין משלכם? צרו קשר