להכניס את הרופא הביתה

הצילום באדיבות המפרסם

הרפואה ההיברידית בעידן הקורונה: "להפוך את הזירה הביתית לחלק מהזירה הטיפולית"

|
Health Talks
|
יוני 2020

הרפואה ההיברידית של קופת החולים מאוחדת הושקה כבר לפני יותר משנה, כשהיא מאפשרת למטופלים לערוך ביקור דיגיטלי אצל הרופא הקבוע שלהם גם מהבית או מהמשרד.
מגפת הקורונה הקפיצה את מספר התורים הדיגיטליים ב-950% - אך בקופה כבר היו ערוכים לעידן חדש זה

מגפת הקורונה תפסה לא מעט מאיתנו בהפתעה – אך יש גם כאלה שהיו ערוכים טוב יותר מאחרים לפרוץ המשבר. ביניהם ניתן למנות את קופת החולים מאוחדת, שרק לפני כשנה השיקה את חזון הרפואה ההיברידית שלה – שילוב בין רפואה בקהילה לבין מפגש דיגיטלי בין רופא לחולה, במטרה לייעל את הטיפול ולחזק את הקשר בין חברי הקופה לצוות הרפואי המטפל בהם.

ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה בקופה, מסביר כי "האסטרטגיה של הרפואה ההיברידית היא להפוך את הזירה הביתית לחלק מהזירה הטיפולית שלנו. כרופא, אני יודע לטפל בכל מי שנמצא אצלי בחדר, אבל כשהוא יוצא מהחדר, אני לא יודע מה קורה איתו – אם הוא יזכור מה הטיפול, אם ייקח את התרופה כמו שצריך ואם יחזור למעקב.  

"אנחנו רוצים לשדרג את המצב הקיים – להתבסס על הרפואה בקהילה בישראל, שהיא כבר טובה מאוד, ולשפר אותה בעזרת היכולות של הרפואה הדיגיטלית, בעזרת שיתוף פעולה עם חברת American  Well – כשהמטרה היא ליצור רפואת קהילה טובה יותר. המודל שלנו ייחודי – אנחנו מאפשרים לכל מטופל לפנות בדיגיטל אל הרופא שלו, שמכיר אותו ואת מצבו הרפואי – ולא עם רופא שכלל לא מכיר אותו, וזה הייחוד שלנו בארץ ובעולם. אנחנו יוצרים קשר טוב יותר בין הרופא למטופלים שלו.

"הרעיון הזה, שהיה נכון כבר לפני שנה ושנתיים, נהפך לאקטואלי במיוחד בעידן הקורונה – וימשיך להיות כך גם אחריה. כך נוכל לטפל מרחוק באנשים שאנחנו לא רוצים שייצאו מהבית, כמו חולים כרוניים. גם הקהל שלנו הצביע ברגליים – והשימוש ברפואה היברידית גדל מאוד".

"אפשר לעבור בין ערוצי התקשורת"

"רפואה היברידית פירושה יצירה של ערוצי תקשורת רבים בין מטפל ומטופל", אומר ד"ר מוסינזון. "בעבר, האפשרות היחידה היתה לקבוע תור לרופא ולהגיע פיזית למרפאה. לא ביטלנו את האפשרות הזו – אנחנו לא בנק ולא עברנו לערוצים דיגיטליים בלבד, אלא שיפרנו את המצב הקיים.

"כעת, עומדים לרשות חברי הקופה שלושה ערוצים. השניים הראשונים הם הגעה פיזית למרפאה במצבים המחייבים בדיקת רופא; ופנייה באופן מקוון לרופא כדי לבקש דברים שהוא יכול לתת להם מענה גם לא בזמן אמת, כמו מרשם, הפניה למעבדה, או אישור רפואי. המטופל יכול לשלוח בקשה גם ב-2 בלילה, הרופא יראה אותה למחרת ויכניס למערכת את ההפניה או המרשם הדרושים. ניתן גם להזמין משלוח של התרופות ישירות לבית המטופל.

"לפני כשנה, הוספנו יכולות של ביקור דיגיטלי. זוהי פגישת וידאו של המטופל עם רופא המשפחה שלו, בתוך התיק הרפואי שלו, וכאשר הבדיקה היא חלק מלוח הזמנים של הרופא. התור מוזמן מראש, ממש כמו תור פיזי למרפאה, ומופיע ביומן הביקורים.

"במידת הצורך, אפשר לעבור מערוץ אחד לאחר – למשל, הרופא יכול לבקש מהחולה להגיע למרפאה לבדיקה פיזית, וההפך – בתום ביקור במרפאה, הרופא יכול לבקש פגישת מעקב דיגיטלית עם החולה בתוך שלושה ימים. הוא קובע עם המטופל את היום והשעה, וכשמגיע הזמן, נפתחת שיחת וידאו מתוך התיק הרפואי – כך שהרופא יודע בדיוק איזה טיפול הוא נתן ומה מצבו של החולה. זה נוח מאוד גם לחולה – שיכול לקיים את השיחה מהעבודה, מהבית או אפילו מחו"ל.

"הדבר עוזר מאוד לשפר את ההיענות לטיפול, כי בעבר, ראינו שמטופלים רבים לא מגיעים לפגישות מעקב פיזיות במרפאה, עקב הצורך להשקיע בכך זמן ומאמץ. וזה נכון שבעתיים היום, כשאנשים לא רוצים להגיע למרפאה ולהמתין בחוץ, בין חולים שמשתעלים ומתעטשים".

חנה שילדר צילום: יח"צ

חנה שילדר, ראש המטה של חטיבת הרפואה במאוחדת ומנהלת הדיגיטל ברפואה, מוסיפה כי "ראינו שבחלק מהביקורים הדיגיטליים, אנשים נכנסים למשרד פרטי בתוך מקום העבודה ומנהלים את הביקור אצל הרופא מרחוק - בלי לבזבז יום עבודה, דבר חשוב מאוד בימים אלה. הרפואה ההיברידית נותנת לנו אפשרות לנהל מערכת יחסים חדשה עם הרופא שלנו, לפי ההעדפות של שני הצדדים – דיאלוג מסוג חדש, מודרני ומתקדם.

"יש כאלה שחושבים שהרפואה ההיברידית מתאימה רק לצעירים – אבל האמת שונה. בתקופת הקורונה בחנו את התפלגות הגילאים בקרב המשתמשים, והייתה לנו קבוצה לא קטנה של בני 85 ומעלה. כ- 15% מהביקורים הדיגיטליים הם שני בני 55 ויותר, ובכללם בני 75 ומעלה. המסקנה היא שגם האוכלוסיה שנחשבת פחות אוריינית בטכנולוגיה, עוברת לביקורים דיגיטליים – מאחר שהשימוש במערכת פשוט מאוד, ואין צורך בחוברת הדרכה. לא צריך ללמוד מיומנות חדשה, אלא להזמין תור – בדיוק כמו כשקובעים תור רגיל בקופה".

"מאחר שלא סגרנו את הערוצים האחרים, אנחנו מאפשרים למטופלים לבחור בדיגיטל או בהגעה למרפאה", אומר ד"ר מוסינזון. "אין לנו כוונה להעביר את כולם לערוץ ההיברידי, אלא לאפשר למי שרוצה, בהתאם לתחלואה ולגיל. מי שרוצה לבוא למרפאה, יכול להמשיך לעשות זאת. אך עוד לפני הקורונה, הערכנו שחלק מהאנשים יעדיפו לבצע את הביקורים מרחוק, משיקולים לוגיסטיים. עכשיו השיקולים הם גם בטיחותיים – במיוחד עבור חולים מבוגרים, עדיף לא להגיע למרפאה, להסתובב בחוץ ולהמתין לתורים".

שילדר מוסיפה כי "גם אונקולוגים אמרו שזה פתרון מעולה לחולים שלהם, שגם בימי שגרה, מסוכן עבורם להיחשף למחלות, בשל המערכת החיסונית החלשה שלהם". "הם הראשונים שאמרו שהם מעדיפים להזמין חולה למעקב דיגיטלי, כדי שלא יצטרך לנסוע בתחבורה ציבורית או להמתין בחדר ההמתנה", מחזק ד"ר מוסינזון.

לבצע בדיקת שתן בבית – במקום להגיע למעבדה

"אנחנו מרחיבים כל העת את הרפואה ההיברידית שלנו, כדי לעזור לרופאים לתת פתרונות טובים יותר", אומר ד"ר מוסינזון. "כחלק מכך, אנחנו מכניסים עוד ועוד מכשירים שהלקוחות יכולים להשתמש בהם בעצמם, בבית – כמו מדי לחץ דם, מדי סוכר, סטטוסקופים ואפילו מכשיר שיכול לבצע בדיקת שתן מרחוק. במקום שאישה הרה בחודש תשיעי תצטרך להיטלטל למרפאה לבדיקת שתן, היא מבצעת אותה בבית – ובתוך 60 שניות התוצאה מגיעה לתיק הרפואי שלה".

בצד הרפואי, מספקת המערכת לרופאים כלים שיעזרו להם לקבל החלטות טובות יותר. "כך למשל, הכנסנו לשימוש מערכת של IBM שבודקת את כל מעקבי ההיריון שנעשים במאוחדת כ- 30 אלף בשנה", אומר ד"ר מוסינזון. "המערכת בודקת מדי ערב את כל הבדיקות שבוצעו ומתריעה בפני הרופא אם משהו חסר או לא תקין.

"כעת, אנחנו גם מאפשרים לרופאים שלנו לבצע התייעצויות מקוונות עם רופאים מומחים בתחומים מסוימים. רופא המשפחה כותב בתוך התיק הרפואי הפניה ליועץ. היועץ נכנס לתיק הרפואי של המטופל, רואה את כל המידע עליו, כולל בדיקות ומעבדה, ומחליט מה כדאי לעשות. כך אנו חוסכים עבור המטופל את הצורך להגיע לרופא המומחה – מה שעוזר גם בבעיית התורים הארוכים למומחים, וגם פוטר אותם מהצורך לחכות זמן רב במרפאה, בוודאי בעידן הקורונה".

לדברי ד"ר מוסינזון, "המוטיבציה שלנו היתה להפוך את הרפואה לנגישה יותר – גם בשגרה וגם בחירום. רצינו שהיא תיתן מענה למצבים כמו מחלות זיהומיות כגון שפעת וחצבת, כשהמרפאות עמוסות וסכנת ההדבקה עולה, או במצבי חירום ביטחוניים, מהסוג שכבר מוכר בישראל. חשבנו כיצד נוכל להעניק טיפול רפואי גם במצבים אלה, בלי שהחולה יידרש לצאת מהבית. ואז הגיעה הקורונה – והפתרון שלנו התאים לה כמו כפפה ליד".

ד"ר מוסינזון מספר על חמישה מאפיינים ייחודיים של מערכת הבריאות ההיברידית של מאוחדת. "ראשית, הרעיון הוא לאפשר למטופל להיבדק גם מרחוק על ידי הרופא שלו, שמכיר אותו ולכן יכול לזהות חריגות. רק רופא שמכיר חולה כבר שנים, יכול לדעת שהוא נראה חיוור מהרגיל, למשל. בניגוד לארגונים אחרים, המפגש אינו עם רופא מזדמן – אלא עם הרופא הקבוע.

"שנית, המפגש מתבצע מתוך התיק הרפאי של המטופל. שתלנו בתוך התיק הרפואי הממוחשב את הווידאו עצמו, וכך הרופא רואה מקרוב את המטופל וגם את עצמו, בתמונה קטנה יותר. הדיאלוג הזה יוצר קשר אינטימי ונטול הפרעות, גם החולה וגם הרופא מרגישים בנוח לדבר זה עם זה".

ד"ר דוד מוסינזון צילום: יח"צ

"המטרה היתה לקחת את עולם הרפואה הפיזי, ולהעביר אותו לממד הדיגיטלי", אומרת שילדר. "כשאת נמצאת במרפאה הפיזית, יש שילוט דיגיטלי שאומר שכעת נמצא אצל הרופא חולה מס' 798. כך גם ברפואה ההיברידית – יש חדר המתנה וירטואלי, וכתוב שם שחולה מס' 798 נמצא עכשיו אצל הרופא. בנוסף, ניתן לראות כמה חולים נמצאים לפניך בתור".

המאפיין השלישי, אומר ד"ר מוסינזון, הוא ש"הפעילות מתבצעת בתוך הפעילות רגילה של הרופא, כחלק מהמרפאה והיומן שלו. הוא מבצע גם ביקורים פיזיים וגם ביקורים מרחוק כחלק משגרת עבודה. יש כאן יתרון – הרופא רואה מראש מי מחכה לו, וממה הוא סובל, לפי הדיווח שלו. זה שדרוג לעומת המצב הקודם.

"המאפיין הרביעי, כפי שציינו, הוא היכולת לעבור מערוץ אחד לשני. לא כמו בבנקים, שבהם בוקר בהיר אחד החליטו שכולם יקבלו שירות רק בדיגיטל. אפשר לעבור בין ערוצים לפי הרצון של המטופל, ושיקול הדעת של הרופא. כך הוא יכול להזמין מטופל לביקור מעקב – גם אם המטופל יהיה בכלל בניו יורק.

"העיקרון החמישי והחשוב הוא שמירה על פשטות. המערכת נגישה וקלה לשימוש, הן לרופא והן למטופל. בדיוק כמו שלא צריך לעבור קורס כדי להשתמש בסמארטפון – גם חברי הקופה, שמונים יותר ממיליון ורבע איש, לא צריכים לעבור הדרכה כדי להשתמש במערכת, אלא היא פועלת באופן אינטואיטיבי וקל להבנה. הראיה לכך היא שגם בני 85 ומעלה הצליחו להשתמש בה. הכל פשוט מאוד – לוחצים על כפתור באפליקציה, קובעים שעת ביקור, ועולים אוטומטית מול הרופא.

"יש מי שמשתמש בזום, סקייפ או ווטסאפ, אבל מדובר במערכות לא מאובטחות מספיק, שגם אינן בשלות מספיק מבחינה טכנולוגית. המערכת שלנו בנויה בהתאמה לצרכים הרפואיים – כך למשל, כשנמצאים בחדר ההמתנה הווירטואלי אפשר להעלות מסמכים שונים, לכתוב ממה סובל המטופל, והרופא יכול לראות מי מחכה לו, ממה הוא סובל – ובהתאם לכך לתעדף ולהחליט את מי לראות קודם, דבר שאי אפשר לעשות בביקור רפואי רגיל".

לסיכום, אומר ד"ר מוסינזון, "אנחנו מאמינים שכל מקצועות הרפואה יכולים וצריכים להיות היברידיים, וכי הגמישות מספקת יתרונות רבים. אפשר לומר שהקורונה, על כל הדברים הרעים שהביאה, גם עשתה לנו שירות טוב כשהעלתה את המודעות הציבורית לשירותים הללו – ואנו רואים את המספרים עולים. כמות הרופאים שנרשמו לשימוש במערכת, למשל, זינקה ב- 60%, וכיום יש לנו יותר מ - 1,100 רופאים ומטפלים בפלטפורמה זו; ואילו מספר התורים הדיגיטליים זינק בלא פחות מ- 950% בתקופת הקורונה. להערכתנו, מגמה זו צפויה רק להתחזק – גם אם מגפת הקורונה קרובה לסיום, כמו שאנחנו מקווים".

חנה שילדר: "ראינו שבחלק מהביקורים הדיגיטליים, אנשים נכנסים למשרד פרטי בתוך מקום העבודה ומנהלים את הביקור אצל הרופא מרחוק - בלי לבזבז יום עבודה, דבר חשוב מאוד בימים אלה. הרפואה ההיברידית נותנת לנו אפשרות לנהל מערכת יחסים חדשה עם הרופא שלנו, לפי ההעדפות של שני הצדדים – דיאלוג מסוג חדש, מודרני ומתקדם"

ד"ר דוד מוסינזון: "הקורונה, על כל הדברים הרעים שהביאה, גם עשתה לנו שירות טוב כשהעלתה את המודעות הציבורית לשירותי הרפואה ההיברידית של מאוחדת. כמות הרופאים שנרשמו לשימוש במערכת זינקה ב- 60%, וכיום יש לנו יותר מ-1,100 רופאים ומטפלים בפלטפורמה זו; ואילו מספר התורים הדיגיטליים זינק בלא פחות מ- 950% בתקופת הקורונה. להערכתנו, מגמה זו צפויה רק להתחזק"

יש לכם רעיון למגזין משלכם? צרו קשר