"תמיד חיפשתי איפה אפשר לחבר אנשים ולא להפריד"

כשאביך הוא הח״כ והשר לשעבר ד״ר עוזי לנדאו וסבך הוא אחד ממפקדי האצ״ל וממנהיגי תנועת חירות, הח"כ והשר לשעבר חיים לנדאו ז״ל - אך טבעי שתגדלי כאדם דעתן ותבחרי בקריירה של השפעה ושינוי. אך למיכל לנדאו היה חשוב להיות עורכת דין מסוג מאוד מסוים: כזו שמוצאת את עמק השווה בסכסוכים ומסייעת לפתור אותם. כך עלתה על השביל שהוביל אותה למשימת חייה: גישור.

את שורשי גישתה זו היא מזהה בבית גידולה. אם שורש אחד הוא רוויזיוניסטי, השורש השני הוא מפא"י: סביה מצד אימה היו ממקימי קיבוץ שדה נחום במסגרת “חומה ומגדל”, הסב היה חבר "ההגנה" - והחברות בין המשפחות היתה עובדה. "בית סובלני מאוד, שאיפשר קיום שיח וויכוח עומק על תפיסות עולם, תוך כבוד ואהבה", היא מגדירה אותו. "כששאלתי שאלות אבא שלי היה נותן לי מאמרים ואומר: ‘קודם כל תלמדי - אחר כך נדבר’. זה השפיע על תפיסתי המקצועית, יצר אצלי צורך להבין לעומק את הדברים ולתת כבוד לאנשים אחרים עם דעות אחרות. תמיד חיפשתי איפה אפשר לחבר אנשים ולא להפריד. הגישה הזאת, יחד עם המשיכה התמידית שלי לאנשים ולתקשורת, הובילו אותי לעריכת דין ומשם לגישור - המשלב את כל האלמנטים האלה לכדי מקצוע אחד".

לתחום הגישור התוודעה עו"ד לנדאו כבר בגיל 26, "למרות שזה מקצוע שנכון יותר לגיל מבוגר", כדבריה. קורס גישור שעשתה בעת לימודיה באוניברסיטה העברית הבהיר לה שזהו ייעודה, וההבנה התחדדה במהלך התמחותה בבית המשפט העליון. כשנפתח במשרד המשפטים תפקיד בתחום הזה - נכנסה אליו בטבעיות. ב-2008 פתחה משרד גישור, ומכיוון שבנוסף היה חשוב לה לקחת חלק במעורבות ציבורית בתחום - הצטרפה לוועדות רלוונטיות בלשכת עורכי הדין ובארגון המגשרים בישראל (ע”ר). ב-2018 נבחרה לכהן כחברת הוועד המנהל של ארגון המגשרים בישראל וב-2020 נבחרה כיו"ר הארגון וניהלה אותו במשך שנתיים עד לאחרונה. "היום, אחרי שבע שנות התנדבות אני חוזרת לעשות לביתי, אך כל הזמן יש מחשבה על פעילות ציבורית", היא מציינת. "אני יועצת להנהלת בתי המשפט בנושא גישור, שופטת בתחרויות גישור בינלאומיות, מדריכה מגשרים, וחברה בחבר הנאמנים של קרן פילנטרופית שתומכת בפעילויות בעלות מטרות ציוניות".

תארי את עבודתך הנוכחית.

"אני מנהלת משרד עצמאי שמתמקד בפתרון מחלוקות שבהווה ובתכנון עתידי: גישור עסקי והסכמים מסחריים, גישור בתחום המשפחה - גירושין, סכסוכי ירושה ועסקים משפחתיים, הסכמי ממון וחיים משותפים, צוואות וייפוי כוח מתמשך. בכל שירות כזה שאני מספקת אני מרגישה שהאחריות גדולה. אנשים פוגשים אותי במקום הכי אישי, רגיש ואינטימי שלהם, ולי יש חובת זהירות. אחת הדרכים להקפיד על כך היא לקבל את זה שאני לא יודעת הכול, וכשצריך - להיוועץ".

היית אומרת שגישור הוא תכונה נשית ולכן לנשים יש יתרון בה?

"גישור מצריך שילוב של כישורים ומיומנויות מתחומים שונים. הפן הטיפולי וכישורי תקשורת אמנם מיוחסים פעמים רבות לנשים, אבל סמכותיות, למשל, מיוחסת לגברים דווקא. אני יכולה להעיד שישנם מגשרים נפלאים וישנם שפחות - גברים ונשים. בסוף זה יותר עניין של אישיות מאשר של מגדר. כשמדובר בלקוחות בתחום העסקי - 80% מלקוחותיי הם גברים. לא פעם יש הרבה אגו בחדר, ובכניסה למשרד שלי יש קולב שאני אומרת שעליו תולים את האגו לפני שנכנסים. כשאני יושבת עם לקוח או לקוחה עליי להבין את הראש שלהם, את הצרכים שלהם ולסייע להם לראות דברים מזווית או באור שלא בהכרח ראו קודם. בתפיסה שלי, בחירה היא זכות, ותפקידי לסייע לאדם לבחור נכון עבורו".

משוכות זכוכית - לא תקרה

כשעו"ד לנדאו נשאלת אם נתקלה בעבר באפלייתה כאישה או בתקרת זכוכית, היא מספרת: "נתקלתי בעבר בשכר יותר נמוך על עבודה זהה, שגיליתי רק בדיעבד. וכשאת אישה צעירה את נתקלת לעיתים בהתנשאות מצד גברים, אבל זה לא משהו שנתתי לו לחלחל. הבנתי שזה מעיד בעיקר עליהם. בתחום הגישור נשיות מתקבלת כטבעית, החשיבות בעיני היא דווקא לגיל. הבשלות והניסיון משחקים תפקיד חשוב. כשנבחרתי ליו"ר ארגון המגשרים בישראל זה היה בתמיכה מלאה, עם 84% מקולות המצביעים ובחירה כיו”ר פה אחד. גם הצוות שלי שם היה נפלא ותומך - גברים ונשים כאחד".

"במקום לדבר על תקרות זכוכית, אני חושבת שנכון לדבר על משוכות זכוכית - חלקן חיצוניות וחלקן פנימיות, כאלו שאדם מציב אותן לעצמו מילדות. לתחושתי, נשים יותר מחונכות לריצוי ופחות מעזות עבור עצמן. הן פחות דורשות שכר, פחות נוטות להתפאר, והביקורת העצמית שלהן עובדת שעות נוספות. אלו תכונות שמקשות על אדם להתקדם. כשמדובר במשוכות החיצוניות, העיקרית היא מגבלת הזמן. בסוף יש רק 24 שעות ביממה וצריך לאזן את חלוקת תשומת הלב והמשאבים בין כל מה שרוצים לעשות”.

מה היית מייעצת לאישה צעירה השואפת לקריירה?

"אולי אעביר הלאה עצה שקיבלתי אני: בכנס נשים בעסקים בו השתתפתי הייתה נציגה של חברה קמעונאית גדולה שאמרה שתמיד יש לקחת תפקיד שגדול עלייך בלפחות מידה אחת. יש חשש לעשות את זה שמא נהיה שרלטנים, אבל זו דרך לעקוף את אחת המשוכות הפנימיות. כשהתמודדתי עם משימות שחששתי שהן 'גדולות עליי', בפועל דווקא הן הובילו להישגים ולסיפוק הגדולים ביותר שלי".

‍

_____________________________

מיכל לנדאו - עורכת דין ומגשרת, יו"ר ארגון המגשרים בישראל (לשעבר)

גיל: 49

מצב משפחתי: בזוגיות + 1

מקום מגורים: רעננה.

השכלה: תואר ראשון במשפטים מן האוניברסיטה העברית, התמחות בבית המשפט העליון, הסמכות בגישור ובבוררות.

תחביבים: קריאה, נגינה וציור.

התנדבות: בארגון המגשרים בישראל, בלשכת עורכי הדין ובתוכנית המהו"ת בבתי המשפט.

מוטו ניהולי: מנהיגות תפקידה לחבר. להוביל קדימה מבלי לאבד את הקשב לרחשי הלב.

חזון: השיח הציבורי בישראל מכבד, והגישור ממוצב כדרך המלך לפתרון מחלוקות, ברף מקצועי גבוה.  

נשים מעוררות השראה: אימא שלי, נעמי, ששברה תקרות זכוכית בעצמה; פרופ’ רות גביזון ז"ל, שלגדולתה נחשפתי בתקופת הלימודים; ואחותי, דפנה, שהיא כוכב עולה בתחום רפואת העיניים.