וקטוריוס טכנולוגיות רפואיות, חברת סטארט-אפ ישראלית, פיתחה חיישן אלחוטי זעיר המושתל בלבם של חולי אי ספיקת לב ומשדר נתונים מתוך הלב. את החיישן, V-LAP בשמו המדעי, ממקמים הרופאים בבילינסון במחיצה שבין פרוזדורי הלב במהלך פעולת צנתור מיוחד. החיישן מנטר באופן רציף ומדויק את לחץ הדם בפרוזדור הלב השמאלי ומאפשר אבחון מוקדם של סימנים המצביעים על החמרה בתסמיני אי ספיקת לב (כשל בתפקוד הלב).
“לא תמיד אנחנו יכולים לתפוס את הנקודה המדויקת שבה התרופות מפסיקות להשפיע על תפקוד הלב”, אומר ד”ר טוביה בן־גל, מנהל היחידה לאי ספיקת לב בבילינסון מקבוצת כללית. “בעזרת החיישן הזה נוכל לזהות הידרדרות במצב הלב עוד לפני שהחולה ירגיש בסימן כלשהו”.
ד”ר ליאור פרל, קרדיולוג בכיר והמנהל המדעי־רפואי של חברת וקטוריוס, מציין שמדובר במחקר ראשוני במספר בתי חולים בארץ ובאירופה, הכולל 24 מטופלים. חמישה מהם עברו את הפעולה החדשה של השתלת V-LAP בבילינסון במסגרת מחקר שעבר את כל האישורים הנדרשים.
“החיישנים הושתלו בחולים ואנו עוקבים אחר הלחץ שנוצר בפרוזדור השמאלי בליבם”, הוא אומר, “זהו ניסוי חלוצי פורץ דרך, שבתוך כמה שנים עשוי להפוך ולהיות טיפול מקובל לניטור חולי אי ספיקת לב, ובמקביל ייצור ביג דאטה עצום של נתונים ויוביל מהפכה נוספת ביכולות האבחון והריפוי”.
וקטוריוס היא החברה הראשונה ולפי שעה היחידה בעולם, היודעת לספק בזמן אמת נתוני לחץ מדויקים ממש מתוך הלב.
מסכם מנכ”ל החברה, אורן גולדשטיין: “הפיתוח שלנו מגשים את חזון הרפואה מרחוק, המבוססת דאטה ומותאמת אישית. אנחנו רואים אימוץ הולך וגובר של טכנולוגיות המאפשרות ניטור של חולים כרוניים מרחוק. בעתיד הלא מאוד רחוק נראה עוד חיישנים מושתלים, שינטרו מדדים פיזיולוגיים מדויקים מתוך הגוף, ויאפשרו לרופאים להעניק למטופלים שלהם טיפול טוב יותר, מוקדם יותר, כאשר המטופלים נמצאים בסביבה הביתית המוכרת והבטוחה”.
_______________________________
מרכזים רפואיים מובילים בימינו הם לא רק בתי חולים - הם גם חממת חדשנות. דוגמה טובה לכך הוא החיבור שהוליד את חברת קת'וורקס (Cathworks), המפתחת טכנולוגיה לא פולשנית להדמיה של עורקים בזמן צנתור. קת'וורקס נוסדה בשנת 2013 בשיתוף עם פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך הקרדיולוגי בבילינסון. הסטארט-אפ פיתח מוצר שמשדרג את הצנתור באמצעות הדמית תלת מימד המאפשרת להכווין מכשירים זעיר פולשניים לטיפול בלב, תוך שימוש בצילומי הרנטגן של הצנתור המבוצעים ממילא בפרוצדורות הללו.
"קת'וורקס פיתחה אלגוריתם המסוגל לתת למצנתר מידע פיסיולוגי שדרוש להצלחת הצנתור," אומר פרופ' קורנובסקי.
ניסוי שנערך ב-380 חולים מצא שהמוצר יעיל ומדויק כמו החלופה הפולשנית הקיימת בצנתור. בהיותו לא פולשני, המוצר בטוח יותר וחסכוני יותר. המוצר קיבל את אישור ה FDA ולאחרונה יצא לשוק הרפואי, לאחר כשש שנות פיתוח.
ד"ר יפאת לביא, המייסדת ומנהלת הטכנולוגיה בחברה, מציינת כי החיבור עם מעבדת הצנתורים בבלינסון אפשר לצוות הפיתוח לתת מענה מדויק לדילמות שבהן נתקלים המצנתרים בזמן אמת. "המוצר שהבשיל מספק לרופאים מידע אובייקטיבי חשוב לקבלת החלטות, מבלי להוסיף סיכון או להאריך את הפרוצדורה."
_______________________________
ישראל מובילה בעולם במספר ההמצאות לנפש בתחום הרפואה. בולטים בתחום זה הם רופאי הלב, הנמצאים בחזית הטכנולוגית מבחינות רבות ומובילים מיזמים חדשניים. מדוע הפכה רפואת הלב לחממה לרופאים המובילים חדשנות? מהי הזיקה של התחום ליזמות? ד”ר ליאור פרל, קרדיולוג פולשני ומנהל מערך החדשנות במרכז רפואי רבין מקבוצת כללית, מסביר: “ראשית, יש להבדיל בין רופא-יזם לבין יזמים אשר למדו רפואה. מרבית מומחי הלב בהם אנו דנים ממשיכים לעסוק במקצוע הרפואה במשרה מלאה, וככאלה מזהים הזדמנויות לשיפור אופן האבחון, המניעה והטיפול במחלות. כמומחים בתחום מחלות הלב, אנו עדים לפערים רפואיים ול”צרכים ללא מענה”, עליהם ניתן לגשר בפתרונות טכנולוגיים. בנוסף לכך, הקרדיולוגיה עתירה בטכנולוגיות רפואיות. לאחר ליווי של שלבי המחקר והפיתוח, הרופא-היזם ימשיך את תהליך המחקר הקליני וההטמעה בעשייה היומיומית, ויכוון את המיזם ליישום הנכון, הבטוח והיעיל ביותר לחולה.
ברפואת הלב אמצעי האבחון והטיפול עשירים בכלים טכנולוגיים, ולמעשה חלק נכבד מרפואה זו נולד מתוך פריצת דרך טכנולוגית. נראה כי משהו במרכיבי האישיות של רופאי הלב מתאים במיוחד לעולם היזמות. תחום רפואת הלב דורש חשיבה חוקרת ויצירתית, לצד יכולת אנליטית ועמידה בדחק רגשי גדול ביותר. תכונות אלו רלוונטיות מאוד לעולם היזמות”.
_______________________________
אי ספיקה קשה של המסתם הטריקוספידלי היא מחלה הגורמת לאי ספיקת לב מורכבת. החולים סובלים בדרך כלל מעייפות רבה, מבצקת ברגליים ולפרקים מידרדרים לכשל רב מערכתי.
הטיפול התרופתי במחלה זו מוגבל, ולעיתים יש צורך בטיפול כירורגי למסתם – הליך הכרוך בשיעורי סיבוכים משמעותיים. פתרון פולשני פחות ובטוח יותר למצב זה פותח לאחרונה על ידי אינובנטריק, חברת סטארט-אפ ישראלית, המפתחת טכנולוגיות צנתוריות מתוחכמות אך פשוטות לשימוש עבור חולים עם דליפה מהמסתם הטריקוספידלי. החברה פיתחה את שתל ה- ™Trillium המאפשר החלפה פונקציונלית של המסתם הדולף. ד"ר רם שרוני, מנהל היחידה לניתוחי לב זעיר פולשניים בבילינסון מקבוצת כללית, מסביר: "מדובר בתומכן (סטנט) רחב וארוך המושתל בין הוורידים הנבובים, המנקזים את הדם מכל הגוף אל הלב. השתל מכיל מספר מסתמים חד כיווניים, המחליפים את תפקוד המסתם מבלי לבטל אותו".
ההשתלה מתבצעת לאחר הערכה מדויקת וביצוע סימולציה על לב המשוחזר במדפסת תלת-ממד. ההליך מהווה חלופה לניתוח לב פתוח לתיקון או להחלפת המסתם, ומציע טיפול מלא לדליפה טריקוספידלית, תוך השארת המסתם המקורי ללא פגע. השתל מצוי כעת בשלב של ניסוי קליני במערך לקרדיולוגיה בבילינסון כמו גם במרכזים מובילים בעולם.
_______________________________
פרפור פרוזדורים (AFib) הוא תופעה שכיחה יחסית ‑ הפרעה בקצב הלב המגדילה פי חמישה את הסיכון לשבץ מוחי. שבץ כתוצאה מפרפור פרוזדורים הוא משמעותי וגורם לנכות יותר מאשר סיבות אחרות, אולם ניתן למניעה ב־60 עד 70 אחוזים מהמקרים על ידי טיפול מקדים בנוגדי קרישה ו/או באמצעים נוספים.
הבעיה היא שחלק גדול ממקרי הפרפור הם א־סימפטומטיים ומופיעים אצל אנשים לכאורה בריאים, כלומר האירוע המוחי הוא ביטוי ראשון ומפתיע לתופעה. לאתגר הזה נרתמה CardioKol, חברת סטארט־אפ ישראלית שפיתחה שירות חדשני לזיהוי הפרעות קצב בשיחת טלפון על בסיס עיבוד אותות קול.
הטכנולוגיה נבחנה בהצלחה במחקר שנערך בהובלת ד”ר גרגורי גולובצ’ינר, מנהל היחידה להפרעות קצב הלב, אלקטרופיזיולוגיה וקוצבים במערך הקרדיולוגי בבילינסון מקבוצת כללית, המשמש כיועץ הרפואי של CardioKol. בימים אלה מתקיימים שני מחקרי המשך במספר בתי חולים של כללית בשיתוף חברת מור מחקרים, שבמסגרתם פותחה אפליקציה סלולרית היוזמת שיחה עם בעל המכשיר כדי לזהות בזמן אמת סימנים להפרעת קצב.
“אנו מקווים שהטכנולוגיה תיושם גם במערכות של עוזרים אישיים דיגיטליים, כמו אלקסה וסירי”, אומר ד”ר גולובצ’ינר, “כך נוכל לנטר חולי פרפור פרוזדורים מאובחן ולעקוב אחריהם, וגם לזהות את התופעה מוקדם ככל האפשר אצל אנשים בקבוצות סיכון, למשל בני 65 ומעלה, ולצמצם בכך משמעותית תמותה ונכות כתוצאה משבץ מוחי”.
_______________________________
שניים מהמכשולים המרכזיים בהשתלות לב הם מיעוט איברים זמינים להשתלה וחלון הזמנים הקצר שבין הוצאת הלב מגוף התורם ועד להשתלתו. לתאי לב הנשמרים בקרח יש “תאריך תפוגה קצר” – עד ארבע שעות. מעבר לזמן זה, מספר התאים שימותו יקשה על תפקודו התקין של הלב המושתל.
“השימור בקרח גורם לנזק עקב הקירור והחימום מחדש, כמו גם ההפסקה בזרימת הדם המחומצן ללב וחידושה, אבל עד כה זאת הייתה השיטה הטובה ביותר הקיימת”, מסביר ד”ר ירון ברק, מנהל היחידה להשתלות בית החזה בבילינסון מקבוצת כללית. “חברת TransMedics פיתחה מעין מכונת לב-ריאה ניידת לאיברים, שבתוכה נשמרים איברי התורם בטכנולוגיה המדמה את גוף האדם. האיברים ממשיכים לתפקד – הלב פועם, הריאות נושמות, ושניהם מקבלים כל העת אספקת דם מחומצן בטמפטורת גוף האדם, עד להגעתם ליעד. האיברים בעצם ‘לא יודעים’ שהם הוצאו מגוף התורם”. המערכת החדשנית, שתיכנס לשימוש בעתיד הלא רחוק, תגדיל את חלון הזמן להשתלה, תאפשר להטיס איברים להשתלה מחו”ל וגם להשתמש באיברים שאינם אופטימליים הודות למניעת הנזק המוקדם של הקרח.
ד”ר ברק היה שותף לניסויים הקליניים שבוצעו במערכת בעת שהותו בהתמחות-על באוניברסיטת דיוק בארה”ב, המרכז הגדול בעולם להשתלות לב-ריאות ולב מלאכותי. “בארה”ב הטכנולוגיה הזאת העלתה בכ-30% את מספר האיברים הזמינים להשתלה”, הוא מציין, “זה קריטי עוד יותר במדינה קטנה כמו ישראל, הסובלת ממצוקת איברים להשתלה”.
