כשרז הרשקו, ג׳ודאית אולימפית בנבחרת ישראל, החלה ללמוד ג’ודו בילדותה, היא הייתה בת יחידה בחוג, אולי עם עוד אחת או שתיים. כיום היא שמחה על כך שלישראל
בגיל ארבע הייתה רז הרשקו ילדה היפראקטיבית שלא נחה לשנייה. היא טיפסה על עצים, הרימה דברים ובעיקר השתוללה, עד שאמא שלה החליטה לרשום אותה לחוג ג’ודו של המתנ”ס כדי שתוציא את האנרגיות שלה בספורט. אף אחד לא האמין אז שזו תהיה תחילתה של קריירה בינלאומית משגשת.
בגיל 14.5 היא כבר התחרתה באליפות ישראל לבוגרים בג’ודו, "זו הייתה התחרות הראשונה הכי גדולה שלי", מספרת הרשקו, "ויותר מזה, הגעתי לגמר מול מישהי שמבוגרת ממני בגיל וביכולות - והצלחתי לנצח אותה. אני, הכי צעירה בשכבת הגיל, מצליחה לזכות במדליית זהב באליפות ישראל לבוגרים".
הכישרון הכה בולט שלה הוביל אותה בכיתה י’ לפנימייה בווינגייט, מקום שכולו ספורט ומצוינות, והלימודים כללו אימוני בוקר מוקדמים, לימודי תיכון, אימוני כושר שיחות עם אנשי מקצוע ועוד. בשנת 2015 זכתה בתואר אלופת אירופה עד גיל 18.
"בהמשך התחלתי להתאמן עם ספורטאיות בוגרות לצד ירדן ג’רבי ואחרות. סיימתי את בית הספר התיכון עם תעודת בגרות ומשם המשכתי להתאמן ולצאת לתחרויות חשובות”, היא מספרת. “עם השנים זכיתי בעוד מדליות חשובות וביניהן מדליית זהב בגראנד סלאמים, מדלייה אולימפית בטוקיו 2020 ובשיא דורגתי להיות הראשונה בעולם במשקל הפתוח. לאחר טוקיו 2020, זכיתי ב-10 מדליות רצופות בטורנירי הגרנד סלאם ופרי, ארבעה מתוכן היו בצבע זהב. כיום אני מתכוננת לאולימפיאדת פריז 2024, מתאמנת, מתחרה ומייצגת את ישראל במסגרת הנבחרת הלאומית שאותה מאמן שני הרשקו".
"אני מתאמנת פעמיים ביום, שישה ימים בשבוע, חצי מהשנה אני בחו"ל, בין אם זה לתחרויות בינלאומיות או למחנות אימונים בכל רחבי העולם. לספורטאים אולימפיים יש סדר יום נוקשה הכולל אימונים מפרכים, טיסות והקפדה על תזונה".
"מאז שהייתי ילדה בחרתי בחוגים שנחשבים כביכול יותר גבריים. הייתי צריכה להוכיח לאורך השנים שגם אישה, נערה או ילדה יכולה להצליח ולהנות בכל מקום, ובטח בכל ענף ספורט. אני זוכרת שהיו איתי אולי עוד שתי ילדות בחוג ולפעמים הייתי גם לבד. תמיד בתחרויות הייתי מתחרה מול בנים כי לא היו בנות, אז לא התאמתי כל כך לסביבה ולא פעם פנו אליי בלשון זכר ולפעמים גם התעלמו. בעזרת המשפחה והאנשים הקרובים אליי למדתי לא לוותר ואני שמחה שהיום הג׳ודו הפך להיות ספורט שלא מרימים גבות על כך שיש שם ילדות/נערות/נשים, עכשיו אנחנו נבחרת מלאה וגדולה בנערות ונשים שלא מפסיקות להגשים חלומות ולהצליח וזה גורם לי לאושר וסיפוק רב".
"כספורטאית אולימפית שמייצגת את מדינת ישראל בכל רחבי העולם, לצערי רואים את ההבדלים גם בספורט. יותר גברים פעילים בג’ודו, יותר ספונסרים הולכים לג’ודואים מאשר לג’ודאיות ועוד. יחד עם זאת, אני רואה שיש שיפור עצום לעומת משנים עברו ואני מקווה שבעתיד יותר ויותר גופים יאמצו ספורטאיות על מנת לאפשר להן לשבור שיאים, לכבוש יעדים ומטרות ולפרוץ את תקרת הזכוכית".
כדי לקדם יותר נשים בענפי הספורט, טוענת הרשקו כי יש דברים רבים שניתן לעשות: "צריך להעניק שקט כלכלי ומעטפת מקצועית על מנת שנוכל להתרכז נטו בספורט ולא בעוד דאגות כאלה ואחרות. אם כל בעלת חברה ו/או מנכלי"ית ושיש ברשותה תקציב שתאמץ ספורטאית אחת, זה ישנה הרבה בעולם הספורט ויאפשר לעוד ספורטאיות להביא הישגים טובים לעצמו ולייצג את ישראל הכי טוב שרק אפשר. החוסר ביציבות כלכלית גורם לספורטאיות רבות לנטוש באמצע הדרך ולא להגשים את חלומן, וחבל. בי ובספורטאיות נוספות תומכת, בין היתר, חברת adidas, ולתמיכה הזו יש חלק גדול בהצלחה שלי בשנים האחרונות. הקמפיין הראשון שלי בחברה היה תחת הסלוגן Impossible Is Nothing שמתאר בדיוק את המסע שלי בג’ודו והאמונה שלי ששום דבר לא יעצור אותי ושהכל אפשרי".
"לפחות חצי מהשנה אני לא נמצאת בבית, בעיקר במטוסים, בתי מלון, תחרויות ומחנות אימונים. יש פעמים שאני נמצאת חודש רצוף במסעות, ועד לא מזמן גם הבת זוג שלי עברה לגור במדינה אחרת כדי שתוכל להגשים את עצמה בענף ספורט שלה. זה קשה, אבל אני יודעת שזה חלק מהמחיר שצריך לשלם".
"שני הרשקו, מאמן נבחרת הנשים בג’ודו האמין בי בגיל צעיר ותמיד נתן לי את התחושה שאני שווה משהו, גם כשלא הכל הלך חלק והיה ורוד. היו תקופות שכלום לא הלך ואפילו אני לא האמנתי בעצמי, והוא היה שם כדילהראות לי את הדרך ולהגיד לי מה אני שווה. דמות נוספת חשובה היא המאמנת איבון בוניש (גרמניה), אלופה אולימפית לשעבר, גם ממנה קיבלתי המון השראה".
"המטרה הגדולה ביותר שלי היא לזכות במדליית זהב באולימפיאדה, להמשיך לכבוש פסגות, להילחם על החלומות, להוות מודל לחיקוי עבור הדור הבא ולמצות את מלוא הפוטנציאל שלי. והכי חשוב - להיות מאושרת ושלמה עם מי ומה שאני".
__________________________
רז הרשקו - ג׳ודאית אולימפית בנבחרת ישראל
גיל: 24
מצב משפחתי: בזוגיות.
מקום מגורים: נתניה.
השכלה: 12 שנות לימוד.
תחביבים: זמן איכות עם המשפחה ובת הזוג, לטייל בארץ שלנו, לצפות בסרטים או סתם לשבת ולדבר.
התנדבות: "בזמן שאני בארץ אני פוגשת נערות בכל מיני מסגרות ומספרת להן את הסיפור שלי והחוויה המתקנת שעברתי בכל מהלך חיי. זה דבר שממלא אותי כל פעם מחדש".
מוטו ניהולי: הקפדה על ניהול זמנים נכון, הקשבה לצוות המקצועי שלי ובעיקר אמונה ורצון עצמי.
אישה מעוררת השראה: איבון בוניש (אלופה אולימפית 2004, ג’ודאית).
